אפרופו חותנות........

[rona25]

חמותי קיבלה מקום של כבוד

ב"היכל החותנות הרעות ביותר" לא רק אליי היא מתנהגת מגעיל אלא לכל הכלות שלה. להלן מס´ פנינים: 1. לגיסי היא אמרה ש"הוא צריך להיות יותר קשוח עם אשתו" (גיסתי). 2. לבעלי היא אמרה ש"הוא לא צריך לספר לאשתו (לי) כל דבר במיוחד דברים שהם בינו לבין אמא שלו". וגם שאני "מושכת לכיוון המשפחה שלי" וגורמת לו להתרחק מהמשפחה שלו.... 3. מתנות - כשהיינו חברים היא הביאה לי חולצת פסים מזעזעת בגווני כחול ותכלת שמעולם לא לבשתי, וביומולדת השנה קיבלתי ממני את הספר (שימו לב- חזק!) "העץ הנדיב"!!!! זה ספר ילדים ואני הייתי בת 26... במשך ימים חשבתי שאולי יש לה כוונה נסתרת במתנה הזו... 4. גם אמא שלי היא טיפוס מיוחד שלא יכולה לסתום את פיה וחייבת לעצבן: היא תמיד מתערבת למשל כשאני ובעלי רבים על שטויות אצל ההורים שלי בבית- הם תמיד בצד שלו ותמיד אני לא בסדר (זה יכול לשגע אותי), אוא למשל שאחותי מענישה את הילדים שלה, היא מתחילה להגיד לה "למה את עושה ככה, למה את מענישה בצורה הזו הוא רק ילד" וכדומה!!!

 

[רויטל ולירון]

קודם כל אני חייבת לציין שאני המומה

מכל מה שקראתי כאן, וזה רק נתן לי להבין יותר איזה חמה נפלאה שיש לי , שפשוט מתה עלי.

 

[ayush]

../images/Emo45.gif גם אני מודה על החמה "הנורמלית"

שיש לי לעומת הסיפורים המצמררים כאן....

 

[שמופית]

מצטרפת לבעלות החמה ה"נורמלית" ../images/Emo13.gif

 

[kisses]

גם אני חייבת לציין שלי יש שני חמים

נהדרים ובלי עין הרע אנחנו מסתדרים נהדר.

 

[ענתש]

חחח... לי יש שתי חמות ! (תתחרו בזה)

האמת ? בגדול שתיהן מקסימות. עוזרות, נחמדות ובאמת בסדר. לפעמים יש להם יציאות... במיוחד לחמותי החורגת (לא אמא של בעלי) שהיא דווקא בעדי וקצת נגדו... למשל כשהייתי בהריון טרחה להסביר לי כל פעם כמה יהיה לי קשה אחר כך כי אין לי מושג כמה הוא לא יעזור לי בכלום ואני אצטרך לעשות הכל לבד וזה נורא קשה עם תינוקת... טוב, היא מסיקה מסקנות מבעלה לשעבר (שהיה באמת משהו נורא ואיום). כמובן שהנבואות התבדו כי בעלי לא כזה... כמו כן יש לה דיעות מאד מוצקות על חינוך וגידול ילדים (וגם לחמותי השניה) אבל לשתיהן יש את מספיק הוגנות כדי להציע את הרעיון ובסוף לסייג ב"אבל זו הילדה שלך אז תעשי מה שאת חושבת". כנראה ששפר עליי מזלי

ומשהו מחברה שלי לסיום: חמותה נכנסה לחדר כשהם היו באמצע ריב וצעקה עליה "את לא תצעקי על הבן שלי !".

 

[danaziv]

אני בשוק,אני בהלם,אני ה-מ-ו-מ-ה

אני צריכה להגיד כל יום תודה לאל על החמה הנפלאה שיש לי

הסיפורים בהחלט מזעזעים

 

[טלאפ]

חמותי בדרך כלל נהדרת אבל...

