אפליה ממבט ראשון

[XFeralChild]

אפליה ממבט ראשון

שלום חברים,

הפעם אני רוצה לדבר על אפליה - על עד כמה שאנשים שמסתכלים עלינו רואים תווית.

קראתי כתבה בהארץ לגבי ילד הלוקה באוטיזם בתפקוד גבוהה שהוריו בחרו שילמד במסגרת חינוך רגיל; אף בית ספר לא היה מוכן לקבל אותו אז הוריו נאלצו להכריח את אחד מבתי הספר לקבלו (בעיקרון מוסדות החינוך מחוייבים לקלוט תלמיד שהוריו בחרו שילמד בחינוך רגיל - ע״פ משרד החינוך). אימו של הילד מספרת שכבר ביום הראשון ללימודים ניגשו אליה כמה מאנשי הצוות ואמרו לה ״צדקתם, הוא באמת ילד מתוק ומקסים וזה בית ספר שמתאים לו״.
בהמשך הכתבה כתוב: המוסג ׳אוטיסט׳ נורא מפחיד אנשים, הם ישר מדמיינים מפלצת שמפריעה לשלום הציבור או מסכנות גדולה...

ועכשיו כמובן שאני מגיע לחלק האישי שלי בנושא, הפוסט החדש שלי מדבר על אפליה כואבת שלקחה לי כמה זמן לראות ולהבין.

שלום, קוראים לי ׳אוטיסט׳

 

[arana1]

רוצה להוסיף על זה משהו

משהו מאוד קשה לביטוי אלא שגם משום כך הוא הכי הכי מדכא ומחריד ולתחושתי גם גורם לחלק לא מבוטל מהאוטיסטים להיקלע שוב ושוב למצבים פסיכוטיים לחלוטין.

שלאפליה מבוססת התווית, הסטיגמה,שלכן גם מנציחה את עצמה כנבואה המגשימה את עצמה בדיוק בגלל שהיא שקרית, יש היבט עמוק יותר , נוכח יותר, מפושט יותר, זה שמתממש עוד לפני התווית, שזור במבט ובשפה ובתנועה כמובן מאליו ההופך את קרבי האוטיסט כל הזמן ולכן קולע אותו למצב שדן אותו לגישוש מתמיד, מצמית, באפלה, למשך כל חייו.

במבט הראשון שאנחנו נותנים באדם יש כבר הכל, מרקם שלם של הנחות המובנות בנו התרבות, כמוסכמה, כפיזיולוגיה המבטאת את הנפש בדרך כזאת ולא אחרת.

אוטיזם הוא קודם כל בעיית נראות, הפרשנות המיידית, שלא ניתן להרהר עליה ולערער אותה, לעצם נוכחותו של האוטיסט, מבטאת יחס מאוד מובהק למרכיבי היסוד של המציאות, כמו היחס בין ישיר לעקיף, בין מקור לציטוט, בין עליון לתחתון, בין קרוב לרחוק, בין פנים וחוץ.... וככה לאין סוף, אוטיסט נאלץ לכלות את ימיו, וקיומו, מול ועם מבט שעצם ההנחות שמקבעות אותן כך ולא אחרת רוצחות אותו לחלוטין, מחמירות את היופי המדהים שבאהבתו לעולם ולבני אדם לסיוט שאין שחור ממנו.
ואף אחד לא אשם, אין אשמים, זה פשוט ככה זה, בגלל זה אני חוזר וממליץ לאוטיסטים לרכז את מאמציהם בבריחה מהנ"ט, אנחנו חיים מציאות אחרת מדי, ה"מיידי" שלנו אמנם נמצא על רצף קוהרנטי גם למיידיות הנורמטיבית אלא שהוא רחוק ממנה עד למידה שהוא פשוט הפוך.

