אפשר גם להצטרף?

אורניקי

New member
ליויתי הרבה לידות בשע"צ ובהדסה

ודווקא בתי החולים הירושלמיים מקבלים דולות בברכה. מעולם לא שאלו אותי מי אני ומה תפקידי, ואיפשרו לי, בנוסף לבעל, לתמוך ביולדת, לעסות, ולעזור בכל מה שאפשר. מנסיוני כיולדת, ומאוחר יותר כדולה, אני יודעת שליווי ותמיכה אנושית יכולים לחולל פלאים, ולהפוך את הלידה למשהו אנושי, סביר, שאפשר לעמוד בו ללא בהלה ופחד, ולהתקדם בסבלנות לקראת הסיום המתוק והמאושר של הלידה.
 
הי וברוכה הבאה

האמת שאני לא מכירה כ"כ את בתי החולים בירושלים. אם את סגורה על זה שאת רוצה לידת בי"ח (סגורה על זה??), הייתי הולכת על האופציה של שכירת מיילדת פרטית שתהיה איתך לכל אורך הלידה. אני לא יודעת אם זה אופציונלי בבי"ח בירושלים. כמובן שחובה להכיר את המיילדת לפני ולתאם איתה ציפיות. חשוב לבדוק שיש כימיה טובה ולאיזה נהלים היא כפופה בבי"ח, עד כמה באמת ניתן ללדת ללא התערבות של רופא (אלא אם כן עולה צורך אמיתי). אם את מקבלת תחושה שלא נותנים למיילדת עצמאות, הייתי מוותרת על מיילדת פרטית, בוחרת בבי"ח יחסית ליברלי ולוקחת דולה טובה שתוכל לעזור לך בקידום טוב של הלידה. אני מצרפת לך מאמר שכתבה הדולה זהר כרמי לפורום, בנושא התמודדות עם צירי לידה. זה אמנם מכוון להתמודדות עם צירים בלידת בית אך אני בטוחה שאפשר ליישם גם בבי"ח אם יש צורך. ואולי בכל זאת תבדקי את אופציית לידת הבית? את בשבוע ראשוני ויש לך המון זמן להפנים את כל המידע שיש על הנושא ולהחליט אם זה מתאים לך...(מרגישה קצת נודניק ודחפנית אבל אני חייבת
).
 
את לא נודניק ודחפנית בכלל ../images/Emo13.gif

הרי כתבתי בפורום לידות בית, לא?... זו מחשבה שמנקרת בראשי זמן רב, כי זו באמת נראית לי הדרך הנכונה ללדת. ברור לי שהרבה מהמאבקים שאאלץ לנהל מול אנשי צוות ביה"ח אינם קיימים בלידת בית. אבל, וזה אבל גדול, אני חושבת שכל אחת צריכה להכיר באישיות שלה ולבחון לעומק אם זה מתאים לה או לא. היתה לי שיחה מאוד מעניינת עם חברה טובה שלי שגם השתתפה בלידות בית ומכירה את העניין מקרוב, ובסופה הגעתי למסקנה שאני פשוט לא הטיפוס. אני צריכה את רשת הבטחון הרפואית הזו מסביב. אני מרגישה טוב ומוגנת בבתי חולים. אני מאלו שמגיעים עם משהו חמור לחדר מיון וכבר מרגישים טוב יותר. יש לי אמון רב במדע וברפואה וחוסר אמון רב בכל דבר אחר. (ביולוגית כבר אמרתי?) ומעבר לכל זה, יש לי הרגשה שלידת בית זה משהו שגדול עלינו מאוד מבחינה כלכלית. נכון שלא נהוג למדוד דברים כמו לידה טובה בכסף, אבל אם אין אז אין. אנחנו גרים בקומה רביעית ללא מעלית ולא יילדו אותי כאן. אבל יכול להיות שכל הגישה שלי תשתנה בחודשים הקרובים. אני לא פוסלת כלום. תודה על קבלת הפנים ואני אקרא את המאמר בשעה שפויה יותר.
 

כרמית מ.

New member
מכירה מישהי שילדה בקומה רביעית

ללא מעלית. נאמר לה - שכמו שמד"א יכולים לחלץ חולים אחרים ממקום כזה, אז גם יולדת.
 
חילוץ באמצע לידה

נשמע לי כמו הסיוט האולטימטיבי, לא? האם לא הבנתי נכון, או שבאמת יש קריטריונים בסיסיים לבטיחות בלידת בית? הבנתי שקומה רביעית אינה עומדת בקריטריונים האלו. ולכן אני לא חושבת שמיילדת אחראית תסכים לילד אותי כאן.
 

כרמית מ.

New member
לא חוויה כיפית במיוחד...

אבל אם צריך, אז צריך (הסיכון לזה הוא קטן, ולכן זה לא בהכרח פוסל את הלידה, כשבמקרה הצורך, האפשרות לפינוי קיימת. במצב יותר טוב, אפשר גם לרדת ברגל/בתמיכה). באופן כללי, יש קווים מנחים לבטיחות בלידת בית, אבל לכל מיילדת יש את הקווים האדומים שלה. אולי זה תלוי גם ביולדת ובנחישות שלה ללדת בבית (בנחישות למצוא פתרונות טכניים לבעיות טכניות). יתכן שיש מיילדות שיפסלו, ואחרות שלא, כשמה שמבדיל ביניהן הוא לאו דווקא אחריות. מיילדת אחראית, תראה את הבית (או תקשיב היטב לתיאור שלו, לחלק זה מספיק), אם יש ספק לגבי כשירותו, לפני ההחלטה.
 

כרמית מ.