יום לפני החתונה כמעט בטלנו אותה בגללה. אני סרבתי להכין פתקים לסידור ישיבה לאורחים והיא והבת שלה (יענו גיסתי שתחיה) לחצו עלי לרשום פתקים כשסרבתי לחלוטין היא אמרה לי שהיא לא ישנה בלילות בגלל שאין פתקי ישיבה... אחותו של בעלי הציעה שהיא תכין את הפתקים - אפשר לחשוב שהיא מכירה את המשפחה שלי ויודעת איפה להושיב אותם (היא אפילו לא זוכרת איך קוראים לאחים שלי)... כך מצאתי את עצמי 3 ימים לפני החתונה במקום ללכת לספא לעשות מסאג´ ולהנות כמו שתכננתי, יושבת ומכינה לבד פתקים ומחליטה מי ישב איפה במקום לנוח, לקח לי 3 ימים תמימים להכין את סידורי הישיבה ואת הפתקים הארורים. כמובן שזה גרם לריב נוראי ביני לבין בעלי וכבר עמדתי בדלת עם מזוודה מוכנה לחזור להורים שלי. עד היום גיסתי ואני לא מדברות אחת עם השניה מלבד שלום שלום.

 

[הל]

גם חמות שלי נוראית

כול דבר שאני עושה -לא בסדר, יש לה המון עצות, היא חושבת שהיא יודעת איך לגדל ילדים והיא-לא! הביאה לתינוק שלי מתנה -צעצועה משוק עם חרוזים קטנים וקצבות חדים ואמרה לי לתלות את זה העגלה שלו. אני אמרתי-זה מסוכן חס וחלילה חרוזים יכולים להתפרק ולהגיע לדרכי נשמה שלו... אבל היא אמרה- לא יקרא כלום, אני גידלתי 3 ילדים... היא כול הזמן מסריכה מזעה, וחוץ מכמה דברים משוק שעולים גרושים לא הביאה לנחד שלה. ובעצמה נושעת לחו"ל כול 3 חודשים. טוב אני לא צריכה מתנות ממנה! רק שתעזוב אותי עם ביקורים שלה! אני תמיד בוכה אחריכם...

 

[סמיילי22]

כולי צמרמורות וחידודים../images/Emo5.gif

אכן סיפורים קשים... לחמותי לעתיד היו כמה יציאות חסרות טקט לפני שהחלטנו רישמית "להתמסד"... כמו "אני לא חושבת שהוא (בן-זוגי) ירצה להתחתן" או למשל כשאמרה לי שהיא רוצה לקנות לכלתה השניה צמיד מזהב ליומולדת והביאה לי כותנת לילה של ילדה בת 12... אבל החלקתי, פרט לכך אני לא זוכרת משהו "נוראי" שהיא עשתה לי והיא מתייחסת אליי מאוד יפה ובכבוד ולא מתערבת לנו בחיים. הרבה פעמים היא גם לוקחת את הצד שלי. עם גיסתי לעומת זאת היה לי קצת קשה להתמודד בהתחלה מפני שהיא חשבה שאם היא מתחתנת ראשונה אוהבים אותה יותר והיא יותר מוצלחת ממני ולכן יש לה עדיפות. כשההורים של חברי נסעו פעם לחו"ל היא לא הבינה איך לא הבנתי מהם שהבית מיועד להם בלבד? "תראי", היא אמרה, "לא נסלק אותו (החבר שלי) מהבית, אבל הם (ההורים) הבטיחו את הבית רק לנו!" מלחמת עולם 3 הייתה אז... היא לא דיברה איתי כמה שבועות. היום זה מזמן מאחוריי ומצחיק להזכר אבל אז נורא נעלבתי. הייתה לנו איזה שנה וחצי אח"כ של מתיחות, אבל מבחינתי לפחות עכשיו העניינים רגועים.

 

[אמיקה]

איך פיספסתי את זה ? ../images/Emo67.gif גם אני..

יש לי שתי חמות - אחת חורגת גי´פה שמי בכלל מתייחס אליה כחמה - מה זה חמה? כפור כלבים זה אילת לעומתה

