אפשר סקר קטן

אוי יוי יוי יוי יוי אני בהלם!

מזכיר לי מאוד את הסיפור שלי רק בלי הגירושים... (אני מעדיפה להילחם ולא להכנע ללחצי המשפחה הנוראית שלו). שנינו בעלי רקע דומה, שנינו מעורבים עם נטייה יותר לצד האשכנזי, שנינו קיבלנו ומקבלים ים של חום ואהבה מההורים (כל אחד משלו). הוריי נשואים ואוהבים טפו טפו טפו חמסה חמסה מלח מים שום בצל... ואילו להוריו אין שום מערכת יחסים כבר הרבה הרבה שנים.. סתם חיים זה לצד זה... מרשה לעצמי להעתיק: "הם תמיד נותנים הרגשה שחייבים להם הכל מכל, הרגשה רעה שכל מה שנותנים להם זה לא מספיק, כמה שבאים לבקר אותם שה לא מספיק, כמה שמדברים איתם בטלפון זה לא מספיק, כמה מתנות שקונים להם זה לא מספיק. ובקיצור כלום לא מספיק!!!! פתאום למדתי את ההבדל בין המילים לקחת ולקבל! הם לא מקבלים הם לוקחים! והם גם פיתחו קנאה עצומה אלי ואל המשפחה שלי. הקינאה הזו "העבירה אותם על דעתם" וגרמה להם לנהוג בסכסכנות כלפי וכלפי בעלי." את יודעת מה?? זה בדיוק אבל ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר כמו אצלי רק שלמזלי בעלי לא רואה רק את הצד של משפחתו... ואני, שאוהבת את בעלי ורוצה להישאר איתו לא אתן למשפחתו הנוראית להכנס בינינו, שיעשו סלטות באוויר מצידי...
 

בולי27

New member
../images/Emo23.gifשוב תודה לכולן החיבוקים, וחיפוש

ולחיפושית, אין ספק שההתמודדות של הבעל עושה את ההבדל, לגבי האם שווה להמשיך ולהילחם או שעדיף להרים ידיים וללכת... אני שמחה מאוד שאצלך שווה להישאר
 

daldan

New member
הרקע שלנו מזכיר את שלכם

אני, קיבוצניקית, חילונית. בעלי - עירוני מבית מסורתי (הוא שומר על כשרות, צם ביום כיפור) ורק על הרקע הזה יש כל מיני חילוקי דיעות ומנסים לגשר בינהם. למשל, אני לא מפרידה כלים בבית (בשר וחלב) אבל לא מכינה מאכלים לא כשרים ומשתדלת שלא להגיש באותה ארוחה גם בשרי וגם חלבי (למה משתדלת? כי לפעמים בערב הכי בא לי איזה סלט עם גבינה ובעלי דווקא רוצה לחמם את המנה הבשרית שנותרה במקרר, אז כל אחד אוכל את מה שהוא רוצה) אני ממש זוכרת את הסלידה שהיתה לו כשהתעקשתי לקנות סנדביץ' עסיסי עם נקניק וגבינה מותכת עליו (טוב הייתי בהריון אז לא מתווכחים איתי נכון?) לגבי הילדים? נוהגת כרגע באותו אופן, ואולי בעתיד אם זה לא יהיה מסובך מידי אני אפריד כלים (זה כל כך לא מדבר אליי שאני בטוח לא אצליח להתמיד...) הבדלים נוספים? אני באה ממשפחה חמה, עם המון חיבוקים ונשיקות ומשתדלים לדבר על הכל. שלא נדבר על זה שאסור לשכוח ימי הולדת (תחרות מי יתקשר ראשון..) וכמובן לא מפספסים סיבות לחגיגות. בעלי בא מבית שבו לא יודעים לבטא רגשות, לחבק, לדבר. את ימי ההולדת לא מציינים אלא אם זה יוזמה חיצונית (האמא אפילו לא מתקשרת לברך במזל טוב) ובעלי לא מבין מה אני עושה עניין גדול מהיום הולדת (ולכן די מפשל לצערי הרב). אני מודה שמבחינתי זהו הפער הקשה ביותר, לאו דווקא היום הולדת אלא יותר הקושי הרגשי שקיים, הפנמת הרגשות באופן כל כך מוקצן. לעומתי, שאני כל כך שקופה וניתן לראות עליי את כל מה שעובר עליי. שאני ישר אומרת את כל מה שאני מרגישה ולא נותנת לשום דבר להשאר בבטן. בקיצור כאן יש לנו תהליך לא פשוט של גישור. והבדל נוסף ומעורר ויכוחים, זו הדיעה הפוליטית. אני שמאלנית והוא מרכז ימינה למרות שאני טוענת שהדיעה שלו היא אנטי שמאל ולא ימין. האמת אותי זה די מצחיק
 

עמית@

New member
מפתיע עד כמה דומים

בהתחשב בעובדה שיש בינינו 22 שינה הבדל. לשנינו אבות אנשי צבא, חובבי טבע וטיולים, דומים מאוד בהתנהגות ובתפיסה, מה גם שראשון לציון בשנות ה- 60 דמתה כנראה מאוד לטבעון של שנות ה- 80.. כך שיצא שמבחינת רקע (פרט לכמה מלחמות שעברו עליו עוד לםני שנולדתי
) יש לנו רקע מאוד מאוד דומה..
 