New member
וגם

לא בטוחה שעדיף פינוי בהתחלת הלידה.... אה, סליחה, קוראים לזה מעבר רגיל לבי"ח.
 
אני דוקא מקווה לעבור את הרוב בבית

ולהגיע לקראת הסוף לבית החולים. וכנראה שלא הבנתי נכון את הקריטריונים לבטיחות. חשבתי שזה משהו הרבה יותר סטנדרטי ומותאם לכל היולדות והמיילדות.
 

כרמית מ.

New member
כל הנושא של לידות בית

הוא לא לחלוטין ממוסד. נכון שיש את אמה"י - ארגון מילדות הבית בישראל, אבל זה עדיין ארגון "משפחתי" ולכן יש לו קוים מנחים, אבל לא ממש הגבלות, וישנן כמובן גם מיילדות שלא שייכות לאמה"י. יש גם בתחום הזה גישות שונות, ומכיוון שלידת בית זה דבר שאי אפשר להגביל בחוק (מה תגידי למי שלא הספיקה, באמת או כאילו?) אז גם בעתיד אני לא רואה ממש הגבלות. לכל מיילדת יש את הגבולות שלה, גם בנוגע למי יכולה ללדת בבית ומי לא, מתי מפנים וכו' - ולאו דווקא המיילדת המגבילה ביותר, היא זו ש"צודקת" או אחראית יותר. לפעמים השיקולים הם לא רק רפואיים (ואני מתכוונת לשיקולים שנאמרים בקול רם, לא כאלו שמתביישים בהם).
 

אורניקי

New member
ליויתי לידת בית שהסתיימה בבי"ח

זה לא היה כ"כ נורא, פרט לכך שהיתה כמובן אכזבה ותדהמה מצד היולדת. היתה לידת בית מקסימה, ג'קוזי, שמנים ארומטיים, מוסיקה, וכשהגיע הזמן (ד"ר ברדה היה הרופא המיילד) היולדת עברה למיטה שהכנו לה לצורך הלידה, בפתיחה של 9 ס"מ היתה פקיעת מים טבעית, כל החדר התמלא מים. ואז ד"ר ברדה בדק שוב, וסיפר לנו שהילדון עשה "סלטה" והגיש לו את המרפק. לא היתה ברירה, הזמנתי אמבולנס, אבל הטבע התאים את עצמו, והצירים נפסקו כל אותו פרק זמן. הדירה היתה בקומה שלישית, צוות מדא הושיב את היולדת על כסא גלגלים, ותוך 10 דקות היינו בשערי צדק לניתוח. קריטריונים ללידת בית, לא ידוע לי שהקומה היא חלק מה"מעכבים" אלא המרחק מבית החולים, שלא יעלה על 20-30 דקות נסיעה.
 

Manty

New member
I too gave birth at home

on the fourth floor with no elavator. Until reading this thread, I never concidered it a problem..
 

אורניקי

New member
היי שרון, גם אני ירושלמית

אני חושבת שרובנו נעשות חכמות יותר אחרי הלידה הראשונה, כנראה שאין מנוס. עם כל ההכנה, עד שלא פוגשים את הדבר האמיתי, לא תמיד מבינים או חשים מה זה בעצם. לעצם העניין, אני ילדתי לידות רבות מאוד, גם בבתי חולים וגם בבית, בנוסף לכך אני דולה ומכינה ללידה. אני מזמינה אותך להיכנס לאתר שלי, ומתוכו להתרשם יותר על עצמי ועל עבודתי. ואם זה מעניין אותך, צרי קשר.
 
הי אורנה,

קראתי חלקים רבים באתר שלך ומאוד אהבתי מה שקראתי. וזאת מעבר לעובדה שאני מעריצה באופן אוטומטי כל אישה שהיא אם לשנים עשר ילדים. יש לי שאלה: את מכירה את הספרים והמאמרים של מרשל קלאוס? כי את כותבת בצורה שמאוד מזכירה כמה מהנקודות העיקריות שלו. למרות שהוא לא מכיר אותי ואני לא אותו, הוא זה ששכנע אותי סופית שדולה היא מה שאני צריכה איתי בחדר הלידה.
 

אורניקי

New member
מרשל קלאוס

קניתי לאחרונה את הספר "לחבק את האם" בהתחלה התעצבנתי עליו, כי הוא כתב שם כל מיני דברים מובנים מאליהם (לא התעצבנתי על הספר, אלא על זה שקניתי אותו, כי הוא היה נראה לי מיותר) אבל בסוף מצאתי שם פרק שעניין אותי (ואז הבנתי שלא לשווא קניתי אותו) איפה יש לו עוד מאמרים או ספרים?
 
אה, אני לא קראתי ../images/Emo163.gif

ראיתי סרטים עם הרצאות שלו, בקורס מדריכות הנקה של בתיה דייויס. אני מתארת לעצמי שבשבילך זה די מובן מאליו, אבל בשבילי זה היה ממש חידוש. ממש לא ידעתי מה זו דולה לפני שראיתי את הסרטים.
 

אורניקי

New member
אצלי פשוט הכל נולד הפוך

זה לא שהלכתי ללמוד איך להיות דולה, ואז התוודעתי לנושא, אלא ההיפך, מכיוון שאחיותי ביקשו ממני תמיד ללוות אותן בלידה, ותמיד ציינו שאני עושה את הדברים הנכונים, (כנראה בגלל הנסיון האישי, הטרי, והזכרון מה היה חסר לי ומה אני הייתי צריכה) מתוך זה חשבתי להפוך את זה למקצוע, וכך לאט לאט התגלגל הרעיון, לא לפני שבעצמי לקחתי דולה וראיתי כמה שזה מדהים וחיוני.
 
למעלה