אלומת האור
New member
אנשים
הלוואי שלא הייתי צריכה אותם. הלוואי שיכולתי לחיות בלעדיהם. להסתדר בלי הצורך לתזז בין כולם כדי לא לפגוע, לא להיפגע, לרַצות.
הלוואי שלא הייתי נפגעת, הלוואי שלא הייתי פוגעת.
הלוואי שלא הייתי נזקקת למילים רק כדי לזעוק אותן ולגלות שאין מי ששומע ואין מי שקורא ושחמור מכך, אין מי שמבין גם אם הוא שומע וקורא.
הלוואי שלא הייתי פוחדת כל כך מאנשים, הלוואי שהייתי מסוגלת להכניס אותם לחיי ולסנן רק את מי שבאמת לא טוב לי, ולא את כולם.
הלוואי שיכולתי לחיות לגמרי לבדי בלי להזדקק לאיש.
הלוואי שהזדקקות לאישור לא הייתה כואבת, אם היא לפחות בלתי-נמנעת.
הלוואי שיכלו להבין אותי בלי שאצטרך להכביר מילים.
הלוואי שיכולתי להבין מה רוצים מהחיים שלי ומתי לא רוצים וצריך לשתוק.
הלוואי שידעתי להגן על עצמי והלוואי שלא היה ממה או ממי.
הלוואי שיכולתי להיות אימא טובה לחתולה שלי, אבל אני מאבדת את הסבלנות הרבה פעמים.
הלוואי שהייתי יותר טובה, בכלל, באופן כללי.
הלוואי שלא הייתי אדישה למחמאות שאני מקבלת (ואני מקבלת הרבה, כל הזמן), הלוואי שהן לא היו נכנסות מצד אחד רק כדי לצאת מיד מהצד השני.
הלוואי שלא הייתי נזקקת לציניות כדי לשרוד, והלוואי שלא הייתי רק שורדת אלא חיה ממש.
אנשים מתישים אותי. אנשים רעים לי. אנשים טובים לי בלתי נתפסים בעיניי וזו רק שאלה של זמן עד שייעלמו.
אנשים מגעילים, מתנשאים וסתומים.
אנשים טיפשים מדיי או חכמים מדיי.
אנשים חסרי סבלנות (גם אני).
אנשים שלא מאפשרים להביע דעה אחרת משלהם וקוטלים את דעתי שלי בלי להכיר אותי בכלל.
אנשים שצריך להוכיח להם הוכחות ושבתמורה אני מקבלת מהם תוכחות.
אנשים שצריך לספר להם את אותו הדבר שוב ושוב.
אנשים שצריך לספר להם ולא מאמינים.
אנשים שנועצים בי מבט מאשים או מתנשא או גם וגם.
אני לא סובלת אנשים, אני סובלת מהם.
ורע לי
הלוואי שלא הייתי צריכה אותם. הלוואי שיכולתי לחיות בלעדיהם. להסתדר בלי הצורך לתזז בין כולם כדי לא לפגוע, לא להיפגע, לרַצות.
הלוואי שלא הייתי נפגעת, הלוואי שלא הייתי פוגעת.
הלוואי שלא הייתי נזקקת למילים רק כדי לזעוק אותן ולגלות שאין מי ששומע ואין מי שקורא ושחמור מכך, אין מי שמבין גם אם הוא שומע וקורא.
הלוואי שלא הייתי פוחדת כל כך מאנשים, הלוואי שהייתי מסוגלת להכניס אותם לחיי ולסנן רק את מי שבאמת לא טוב לי, ולא את כולם.
הלוואי שיכולתי לחיות לגמרי לבדי בלי להזדקק לאיש.
הלוואי שהזדקקות לאישור לא הייתה כואבת, אם היא לפחות בלתי-נמנעת.
הלוואי שיכלו להבין אותי בלי שאצטרך להכביר מילים.
הלוואי שיכולתי להבין מה רוצים מהחיים שלי ומתי לא רוצים וצריך לשתוק.
הלוואי שידעתי להגן על עצמי והלוואי שלא היה ממה או ממי.
הלוואי שיכולתי להיות אימא טובה לחתולה שלי, אבל אני מאבדת את הסבלנות הרבה פעמים.
הלוואי שהייתי יותר טובה, בכלל, באופן כללי.
הלוואי שלא הייתי אדישה למחמאות שאני מקבלת (ואני מקבלת הרבה, כל הזמן), הלוואי שהן לא היו נכנסות מצד אחד רק כדי לצאת מיד מהצד השני.
הלוואי שלא הייתי נזקקת לציניות כדי לשרוד, והלוואי שלא הייתי רק שורדת אלא חיה ממש.
אנשים מתישים אותי. אנשים רעים לי. אנשים טובים לי בלתי נתפסים בעיניי וזו רק שאלה של זמן עד שייעלמו.
אנשים מגעילים, מתנשאים וסתומים.
אנשים טיפשים מדיי או חכמים מדיי.
אנשים חסרי סבלנות (גם אני).
אנשים שלא מאפשרים להביע דעה אחרת משלהם וקוטלים את דעתי שלי בלי להכיר אותי בכלל.
אנשים שצריך להוכיח להם הוכחות ושבתמורה אני מקבלת מהם תוכחות.
אנשים שצריך לספר להם את אותו הדבר שוב ושוב.
אנשים שצריך לספר להם ולא מאמינים.
אנשים שנועצים בי מבט מאשים או מתנשא או גם וגם.
אני לא סובלת אנשים, אני סובלת מהם.
ורע לי
