אפשר לטפוח לעצמי על השכם?

אפשר לטפוח לעצמי על השכם?

חשבתי שצריך לשתף לא רק את הקשיים, אלא גם את הדברים שעברנו בשלום כמו גיבורות. אז אתמול נאלצתי לקחת את רועי וכפיר לט"ח לבד (דבר שכבר עשיתי בעבר) ולקחת איתנו גם את ענבל. מעבר לקושי בלהרגיע את שני התינוקות אחרי החיסון, היה גם את הקושי להתנייד עם שלושתם כי ענבל כולה בת שנתיים וארבע ומבקשת המון ידיים. לא רק שזה עבר בשלום (למרות שהאחות בהתחלה הרימה גבה, כי חשבה שלא נסתדר בזמן המוקצב לנו), אלא גם נהנינו! אני לא מפרטת לגבי הילדים כי זה לא הפורום המתאים, אבל אני אישית מרגישה שעמדתי בהצלחה באתגר לא קטן ונראה לי שבקיץ הזה אני אוציא את השלושה קצת לטייל ולשחק בגינות המשחקים הרבה יותר ממה שחשבתי. כשיצאנו מט"ח הסתובבנו במרכז המסחרי והרגשתי כמו טווס שמציג לראווה את נוצותיו הצבעוניות. התגובות של הסביבה נעו מהסתכלות בעניין ועד למצב שזכיתי למחמאות מילוליות. מישהי אמרה לי שהיא מעריצה אותי שאני מסתדרת לבד עם שלושה קטנים כאלה. האמת, אם לא היו ילדים כ"כ טובים לא בטוח שהייתי מסתדרת. רחל
 

daldan

New member
כל הכבוד! ../images/Emo45.gif

באמת מגיעה לך טפיחה על השכם. זה לא דבר מובן מאליו
 

yaelia

New member
בטח שלטפוח

אני מצרפת גם מחיאות כפיים. מקווה שימשיך כך ושילך ויהיה קל יותר כל הזמן.
 

wieci

New member
בבדאי, מגיעות לך מחיאות כפיים |בלון

את בהחלט הדוגמא לכך שאפשר לעשות דברים עם כמה ילדים, ואפשר לגדלפ ולהישאר שפויים!
 

shpar

New member
כל הכבוד! עדיין לא מבינה

איך אפשר להתמודד עם שניים או שלושה, לי עם אחד קצת קשה בחוץ. בלי להכיר אותך מורידה בפנייך את הכובע !!!
 

בימבילי

New member
את חייבת לטפוח לעצמך על השכם!

ממרומי 2 ילדים, אין לי מושג איך את מצליחה לצאת עם שלושתם. ועוד להנות...את עם עגלות? ברגל? איך???
 
עגלת תאומים וענבל ברגל

היא אוחזת במעקה הקדמי של העגלה והולכת לצידה. אבל קורה שהיא לא רוצה לבוא, או שהיא רוצה ידיים, או שהיא עייפה, מתעקשת, וכו'. למקרים קשים במיוחד אני לוקחת מנשא ומכניסה לשם את רועי (שתמיד שמח להיות על אמא) או את כפיר (אם רועי ישן) וענבל יושבת במקומו בעגלת התאומים (שהמושבים שלה מתכווננים עד לישיבה). אבל זה קצת קשה להכניס ילדה גדולה לעגלה כשיש לך תינוק במנשא עלייך, אז זה רק למקרים מיוחדים. כשאני עם בעלי לוקחים לענבל טיולון מטריה שמתקפל ממש קטן כי הטיולון שהיה לה לא נכנס לתא המטען יחד עם עגלת התאומים. חצי מהזמן היא יושבת עליו, חצי מהזמן היא דוחפת אותו כמו עגלת בובה. רחל
 

משוש30

New member
כל הכבוד!! ואכן אני מצטרפת

למועדון המעריצות שלך (אפשר חתימה?) כי אני הרבה פעמים לא יוצאת מהבית בגלל ילד אחד...כי אין לי כח לפרוצדורה של להלביש לארוז תיק לקחת עגלה וכד' ומחכה שמישהו (אמא שלי או בעלי) יהיו בבית כדי לקפוץ לסופר או לסידורים אחרים... אז קבלי ח"ח עצבני!!
 

אפרת12

New member
את אלופה לוגיסטית../images/Emo70.gif

בדיוק אתמול אמרתי שאני מעדיפה שלא יהיו לי תאומים כי אני לא יודעת איך אתמרן עם שלושה קטנים... את באמת ראויה לצל"ש
 
תיזהרי בדברייך - מרפי מקשיב../images/Emo3.gif

אני יודעת הכל מנסיון....גם אני אמרתי שלא יהיו תאומים (למרות הטיפולים) ויצא שכן...האמת לא נורא.
 

אפרת12

New member
../images/Emo5.gif טפו-טפו-טפו ../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

טוב, אבל אם יבואו - אני לא אחזיר לשולח...
 
אפרת, כשזה מגיע מקבלים את זה באהבה

היום אני מסתכלת עליהם ונזכרת שחלפה במוחנו (לרגע קט) המחשבה על דילול. אני מסתכלת על רועי, מסתכלת על כפיר ושוב על רועי ושוב על כפיר. רק המחשבה שהיינו מדללים אחד מהם מעבירה בי חלחלה. אני מאד שמחה שלא נקלטתי עם שלישיה כי אז לא יודעת איך הייתי מתמודדת (ובכל זאת חושבת שהייתי עושה דילול). אבל באמת באמת, תאומים זה כיף. אני שמחה שיש לי אותם ואני חושבת שיש בזה משהו מיוחד ויפה מאד לצד כל הקושי. כל עוד הקושי הוא לוגיסטי, תאמיני לי שמסתדרים. אני בעיקר חוששת מהרגע שהם יגיעו לגיל בו הם נעשים דעתנים ועקשנים (כמו ענבל עכשיו). זה נראה לי אתגר הרבה יותר גדול. רחל
 
למעלה