וגם בגלל זה אפליית המבט מתבטאת בכל המישורים, גם זה שצויין כאן, ולרוב בבת אחת, אז הלם, צרחות, ראש בקיר, שחור שחור שחור, והכי כואב שכל כך יכול להיות אחרת, צריך, אבל אין אשמים, ככה זה וזהו

 

[arana1]

וואו, כמעט אחד לאחד הסיפור שלי

עברתי עשרות עבודות, בחלקן שרדתי פחות משעה, בחיי, וכשגיליתי שהשונות השפתית מתבטאת גם אצלי כמו אצל אוטיסטים אחרים גם דרך זה שבשבילי הרבה יותר זורם, טבעי, קוהרנטי, ספונטני לדבר בקוד מלהיכשל שוב ושוב ובצורה שקושרת לי את הגרון לפקעת שאין מכאיבה ממנה לגמגם דרך מה שנחשב כשפה לנ"ט מצאתי שהמון אנשים מוכנים להעסיק אותי ברצון ואפילו לשלם לי המון אלא שמכיוון ששפה אינה רק שפה אלא גם המציאות מהר מאוד התברר שגם אם הכישורים הטכנים שלי בשמיים אני מוזר,שונה, אחר במידה שפוגשת בצורה מאוד קשה את רף הסובלנות הנמוך להחריד את הנ"ט.

בסופו של דבר עבדתי בעיקר מהבית, גם בגלל שהוכחתי למטומטמי הנורמה שאין שום קשר בין לתקוע כל היום פוזה מול המסך לאיכות ומהירות העבודה שלי,
(אם כבר אז יש קשר הפוך אבל גם כאן כמו בכל עניין אחר אין סיכוי ממשי לעבור את הצורך הבלתי נשלט של הנ"ט לבעול מיידית כל מה שזז ולשלוט בכל מי שנמצא מתחתם לדעתם).

וגם אצלנו, אם ביתי, שהייתה בת זוגי, נפגשת שוב ושוב, לתדהמתה, בדיוק במציאות שאני רואה בזמן שהיא מתעקשת לחיות בסרט.

אוטיסטים מאוד מחוברים למציאות, נ"ט חיים בסרט.
אז למה הם שורדים טוב מאתנו ?
כי כולם חיים באותו סרט, אגב ממש חרא של סרט.

אז הקול המטיפני שלי רוצה לומר שוב ושוב, לאוטיסטים, מצבכם יוטב להפליא ברגע שתפסיקו להשלות את עצמכם

 

[גורג42]

הכל נכון. השאלה היא "מה הלאה"? יצאנו מהאשליה, ועכשיו... מה?

עכשיו צריך לחשוב מה עושים עם זה. איך בונים לעצמנו אלטרנטיבה.

כי תגיד מה שתגיד על נ"טים, הם בדרך-כלל לא מפריעים לנו כשאנחנו עושים our own thing. קצת מציקים וקצת עוקצים, אבל שום דבר שבאמת יכול לעצור חבורה של טיפוסים עקשנים כמונו.

ואנחנו מסה רצינית של אנשים. עשרות אלפי אוטיסטים בארץ, ועשרות מיליונים ברחבי העולם. לחלק גדול מאיתנו לא חסר שכל וגם חכמת חיים. רובנו רואים את העולם בצורה הרבה יותר מדוייקת מהציבור הרחב (כי אנחנו חסינים לאשליות המשותפות של החברה).

אז איך זה שאנחנו ממשיכים - כציבור - להיות תקועים בג'יפה? למה, לכל השדים והרוחות, אנחנו לא מתאגדים יחד כדי לשפר את החיים שלנו? לבנות אלטרנטיבה?

למה בן-הזוג של פותח השרשור לא יכול לבוא לקהילה האלטרנטיבית שלנו, להגיד "אני צריך עבודה בתכנות ויכול לתרום X" ולקבל בתוך עשר דקות תגובה של "אני עובד על פרוייקט Y וזקוק למתכנת. בוא נדבר"?

למה, בכל השהות שלי כאן בפורום (ואנחנו מדברים על יותר מעשר שנים), מעולם לא פגשתי אפילו באוטיסט אחד (מלבד עצמי) שמנסה ליזום שינוי? ולמה, בכל פעם שאני מעלה את הנושא, אני ישר חוטף על הראש?

הגיע הזמן שהקהילה האוטיסטית תיקח אחריות על גורלה. יש לנו את הכוח לבנות לעצמנו אלטרנטיבות. ואם אנחנו לא עושים את זה, אז כל הדיבורים על "אפשר גם אחרת" הם מילים ריקות ותו לא. הבעיה היא לא עם "מטומטמי הנורמה" (שדעתם לא צריכה לעניין אותנו בכלל) אלא עם הגישה הדפוקה ומתקרבנת שלנו.

 

[arana1]

אין לי תשובה

אבל אני בטוח שהכיוון שלך לא נכון כי למשל התאגדות מתאימה לנ"ט אבל אוטיסטים מטבעם לא נוטים לכך ולא סתם, אנחנו אינדוודואלים ויחודיים ורגישים מדי בשביל לפעול במתכונת שנחשבת כקבוצתית ולדעתי טוב שכך.

