כן, יש בהחלט התקדמות, ודי מזהירה
למרות מה שעניתי לך למעלה, שאין מי שמתקדם אבל חייבים וכו'...
זה בעיקר הנאדה יוגה והחקירה העצמית של רמנה שאני משלבת את שניהם, אפילו רמנה שיבח את הנאדה כעזר לחקירה. אני ממשיכה להקשיב לנאדה, הצליל הפנימי, שהולך ומתגבר ואני שומעת אותו אפילו בשיא הרעש בחוץ, מעדיפה ככה מאשר באיזה הר שקט. אדוארד סאלים מייקל אמר שזה מעיד על יותר נוכחות והתקרבות ל"אלוהים" (כלומר התודעה). יום אחד נסעתי באוטובוס מהשרון לת"א, מקשיבה לנאדה, יותר נכון שמה לב למה ששם לב לנאדה, (למדוט על המודט ולא על האובייקט, זה הסוד שהרבה שוכחים), כשלפתע, זה תמיד לפתע, כאילו נבלעתי פנימה למרכז והכל מסביב הפך לפריפריה. ואוו, זו היתה תחושה מדהימה שארכה 3 שעות. אנשים שנפגשתי איתם שאלו אותי מה עישנתי (כלום אגב). מאז זה ממשיך, המון פעמים של הצצה למקום הזה של המרכז, עין הסערה, וכמה זה פשוט ומוכר. טו בי קונטיניוד
למרות מה שעניתי לך למעלה, שאין מי שמתקדם אבל חייבים וכו'...
זה בעיקר הנאדה יוגה והחקירה העצמית של רמנה שאני משלבת את שניהם, אפילו רמנה שיבח את הנאדה כעזר לחקירה. אני ממשיכה להקשיב לנאדה, הצליל הפנימי, שהולך ומתגבר ואני שומעת אותו אפילו בשיא הרעש בחוץ, מעדיפה ככה מאשר באיזה הר שקט. אדוארד סאלים מייקל אמר שזה מעיד על יותר נוכחות והתקרבות ל"אלוהים" (כלומר התודעה). יום אחד נסעתי באוטובוס מהשרון לת"א, מקשיבה לנאדה, יותר נכון שמה לב למה ששם לב לנאדה, (למדוט על המודט ולא על האובייקט, זה הסוד שהרבה שוכחים), כשלפתע, זה תמיד לפתע, כאילו נבלעתי פנימה למרכז והכל מסביב הפך לפריפריה. ואוו, זו היתה תחושה מדהימה שארכה 3 שעות. אנשים שנפגשתי איתם שאלו אותי מה עישנתי (כלום אגב). מאז זה ממשיך, המון פעמים של הצצה למקום הזה של המרכז, עין הסערה, וכמה זה פשוט ומוכר. טו בי קונטיניוד