אף אחד לא חיפש אותי היום ממש מעליב בכל

[stp51]

../images/Emo51.gif../images/Emo140.gifלכולם

 

[סבתאמימי]

הי אסתי

ראשית מזל טוב. שתצליחי ובעיקר שתיהני. אני אפילו קצת מקנאה על זה שמצאת עבודה בתחום מתן שירות. אין לי ספק שזה תפור עלייך וזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות, אך לרוע מזלי( כמו שנדמה לי שכבר סיפרתי לך) בגלל רה-ארגון העבירו אותי לתפקיד שכולו עבודה מול מחשב וניירות. אני מחכה לרגע שאגיע לגיל פנסיה (כרגע לפי החוק זה 62) כדי לעבור לתעסוקה אחרת ואני יודעת כמה זה בעייתי בגילנו. וצריך לעשות המון ויתורים והתפשרויות לצורך קבלת עבודה בגיל כזה (טפשים המעסיקים שלא מבינים כמה הם יכולים לנצל היטב את הנסיון שצברנו ואת העובדה שאין לנו ילדים קטנים שצריך להישאר אתם בבית כל שני וחמישי) ולמרות שנורא כיף לי לקחת כמה ימי חופשה כל כמה זמן אני לא מתקשה מאד לתאר לעצמי יום שלא תהיה לי בו סיבה לקום בבוקר וללכת לעבודה ואני אומרת את הדברים בלי להמעיט כהוא זה בערכן של מי שמתאים להן לעבוד בבית ובהתנדבויות שונות בלי המחוייבות הנוקשה של מסגרת . אמא שלי יצאה לפנסיה מוקדמת ועד היום (79) ברוך השם לא היה לה אפילו יום אחד בטל ממלאכה. אבא שלי עבד מגיל 17 עד 70 כשהוא עובר 3 קריירות שונות וגם בעשר השנים האחרונות כשהוא כבר סוף סוף יצא לפנסיה , הוא כל הזמן עסוק בלעשות משהו.. אני חושבת שבמידה רבה זה עניין של אופי וגם של בחירה וגם של היצע הזדמנויות ומזל והכי חשוב זה שכל אחד ימצא את מקומו ויהיה מרוצה ממה שהוא עושה, בלי שום קשר למה שאחרים עושים, אומרים או חושבים. אז שוב - הצלחה רבה בריאות ואושר וגם חיבוק ממני .

 

[dlia2004]

אסתי, קבלי ../images/Emo24.gifממני, את רואה,

לפעמים חלומות מתגשמים,ויש לך משלים חזק ואנרגטי, שנותן לך כח ואנרגיה נהדרת.

 

[dlia2004]

אסתי, רציתי להוסיף שאת התקופה שעברת

זיכרי כשיעור שלמדת והיסתיים.נסי לחשוב על הדברים הכי טובים שלמדת בתקופה שהסתימה והפנימי אותם. התחילי בכיף שיעור חדש של החיים.

 

[שויי]

../images/Emo24.gif ריקה קירידה

ההרגשה שאת מדברת עליה, היא לא רק נחלתך. לא התכוונתי ואת לא צריכה להגן על רגשות התיסכול והריקנות. זה מוכר ועובר על רבים מאיתנו. גם עלי. העולם הכיר בתופעה ומחפש לה פתרונות. התופעה תלך ותרחיק לכת בעתיד הלא רחוק. לחזור לעבוד זה נפלא בריא אבל עדיין לא פותר את הבעיה. מה נעשה בגיל שמונים? וכאן אני רוצה לומר לכם ובעיקר לי, שהערך העצמי שלנו, אנחנו ממציאים אותו, והוא אינו מותנה בתגובות מבחוץ. טוב... להבין את הרעיון זה קל, להפנים ולחיות כך זו כבר שאיפה... תהליך... אסיים בלו יהי, ביטוי שנעשה פופולארי כאן היום. ותסלחו לי שבילבלתי לכם ת'מוח

זאת אחותי שמוציאה לשון

ואתמול היה ירח מלא

 

[סבסבתא ל 9]

מבינה את רגשותייך ושמחה בשבילך.

מצד אחד נותנים לנו אפשרות להנות מהשהיה בבית בעודנו בריאות וחזקות ומאידך אנחנו מרגישות שאיש לא זקוק לנו. החזרה למעגל העבודה מעצים את רגשותינו ופותח מעגל חדש סביבנו. מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה. אבל אני מאד מוטרדת , מה יהיה גורלם של המפגשים המתוקים?

 

[stp51]

../images/Emo51.gifלכולם על הרגש ועל התשובות,../images/Emo24.gifלכולכם

 

[יערה היחיד]

אסתי יקרה ../images/Emo50.gif במקום העבודה החדש

אומנם לא יצאתי עדין ממעגל העבודה - הייתי עושה זאת בשמחה לו הדבר היה ניתן, אני מרגישה עייפה ושחוקה. את נושא עודף המשקל שמאוד מטריד אותי אני תולה את האשמה בעבודה. אני מאחלת לך את מלוא ההצלחה בעבודה, יתכן ויבוא יום ואדע להעריך את מקום העבודה הנוכחי שלי... לעת עתה אני רחוקה מאוד מכך.