אני יוזם שינוי כל הזמן, אלא שהשינוי שאני יוזם לא יתפש לך או לנ"ט כשינוי כי חלק מהשוני שלי כולל גם תפישה אחרת של שינוי, וזה הכי מהותי לי, ולדעתי וטעמי גם בגלל.

ואם מבקשים תמיכה ביחודיות הייתי מבקש שיפסיקו לזלזל ולבטל את השינוי שאני צריך רק בגלל שהוא לא דומה לשינוי המוכר,
ואם תמיכה בשונות אינה רק סיסמה ריקה כדאי שהדבר יהיה סוף סוף מובן,
ששונות יכולה לגעת גם בדברים הכי בסיסיים,
ביחוד כזאת עמוקה כמו זאת האוטיסטית

מבחינתי המילים שלך ריקות בדיוק בגלל שאתה כל הזמן נכשל מלהבין זאת.

 

[arana1]

בזמנו, שיתפתי בפרוייקטים שלי תכנתים אחרים

היום אני לא עובד אז זה לא מעשי,
אם הייתי נתקל במצב הזה לפני עשר שנים היה לי מה להציע,
היום אין לי.

הפתרון שלי למצב המוזכר כאן היה להרחיק לקצות הארץ, לשכור את הדירה הכי זולה בארץ בבלוק של עמידר בעיירת פיתוח בספר, כי אני לא מחפש חברה וגם לא מיקום מרכזי, אז מצאתי דירה שעלתה לי 300 שקל לחודש ובהיתי כל היום והלילה באני לא יודע מה, וזהו

 

[גורג42]

זה בדיוק העניין: למה הבחור צריך להסתמך על עיתוי ומזל?

אם הוא היה בא לפני שנה (או בעוד שנה) אז לי היה מה להציע. או ליתר דיוק, היה לו מה להציע לי. כי אני בדיוק התחלתי אז קמפיין שיווקי באינטרנט למוצר חדש, ומישהו שיודע גם לעצב וגם לתכנת היה יכול מאוד לסייע לי.

שמת לב? אנחנו רק שני אנשים, ובכל זאת לשנינו היה משהו מוצלח להציע לו אילו העיתוי היה ממוזל יותר.

אז תאר לך איזה יופי זה היה, אם היו מאות אנשים כמונו שרק מחכים למחפשי עבודה כמוהו?

זה לא דומה בכלל ל"התאגדות נ"טית" שעליה אתה מדבר. לא מדובר פה בשלהוב המונים או אהדה לקבוצת כדורגל. מדובר בקומון-סנס פשוט.

ואתה יודע משהו? אפילו לא צריך התארגנות רשמית או "קבוצה" פה. רק קצת יותר אחריות כלפי אחינו בני-האדם (ואחינו האוטיסטים). קצת פחות גישה צינית של "יש לי מספיק בעיות אז למה שאני אעזור למישהו אחר?" וקצת פחות גישה של "פרקטיקה זה מהשטן, אז אם מישהו בא עם בעיה פרקטית אני לא אטרח לחשוב איך אפשר לעזור לו".

 

[arana1]

זה קיים , מזמן

אתרים שמפגישים בצורה הכי דינמית בין בעלי כישורים לצרכים מקומיים וזמניים קיימים עוד משנות התשעים

 

[גורג42]

לא לאוטיסטים. ולא בארץ.

הנקודה היא לא "למצוא מישהו שצריך מתכנת".

הנקודה היא למצוא מישהו שגם צריך מתכנת וגם לא מצפה ממך לכל מיני קשקושים שלא קשורים לעבודה.

 

[arana1]

כמו שכתבתי המון פעמים

לדעתי ומנסיוני מה שמציל אוטיסטים זה דווקא כל מסגרת שלא נתפרה בשבילם כאוטיסטים אלא מה שנוצר כחלק ממהלך אנושי כללי.

כמו שגם אנחנו מכירים כל נסיון לתפור מסגרת יחודית לאוטיסטים, בין אם במערכת החינוך או במקום אחר, רק מנציח את כל מה שחרא ביחס אליהם,
ולדעתי זה לא מקרי.

