החברה עליה דברתי היא חברה שאין לה מה לבוא ולקרוא כי אני מספרת לה הכל. יותר מזה, אני אפילו ניסיתי להכניס אותה לעניינים וכשגלשתי בעבר בהכרויות 30+ הזמנתי אותה לבוא לפורום.. היא נכנסה פעם אחת ואז התקשרה ואמרה לי שאין לה סבלנות לשטויות האלה..
עם החבר השני זה סיפור אחר. סיפרתי לו על הפורום האחר שלי, סיפרתי לו על חלק מהאנשים, כל מיני דברים שקורים לי ואמרתי לו שאני לא רוצה לספר לו על מה נושא הפורום.
יחד עם זאת אמרתי לו שאני מבטיחה שאם הוא ינחש- אני אגיד לו אם הוא צודק או לא.
הוא לקח את זה קצת רחוק מדי ויצא לחפש (כאתגר). הוא התקשר אליי, דקות אחרי שמצא, ואמר לי - הנה, אני יודעת איפה את גולשת. גם אמר בקריצה "מה שלומך, אנה?".. וכמובן שאח"כ הוסיף שקרא רק כמה הודעות כדי להבין מי אני (אמר לי בדיוק מה הוא קרא) ואז הוסיף מיוזמתו "אני מקווה שאת יודעת שאני לעולם לא אכנס לפורום שוב".. אמרתי לו שאני יודעת וסומכת עליו ובזה זה נגמר.. אנחנו חברים כבר 16 שנים. אני סומכת עליו.
אז את שואלת אם אני מאמינה? כן, אני מאמינה.
(ואם אני טועה, אין לי איך לדעת ממילא.)