22 שנים? באמת?

וואו. כל הכבוד! ואיך ההורים הגיבו לזוגיות הזו? (ההורים משני הצדדים)
 

משוש30

New member
22????????????????????????????

ואו! האמת אני מתה על גברים מבוגרים יצאתי כבר עם אנשים בהפרש גילים דומה. יש בזה צד חיובי כי ככל שהגבר שלי מתבגר וצצות לו שיערות לבנות ככה הוא יותר סקסי בעיני (מן סטייה שכזאת...)
 

עמית@

New member
מבחינתי אין לזה משמעות מיתולוגית

כלשהי, לא יצאתי איתו כי הוא מבוגר ממני או לא נמשכתי אליו כנ"ל, נמשכתי אליו כי הוא יוסי
שנית, אמא שלי היתה בהלם זמן מה, אמא שלו חשבה שאני לא רצינית
(רצינית=תרצה מייד שבע עשרה ילדים בפולנית מדוברת) אבל בסוף יצא שדווקא אני חפצת ההורות
אבא שלי מייד אמר שהוא סומך עלי ויודע שאבחר נכון, כיום כל ההורים שלי (כולל בני זוגם) מאוד אוהבים אותו, כך שאין ממש בעיות סביב זה.. החברה, מה לעשות, לעיתים פחות סובלנית, וישר נוטים לייחס לנו רומן משרתות דרג ג', אבל האמת היא בנאלית להחריד, (סטייל הוליווד, נער פוגש נערה, מתאהבים, מתחתנים וכו'...)
 

רות י

New member
בעלי מבוגר ממני ב- 10 שנים. פעם

אנשים מפגרים מקיבוץ מסוים חשבו שאני הבת שלו
. האמת, אני נראית די צעירה וילדותית.
 

מאז

New member
הרבה (ומעט) הבדלים

אנחנו דתיים. אני באה מבית דתי (כיפה סרוגה) ואילו בעלי בא מבית חילוני לחלוטין, וחזר בתשובה ממש מספר חודשים לפני שהכרנו (חבל שלא השארתי את הפרט הזה למשחק האמת והשקר). אז אתן יכולות להניח שיש שוני במשפחות. אבל במפתיע השוני לא מאוד גדול - ההורים מכל צד אנשים משכילים וצנועים, כך שיש בינהם תקשורת ממש טובה. לפעמים חילוקי דעות שלנו נובעים מהחינוך השונה שקיבלנו. הבדל אחד (אולי קשור לדת ואולי לא) - ההורים של בעלי וורקוהוליקים, ולצערי הוא למד מהם... ההורים שלי ממש לא (כלומר עובדים וכו' אך יש להם דברים אחרים במקומות גבוהים בסדרי העדיפויות). על רקע זה יש בינינו הרבה חילוקי דעות.
 

רות י

New member
אצלנו המוצא המשפחתי די זהה (מזרח

אירופה) אבל הרקע ממנו באנו שונה לגמרי. בעוד שאני בת למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, ליברלית יחסית, שמאלנית בהגדרה; בעלי ממשפחה ממעמד סוציו-אקונומי מאד נמוך, לא ליברלית וימנית בהגדרה. ההורים של בעלי נפטרו בהיותו נער, וכאן חלה נקודת המפנה. הוא השתנה, התפתח, פיתח את עצמו, רכש ידע, בינה, דעת, תרבות, העשיר את עצמו ונהייה האדם שבו התאהבתי. אה כן, והוא שמאלני כיום - זה מאד חשוב לי. הרצונות והמאוויים שלנו זהים ומשותפים, כך שאנחנו מאד מתאימים אחד לשני. פיתחנו הורות שאיננה דומה להורות שאנחנו חווינו כילדים, ואנחנו מאד שלמים עם מה שנהייה מאיתנו כהורים וכמשפחה.
 

galiaS

New member
אנחנו באים ממשפחת כמעט משובטות

אותו רקע, אותו הכל. אבל עדין, אנחנו כמעט הפכים גמורים.
 
אצלנו

הרקעים לא מאד שונים אבל יש ניואנסים שמאד משפיעים. שנינו אשכנזים שנינו דתיים. ההורים של שנינו יותר דתיים מאיתנו. מה כן ההבדלים? המשפחה שלו מאד מאד צנועה עד כדי כמעט עוני (מבחירה, לכן זה לא באמת עוני וגם אין תרבות עוני) בוחרים לחיות חיים שבהם הם עושים מה שהם רוצים ואוהבים באמת, על חשבון רמה כלכלית. במשפחה שלי, העבודה היא ערך מקודש, וחיים ברמה כלכלית גבוהה יותר וביותר פזרנות. ובכל זאת, ממש ממש ממש לא מצליחה להתחבר להורים שלו. מנסה לעבוד על עצמי. וזה קשה קשה קשה. לגביו, לפעמים יש לנו חילוקי דעות על רקע כלכלי. ולפעמים גם על ערכים של חירות הפרט מול השעבוד הכלכלי ...
 
למעלה