אני אישית נעזר הרבה יותר אם לא רק בכל פתרון שדווקא לא נתפר לאוטיסטים אלא פשוט לבני אדם,
כמו אוטומציה, ומחשוב, ותקשורת,
לא במקרה האוטיסט יהנה דווקא מכל מה שהכי גלובלי וקוסמי

 

[גורג42]

"התאגדות מתאימה לנ"ט" - אמירות גורפות כאלה הן בדיוק הבעיה

כל עוד אנשים נשארים תקועים בפרה-קונספציות שלהם, שום דבר לא יזוז.

ואף אחד פה לא מזלזל בשינוי שאתה צריך. מאיפה הבאת את הטענה הזאת? הנקודה היא שדברים לא ישתנו רק בגלל שהבענו משאלה שהם ישתנו. ומה שלא פחות חשוב: ברוב המקרים (ונדמה לי שכך הוא הדבר גם במקרה שלך) אפילו ג'יני במנורה לא היה פותר כלום, כי לאנשים אין מושג מה הם באמת רוצים.

אז מה אתה באמת רוצה, אראנה? איזה שינוי אתה מחפש? לא זכור לי שאי-פעם דיברת על זה כאן. כתבת מאות אלפי מילים על "מה לא" אבל לא זוכר מתי בפעם האחרונה כתבת משהו על "מה כן".

 

[arana1]

זו אמירה ותפישה שלא מתאימה לפרה קונספציה

אולי בגלל זה קשה לך לתפישה


דברים לא חייבים לזוז רק בכיוון ובדרך הנ"ט, להפך

זה לא באמת רק הבעת משאלה אלא קיום וזהות מאוד אקטיבי אלא בגלל שהוא שונה אז אתה והנ"ט לא מזהים אותו ככזה וגם בגלל זה אתה מניח שכל מי שלא מדבר בדיוק כמוסכם לא יודע מה הוא רוצה

מדבר הרבה על איזה שינוי אני רוצה, ולמה, ואיך זה קורה,
גם דרך הביקורת על הצורה שבה הדברים קורים עכשיו אפשר לתאר שינוי,
אבל מי שכמוך אמון רק על דיכוטומיות הכי נוקשות לא מסוגל לשמוע את זה

 

[arana1]

זה לא נכון שנ"ט לא מפריעים

יחס בעייתי יכול להיות בעייתי פי מיליון לאדם רגיש כמו אוטיסט,
ובלי סביבה מאפשרת והדדית קשה מאוד ליצור דברים משמעותיים,
והסביבה הנורמטיבית אינה כזאת אלא מאוד מאוד תחרותית ואלימה ושונאת כל סימן למורכבות ורגישות עדינה.

ועקשנות לא יכולה לפתור את הבעייה של הרגישות, זה שאתה עקשן לא עוזר כשיחס הסביבה מפוצץ לך את המח והלב

 

[גורג42]

נכון מאוד. בלי סביבה מאפשרת והדדית - קשה

ובדיוק בגלל זה אני מדבר על זה שאנחנו צריכים לבנות סביבה מאפשרת והדדית לעצמנו.

תזכיר לי שוב:

למה בן-הזוג של XFeralChild צריך לאכול את המרורים של ה"נורמה" כדי לא להיזרק לרחוב? כל ההתפלספות שבעולם לא מצדיקה מצב כזה.

ואולי, אם יותר אוטיסטים היו עסוקים יותר בלפתח אלטרנטיבה ולדאוג לאחיהם, ופחות אוטיסטים היו עסוקים בהכרזות של "יזמות ועסקים זה רע! התאגדות זה קטע נטי!" אז מצבנו הקולקטיבי היה הרבה יותר טוב.

ולא, אני לא מאשים אותך באופן אישי. אני מאשים את האדישות של קהילה שלמה, שמסרבת לפתור את הבעיות של עצמה בגלל כל מיני טיעונים פילוסופיים בשני גרוש.

אגב, אני ממש לא בעד להעדיף את הפרקטיקה על העקרונות שלנו. אבל אני כן בעד לעצור ולבדוק את העקרונות שלנו לעומק, ולראות אם אפשר למצוא איזשוהי דרך שתהיה גם פרקטית וגם נכונה עבורנו. ואני בספק אם להישאר ברמה של "יזמות זה קקה! התאגדות זה בשביל נ"טים!" יכול להחשב בדיקה רצינית ומעמיקה של הדברים. בטח לא בעולם של היום, שלאנשים יש - פחות או יותר - את האפשרות לעצב לעצמם את חייהם כרצונם.