 

[stp51]

../images/Emo51.gifיערה על תשומת ה-../images/Emo23.gifו-../images/Emo50.gifגם לך../images/Emo140.gif

 

[יערה היחיד]

אני מאוד מסכימה עם הרגשה שסיפרת עליה - ואני

בוחרת לענות לך בסיפור. אבי היה בן 74 כשנולד בני שיבדל לחיים ארוכים. אחרי חופשת הלידה חיפשתי מטפלת שתטפל בבני. אבי באה בהצעה שלא אקח מוטפלת והוא יהיה המטפלת של בני - תינוק בן 4 חודשים לערך - הרעיון לא נראה לי בכלל, לא כי לא סמכתי על אבי אלא רציתי שהוא יהנה משארית חיין. לקחתי מטפלת והיא עבדה אצלי 4 ימים!!! אחרי 4 ימים היא באה ואמרה לי שהיא לא מסוגלת כי אבי עושה "מעקבים" הוא בודק אם היא הולכת עם בני לגינה - הוא ביקש ממנה לא ללכת לגינה הציבורית בגלל האויר הלא צלול ששם... ועוד כל מיני רעיונות. הבנתי שאני חייבת למצוא פתרון ומיד. התקשרתי לד"ר מריאן רבינוביץ רופא גריאטר שעבד באותה תקופה בבית חולים שיבא. הוא קיבל אותי לשיחה ואמר לי משפט שחקוק בליבי כבר 22 שנים: הוא אמר: " אם את רוצה לתת לאביך איכות חיים זו ההזדמנות שלך! בריאות לא תוכלי לתת לו אבל איכות חיים את יכולה. שאלתי ומה זה איכות חיים מבחינתך? והוא ענה לי : תני לו הרגשה שהוא נחוץ בחיים,שיש לו סיבה לקום בבוקר, שצריכים אותו" יצאתי מהרופא התקשרתי לאבי ושאלתי אותו אם הוא יוכל להיות אצלי מחר בשעה שבע וחצי בבוקר .ובאותה הזדמנות הקראתי לו את מערכת השעות שלי... בקולו הרגשתי אושר - אבל אושר שלא זכיתי הרבה פעמים לשמוע ממנו. בקיצור אבי הפך להיות המטפלת של בני. לצערי הוא שימש כמטפלת רק 4 שנים שאחריהן הוא נפטר. קשר האהבה שנוצר בין בני לבין אבי הוא קשר אהבה שקשה לתאר במילים. האושר והשמחה שחזרו בין יום לאבי גם אותם תתגמדנה המילים מלתאר. וכשאני כותבת את המילים האלו ודמעות של געגועים זולגות מעיני וגם דמעות של שמחה על האושר שהצלחתי להעניק לו בסוף ימיו אני נזכרת איך ישבו השניים על השטיח - אבי עם כאבי גב וחולה לב ובני שהיה תינוק רוכב עליו. ואבי צוחק צחוק מתגלגל כשהוא שומע את צחוקו של בני... וכשאני אומרת לאבי : אבא יכאב לך הגב תוריד אותו.." הוא ענה לי אני רוצה לחיות שנה פחות אבל אני רוצה לשמוע את הצחוק המתגלגל של הילד הזה"... לסיכום אין ספק שאנשים שמשתייכים לגיל השלישי חייבים להרגיש שהם נחוצים, שאנחנו צריכים אותם שאנחנו נעזרים בהם - אם זה תמורת תשלום הולם ואם זה בהתנדבות. אני מעריצה את כל אותם אנשים מבוגרים שלא שוקעים במרה שחורה ומקווה מאוד להיות כמוהם בבוא היום.

 

[שויי]

../images/Emo140.gif יערה, סיפור מקסים ומרגש

היה שווה להישאר ערה כדי לקרוא אותו. המשמעות חשובה לחיים.

 

[dlia2004]

וואו , איזה סיפור מרגש עצר אותי בדרך למיטה

 

[stp51]

../images/Emo140.gifיערה גם אני ../images/Emo7.gif זה ממש מרגש ויפה../images/Emo51.gif

 

[רונית 1031]

מרגש../images/Emo70.gifעשית את אביך בשנותיו האחרונות האיש הכי

מאושר בעולם

 

[batiarr3]

ריגשת אותי מאד,איזו מחווה עשית

לאביך ואיזה אושר נתת לו בשנותיו האחרונות מאושרת על שבנך זכה להכיר ולהנות מסבו - ולו לשנים ספורות בלבד

 

[סבסבתא ל 9]

נפלא, פשוט נפלא. מחווה מרגשת

 

[יערה היחיד]

תודה לכולכן! מי שגרם לי לעשות את המעשה שעשיתי

ולו אני חבה תודה הוא אותו גריאטר שנתן עצה חכמה בשעה הנכונה ולמיד אותי פרק חשוב מאוד בחיים!