- דונט גט מי סטרסטד, זוכרות את אמא של לכלוכית? יותר גרוע.. פוי. השניה (האמיתית) מותק - כזותי שאני חופשי לוקחת את עצמי לבדי, נוחתת אצלה במטבח ומיד מכינים לי אוכל של אמא + קשקשת אכותית + כוס קפה .. אחלה מתוקה! אבל! יש לי שתי גיסות - האחת סיפרה לאחר מעשה שלפני החתונה נערך אצלה בבית "קונסוליום" שבו ישבו וחשבו איך "לדפוק" את החתן והכלה ולעשות להם נאחס על הנשמה ביום החתונה.. בסוף הכי טוב שיצא להם זה ככה: זוג אחד הביא "במתנה" שיק נדיב ש..אנחנו נתנו להם להולדת הבן(!) והם לא יכלו להפקיד אותו כי בטעות חשבנו שיש להם, לאחר אי אלו שנות נישואין ושני ילדים - חשבון משותף. (מסתבר - לזוועתנו- שלגיסתי אין זכויות בח-ן בכלל, והיא מקבלת "דמי כיס" מבעלה הפרימטיבי). זוג שני לא הביא מתנה בכלל, אבל כן הביא "נוסע סמוי" - אחיו התאום של הבעל, (שלא יבדילו - כן ?), שישב ובלס כמה שהוא רק הצליח (לפי עדויות מהיימנות) וכמובן הקפיד שלא נדע שהוא שם (נודע לנו רק יום אח"כ שהוא היה שם..). ואלו האחיות "המסורות" של "סינדרל" שלי המתוק..(רק שהן לא אחיות חורגות, אמיתיות דווקא..) יפה לא?

 

[jesenia]

החמה שלי...

ב 90% מהפעמים שיא הנורמליות, בשאר הפעמים היא לגמרי פסיכית. עושה לי סצינות קינאה (פעם, לפני שנישאתי, התחילה לצרוח רק כי *היא* התיישבה *מאחורי* ולא טרחתי ליצור איתה קשר עין ושוחחתי עם גיסי), ממש לא מובן לה למה אני מעדיפה לשבת בבית עם אישי מאשר לצאת איתה לקניות ("בשביל מה את צריכה אותו איתך?", ואני ממש *מחויבת*, מבחינתה, להסבר), כשהייתי באה להתארח היא היתה עושה ביקורות בחדרי (אני מקפידה לנעול את הדלת וכל פעם מחדש גיליתי אותה פתוחה) וכשהתארחתי שם בעת היותי במחזור ולא סידרתי את המיטה קיבלתי שטיפה רצינית - בפני גיסי, שגילה גם שאני לוקחת כדורים נגד הריון ועוד כל מיני דברים שהיא מצאה תוך כדי ה"נקיון". גיסי מרוב מבוכה הסתלק באלגנטיות, אבל הפדיחה לא תימחה במהרה. היא ממש לא מבינה מה יש לי להתגעגע הביתה ולמה אני לא מבלה איתה את כל זמני הפנוי. היא מעולם לא התנצלה, הכי קרוב לזה היה "אולי לא הסברתי את עצמי נכון" (כאשר היא התלוננה שאני לא לוקחת חלק בנקיון הבית שלה) והכי רחוק מזה היה להסביר לי, לא ילדה קטנה, שלא הייתי בסדר ושאני לא יודעת להתנהג עם אנשים. מצד אחד היא מוכרת את עצמה כפשוטה שבפשוטים, אבל לאט לאט מסתבר שמלכת אנגליה תקנא בפרוטוקול שמשודך לחמתי, שתחיה. בתום החופה אפילו לא נתתי נשיקה לאהובי כיוון שהיא היתה הראשונה לזנק עלי...לטיולים שלנו היא היתה מצטרפת ואפילו קיטרה שאנחנו לא מבלים מספיק זמן איתה...בעוד בבית שלי עשו הכל כדי לתת לנו זמן איכות, מבלי שביקשנו. כיום היא שואלת שאלות שהגניקולוגית שלי עוד לא הספיקה לשאול ואמא שלי פשוט לא מעיזה, תהיה מלחמת עולם 3 כשהיא תגלה איך זה שלא נכנסתי להריון 5 דקות אחרי החופה (ולא, זה לא יבוא ממני. דרשתי מאישי שאם הוא לא רוצה שאני אענה לה ב"זה לא עניינך, עם כל הכבוד", שישמש חיץ אנושי ביני לבינה.) יש לי עוד הרבה, אני רק צריכה להזכר. המשפחה שלו? אחת טענה שהאוכל היה גרוע, המיזוג רע והכל היה רע. טרחה לציין זאת בפני חמתי בעוד שאחד מחבריו הטובים של אבי (שאינו חנפן) ומומחה בתחום קולינרי מצויין הכריז שהאוכל היה מצוין וטרי. אנשים רעים יש, חבל"ז.