 

[arana1]

זה לא אדישות

אלא רגישות שכנראה לא מדברת אליך ואותך אבל מנסיוני וממה שאני מכיר מה שנדמה לך כפילוסופיה הוא מאוד מציאות ללא מעט אנשים

יזמות זה קקה והתאגדות זה לנ"ט
לגמרי,
טיפשי להתעלם מהשונות ומטבעה
ולעצב חיים כפי מהותך כולל גם חיפוש אחר תבניות לא מקובלות

 

[XFeralChild]

לנו יש תשובה

כמו שאתם יכולים לנחש לא סתם התחלנו להשקיע את מירב זמננו ומאמצינו בבלוג (שזה לא משהו שהוא מובן מאליו והיה מאוד קשה ועדיין קשה, אבל בהחלט שווה).
&nbsp
אנו רוצים לעלות את המודעות בארץ לכך שאנו האוטיסטים לא חיות פרא או מפלצות וגם לא חולי נפש ויש לנו ראיית עולם משלנו.
&nbsp
בגלל שאנו זוג ושנינו אוטיסטים כל אספקט בחיים שלנו מלא ב״אוטיסטיות״.
&nbsp
אני חושב שהדרך הנכונה לעלות את המודעות היא להציג את החיים ומצבים הרגילים לנ״ט מנקודת מבט אוטיסטית כדי לתת לאנשים להרגיש/לחוות בשביל עצמם איך זה להיות אוטיסט; תוך דגש על כך שהתוכן יהיה מעניין.
&nbsp
כחלק מהתוכנית שלנו - לפתוח ערוץ ביוטיוב בו יהיה ניתן לראות את החיים שלנו כזוג אוטיסטים מקרוב ולחסוף את החברה הלא מתחשבת בה אנו חיים.
&nbsp
אנו עובדים על זה במשרה מלאה, זה לא קל כי לא רק שאנו נאלצים להתמודד עם המצבים הקשים של היום-יום, אלה גם שלאחר מכן אנו צריכים להצליח להסביר.
&nbsp
התוכנית המקורית כללה את זה שבן זוגי יעבוד, אבל אנו רואים שהעבודה היחידה שהוא ימצא לא תיהיה תואמת לאורך חיים אוטיסטי, כך אנו חושבים על האפשרות לעבור לגור בזול ולחיות מביטוח לאומי.
&nbsp
אנו נמשיך במאבק שלנו, נכתוב, נשטף ונציג את הדברים, עם הזמן הקהל שלנו יתפתח מחוץ לקבוצה האוטיסטית לקהל הרחב ולשם אנו שואפים.
&nbsp
המצב הכלכלי הקשה עוצר אותנו שוב ושוב, אפילו אם ניקח דירה ב-1300 ש״ח לחודש עדיין יחסר לנו כ-2000 ש״ח בחודש, כיוון ואנו חיים מקצבה אחת (כי רק בן זוגי מוכר בביטוח לאומי).
&nbsp
אני מאמין שאתם מעוניינים להשתתף במאבק, חשבתי לפתוח פרויקט במימונה כדי לתת את האפשרות למי שרוצה לתמוך.
לא עשיתי זאת קודם לכן כי חשבתי שזה לא רלוונטי ושאף אחד לא יהיה מעוניין לתמוך, אבל אני לא יודע, יש רק דרך אחת לגלות.
&nbsp
אנו נמשיך לכתוב ולשתף ולהתפתח בכל מקרה.

 

[גורג42]

עלו הצליחו

הלוואי עליי כזה אומץ.

ולגבי פרוייקט במימונה: אני בוש ונכלם שהרעיון לא עלה על דעתי, כי יש לי ניסיון (מוצלח) עם מימון המונים. אני מניח ששכחתי שפרוייקטים במימונה זה לא רק בשביל יזמות ואמנים שרוצים להפיק מוצר אלא גם למטרות אישיות.

המון הצלחה לכם.

ואני מאוד מאוד מקווה שיום אחד נשתף פעולה.

 

[arana1]

מציע שתציגו את זה גם כמחקר של אוטיזם

את הפרוייקט אני מתכוון,
כי שלדעתי אין מחקר כזה ואין לי ספק שהאקדמיה לעולם לא תקיים ותממן מחקר כזה אז אולי כדאי לשים את הפרוייקט גם תחת כותרת של "מחקר",
של נסיון לברר מה זה אוטיזם בכלל.

