ואולי לא ניסחתי את עצמי נכון,
ביקורת בעיניי היא דבר לא נעים ולא נכון! יש הבדל גדול בעיניי, בין לתת בקורת ולבין לתת עיצה למישהו שביקש אותה. כאשר אני מביאה מהניסיון שלי, אני לא אומרת לאדם ולי איך לנהוג, מי שרוצה יאמץ את הגישה שלי ומי שלא ימשיך בדרכו. גם שמישהו מבקש ממני עיצה, אני לא מצפה ממנו ללכת בעיקבותיה. אני מאמינה, בלהיות מסר שבדוגמא. לגבי שופטים, בבית משפט, אכן זהו תפקידם וטוב שכך. לא התכוונתי לשופטי בית משפט, אלא, לאדם ששופט את חברו ואת מעשיו. כמו למשל, שאני אחשוב עליך ואשפוט אותך ומעשיך ואז אבוי לי. מקווה שאני ברורה יותר הפעם!