אף לא בעוד 500 שנה

אף לא בעוד 500 שנה ../images/Emo42.gif

הדברים שנכתבו פה עוררו בי תגובה אינסטינקטיבית של אי אמון ופסימיות, ואני מנסה לתת לה ביטוי במילים. מה שאנסה לטעון הוא, שמקומו של י"ל בארון הספרים היהודי לא יהיה דומה למקומו של הרמב"ם, גם לא בעוד 500 שנה. אני יודע שזו ספקולציה ותו לא, אבל בכל זאת תרשו לי. עלינו לזכור, שההתקבלות של הרמב"ם בציבור הרחב נובעת בעיקר מעבודתו כפוסק הלכה וכמנהיג פוליטי של בני דורו. להערכתי, אלמלא נכתב "היד החזקה", ספק אם היה "מורה נבוכים" מוצא את דרכו לספריה הביתית של בתים רבים בישראל, קל וחומר לספריות בבתי הכנסת. י"ל לא השאיר אחריו ספרי הלכה, ולכן לא יגיע לדרגת ההתקבלות של הרמב"ם. ולאיזה דרגה הוא עשוי להגיע? כאן מגיע תור השאלה, שיחיאב רמז עליה: האם תיסלח לי"ל עמדתו בעניין השטחים (שהיא כיום המידה ה-14 לפיה בוחנים מי לנו ומי לצרינו) ? אם תיסלח, יוכל י"ל להתקבל באותו אופן שבו התקבלו אבן עזרא ואברבנאל, כפרשן מקרא מקורי, שבזמנו הפנוי התעסק גם בחוכמות של גויים (במילעיל). אם לא תיסלח, יתקבע מקומו של י"ל בדומה למקומו של יהודי גדול אחר: ברוך שפינוזה. המשכיל המערבי (יהודי או לא) יישא אותו על כפיים, ייקרא בו ויכתוב עליו פרשנויות, אבל אצל שלומי אמוני ישראל – יוק.
 

יחיאב

New member
אם לומר על האמת...

אני חושב שבסופו של דבר הגותו תחדור ליהדות ה"מיין סטרימית" אך לא כהגותו שלו. פשוט ברבות הימים אלו הקרויים "גדולי ישראל" יבססו דבריהם על הגותו אך יתעלמו מן המקור לדברים. כמובן יש בכך צד חיובי וצד שלילי, אך אני מוכן לקבל את הצד השלילי הזה. העיקר הוא שיהיה "טוב" ליהדות ככלל. אני אכן מסכים איתך שאם הוא היה כותב "יד חזקה" היום, הגותו היתה מתקבלת יותר בנועם, ונדמה לי שאף הראי"ה קוק היה מסכים איתי, שהרי היה זה הוא שאמר לליבוביץ: "אם שפינוזה היה כותב את משנה-תורה, גם הפילוסופיה שלו היתה יהודית." (ציטוט מהזיכרון) אגב כך, אני מסתייג מהשוואתך בין התייחסות הציבור המשכיל המערבי לשפינוזה לבין ההתייחסות שתהיה לציבור זה לליבוביץ. ההבדל בין השניים הוא תהומי: האחד מבטל את המצוות, ואת כל הדתות וקורא ל"דת התבונה", ואילו האחר מבסס את כל הדת היהודית על המצוות המעשיות. לכן ימנעו המשכילים המערביים (הלא דתיים) מעיסוק בהגותו זו. הייתי אף מוסיף ואומר, שבחייו הוא היה נראה "ידיד" לציבור המשכיל-המערבי-החילוני מסיבות פוליטיות ומעצם היותו דמוקראט. לאחר מותו הוא חדל מלהיות כזה, כיוון שכל שנשאר ממנו היא הגותו הדתית-אמונית ולכן רק הדתיים יוכלו מעתה ואילך "להתיידד" איתו. ואיך אמר מי שאמר: "ירצו- יקבלו, לא ירצו- יקבלו בבני-בניהם עוד 500 שנה!"
 
אולי דווקא כן כהגותו שלו

כשם שהרמב"ם לא נלמד בבתי הספר כפוסק הלכה (כל אחד יכול להבין את היד בכוחות עצמו), אלא כפילוסוף במסגרת שיעורי ´מחשבת ישראל´, כך ליבוביץ ילמד במסגרת שיעורים אלו - כשבעיית ההתנחלויות כבר תהיה מאחורינו. איני יכול לחשוב כיצד הגותו תחדור ל"גדולי ישראל" מבלי שתיקשר אליו.
 
למעלה