m i r u s h i
New member
אפשר לשחרר מעט קיטור ?
היי, אני מהקוראות השקטות פה בפורום (ואפילו כתבתי כאן מזמן) ואני חייבת לפרוק קצת קיטור. (או לקטר באופן כללי)
אני בת 24 ולא אף פעם לא הייתי בזוגיות. לא שאני לא רוצה.. לא יצא.
גם כשהתחילו קשרים, הם הסתיימו לפני שהתחילו (וטוב שכך).
כרגע זה מרגיש שמופעל עליי לחץ מכל הצדדים למצוא כבר זיווג. בראש הרשימה, כמובן, אמא.
אח"כ זה החברים מהבית ואז זה החברים מהלימודים... והשבוע הצטרפו ל'חגיגה' גם החברות למעונות סטודנטים.
כשאמא ניסתה לשדך, בואו נגיד שזה היה סוג של אסון.. החברות לא ממש מוצאות "מועמדים פונטציאליים" עבורי בחוג חברה שלהן ("הוא לא מישהו שאני רוצה לראות איתך").. אז אין על מה לדבר.
אני מבינה שהכל בא ממטרה טובה, הם רוצים שיהיה לי טוב.. אבל רעבק, חוץ מלהוסיף לחץ ותחושה לא נעימה, זה לא תורם לי כלום.
למה כולם חושבים שאני נהנית להיות לבד או שאני ככה מתוך בחירה?
אם הייתה לי את האופציה להיות עם מישהו שמוצא חן בעייני,הייתי קופצת עליה. אבל נכון לכרגע, אין.
וזה לא עניין של בררנות. באמת שאין לי ציפיות בשמיים לגבי מראה חיצוני או אופי.
אבל מה לעשות ש(עדיין) לא הגיע הבחור המתאים.. \:
אפשר להגיד שאני מאמינה באמירות כמו "זה יגיע בזמנו" או "דווקא כשלא תצפי, זה יקרה", אבל כל פעם שיש איזכור של הנושא מהאנשים מסביב, זה צובט לי בלב כל פעם מחדש.
וזהו.
מצטערת על הדכדוך הזה בערב שישי..
שיהיה לכם סופ"ש מעולה!
היי, אני מהקוראות השקטות פה בפורום (ואפילו כתבתי כאן מזמן) ואני חייבת לפרוק קצת קיטור. (או לקטר באופן כללי)
אני בת 24 ולא אף פעם לא הייתי בזוגיות. לא שאני לא רוצה.. לא יצא.
גם כשהתחילו קשרים, הם הסתיימו לפני שהתחילו (וטוב שכך).
כרגע זה מרגיש שמופעל עליי לחץ מכל הצדדים למצוא כבר זיווג. בראש הרשימה, כמובן, אמא.
אח"כ זה החברים מהבית ואז זה החברים מהלימודים... והשבוע הצטרפו ל'חגיגה' גם החברות למעונות סטודנטים.
כשאמא ניסתה לשדך, בואו נגיד שזה היה סוג של אסון.. החברות לא ממש מוצאות "מועמדים פונטציאליים" עבורי בחוג חברה שלהן ("הוא לא מישהו שאני רוצה לראות איתך").. אז אין על מה לדבר.
אני מבינה שהכל בא ממטרה טובה, הם רוצים שיהיה לי טוב.. אבל רעבק, חוץ מלהוסיף לחץ ותחושה לא נעימה, זה לא תורם לי כלום.
למה כולם חושבים שאני נהנית להיות לבד או שאני ככה מתוך בחירה?
אם הייתה לי את האופציה להיות עם מישהו שמוצא חן בעייני,הייתי קופצת עליה. אבל נכון לכרגע, אין.
וזה לא עניין של בררנות. באמת שאין לי ציפיות בשמיים לגבי מראה חיצוני או אופי.
אבל מה לעשות ש(עדיין) לא הגיע הבחור המתאים.. \:
אפשר להגיד שאני מאמינה באמירות כמו "זה יגיע בזמנו" או "דווקא כשלא תצפי, זה יקרה", אבל כל פעם שיש איזכור של הנושא מהאנשים מסביב, זה צובט לי בלב כל פעם מחדש.
וזהו.
מצטערת על הדכדוך הזה בערב שישי..
שיהיה לכם סופ"ש מעולה!
