החל לו עידן וומבניאמה
38-10-2 (15-26 מהשדה) בנוסף ל-2 חסימות וחטיפה. עזבו מספרים, פירק לסאנס (מועמדת בכירה לתואר) את הצורה בדקות ההכרעה (כפי שניר ציין), אצלם בבית, מול קווין דוראנט ודווין בוקר, לאחר שגנבו להם אחד רק לפני יומיים.
הצטרפתי איפשהו באמצע הרבע השלישי, הספרס הובילו בבטחה, לפחות לכאורה, מכיוון שבוקר ודוראנט (בעיקר בוקר) התחילו להשתלט על המשחק, ועם כל הכבוד למאמץ ההגנתי של קלדון ג'ונסון/טריי ג'ונס, הם פשוט לא מסוגלים להאט אותם. אליהם חבר אקס סאן אנטוניו קייטה בייטס דיופ, סיפק להם דקות טובות מהספסל, ובשעה שההפרש ממשיך להתקזז לו, פופ לוקח עוד טיימאאוט.. ועוד טיימאאוט.. ועוד טיימאאוט.. עד שאזלו פסקי הזמן עם לא פחות מ-6 ומשהו דקות לסיום. הוא כנראה יודע משהו על כדורסל מכיוון שמאותו השלב הם מצאו את הנוסחה. חזר להרכב גבוה של קולינס-וומבי-סוהאן, כאשר האחרון לפחות סיפק התנגדות כלשהי לבוקר.
בצד השני פופ גער בהם פשוט למצוא את וומבניאמה. אני רוצה להתעכב פה שנייה. בהקשר של מפגש לפני שנתיים בין הקאבס (מובלי ואלן בקו הקדמי) לווריורס (סטף וקליי בקו האחורי), ציינתי את ההבדל הניכר באיך הצדדים משיגים ריווח, כאשר גולדן מרוויחה אותו בקרקע באמצעות הקליעה, זו שמקמטת את ההגנה החוצה-פנימה, בזמן שהגבוהים בקאבס מתעופפים לשמיים בפיקאנדרול ומהווים מטרה רמה באזור הצבע, מכווצים את ההגנה פנימה החוצה. ובכן, וומבי מגדיר מחדש את המושג "ריווח אווירי". הקאץ' רדיוס שלו כמעט חסר תקדים, ולא רק, היכולת שלו לסיים לאחר התפיסה (כולל שימוש אדיר ביד החלשה) כמעט לא הוגנת, מה גם שבמידה ונבצר ממנו לעלות לסל, הוא נחשף לקווי מסירה שפשוט לא זמינים לאחרים. אין ליריב, בוודאי אם הוא פורוורד/גארד את הפריבילגיה לטשטש לו את שדה הראייה כלל, כך שעזרה בהולה הופכת להימור לא קטן.
בקיצור, הספרס מצאו אותו והוא פשוט קרקס אותם. היו שלל מהלכים מדהימים אך לדעתי הלייאפ ביד שמאל על קו הבסיס לוקח