למרות שאולי חלק מהשונות זה שעצם התיאור של שיגרת הקיום מהווה בעצמה סוג של מחקר,
בכל מקרה,
כוונתי לנסיון להציג את הבלוג גם כהזמנה לשיתוף בתובנות.

אני מאוד לא מסכים עם הגישה של גור אבל לדעתי יש מקום שבו אוטיסטים יכולים להיפגש, לכאורה, וזה לנסיון לברר את זהותם ומהותם, ובלוגים מעין זה, שמשלבים את הרגשי והדחוף והכואב עם ההיבט החוקר, אולי יכולים לעשות זאת יותר

 

[גורג42]

זו בדיוק הסיבה שאני לא מספר לאנשים זרים שאני אוטיסט

לא כי זה איזה "סוד אפל", אלא כי אין סיכוי שהם יבינו את משמעות המילה. מה הטעם לומר משהו ש(א) סתם יפגע בי ו-(ב)ממילא לא יובן כהלכה?

ובעצם, זה אפילו לא לומר את האמת. כי המילה "אוטיזם" היא אבחנה רפואית. חלק בלתי-נפרד מהמשמעות שלה מרמז שאנחנו לוקים במשהו, וזה מחמיץ לגמרי את הנקודה. אנחנו שונים, ולא חולים או נכים (לא שיש משהו נגד נכים, אבל אוטיזם - לכשעצמו - זו לא נכות). ולצערי הרב אין מילה מוכרת בעברית (או באנגלית) שמתארת אותנו כסוג אחר אך שווה-ערך של בני-אדם.

אז מה הפתרון? לא יודע. אבל מצאתי שפתרון חלקי לא רע זה לומר לאנשים את ההעדפות האישיות שלנו. להגיד להם "אני באתי בשביל לעבוד" או "זה לא בשבילי" וכו'. ולעמוד על שלך בעניין. להיות אסרטיבי. בדרך-כלל, אחרי כמה זמן, אנשים קולטים ועוזבים אותך בשקט (או לפחות יטרידו אותך הרבה פחות).

ונכון - הם לא יאהבו את זה במיוחד. הם יחשבו שאתה "מוזר". אבל מכיוון שאנחנו לא באים למקומות האלה כדי ליצור קשרים חברתיים, מה זה אכפת לך?

אגב, אם בן זוגך כל-כך מעוניין להיות מועיל, אז יש לי רעיון אחר בשבילכם:

תפרסמו אתם מודעת ביקוש עבודה. משהו כזה (רק תעבדו על הניסוח):

מתכנת עם X שנות ניסיון וידע בשפות A,B,C מחפש עבודה. בחור חרוץ, שרוצה לתרום מכישוריו לחברה שלכם Y שעות ביום מבלי לבזבז זמן מיותר על בטלה וקשקשת עם עמיתיו לעבודה. נמשע מעניין? פנו לאי-מייל [email protected]

וכמובן שלא תעזו, בשום פנים ואופן, להזכיר את המילה "אוטיסט". זה לא עניינו של אף אחד. זה לא פוגע ביכולת של בן זוגך לספק את הסחורה המובטחת (אלא בדיוק להפך) אז למה שזה יהיה רלוונטי?

בכל מקרה, אם זה יפורסם בתפוצה גדולה, אז נראה לי שיהיו הרבה קופצים על הצעה כזאת. יש הרבה בעלי עסק שנמאס להם מזה שהעובדים שלהם מבזבזים את זמנם על שטויות במקום לעבוד.
(אני יכול להגיד לך שאם אני הייתי מחפש עובדים כרגע, אז בן הזוג שלך היה הבן-אדם הראשון שאליו הייתי פונה אחרי מה סיפרת עליו)

 

[XFeralChild]

עשינו את זה בעבר

זה לא הוביל לאן שרצינו...
&nbsp
האמת היא שאנו מחשבים את כל האפשרויות וכרגע בראש הרשימה עומד לעבור לדירה זולה בקריות ולחיות מהקיצבה של בן זוגי ולהמשיך במשימה שלנו להעלות את המודעות בשקט שלנו.
&nbsp
אנו צריכים עוד לחשוב על הכל עמוקות, כל שנה אנו במצב הזה, זה מעגל סגור שאנו מנסים לשבור כבר שנים, אבל עם השנים שעוברות וכל הנסיונות הכושלים לשבור את מעגל ההרס הזה אנו נשחקים ונעלמים לתוך האפלה.