אפשר סקר קטן?

[רום קינמון]

אפשר סקר קטן?

1. למה עברתם לחו"ל?
2. לכמה זמן עברתם לחו"ל? האם היה פרק זמן מוגבל?
3. האם עברתם עם ילדים? בני כמה היו הילדים בעת המעבר? איך השתלבו בחיים בחו"ל?
4. למה חזרתם?
5. בני כמה היו הילדים בעת החזרה לארץ?
6. איך הם השתלבו?
7. איך אתם השתלבתם? האם הייתה לכם עבודה כשחזרתם? עברתם לגור באותה עיר שגרתם?

מוזמנים להוסיף עוד שאלות.
(אני יכולה לענות רק על שאלות 1-3 כי בינתיים אנחנו כאן אבל המחשבה לחזור לארץ כל הזמן מתגלגלת לי בראש, המחשבה על הסתגלות של הילדים בארץ, שלנו מטרידה אותי מאוד והכי חשוב, מתי הזמן הנכון לחזור לישראל, כשהם מתחילים כיתה א'? כשהם מתחילים חטיבה?).

 

[קטנה גדולהה]

גם אני יכולה לתת

תשובה חלקית בלבד כי אנחנו עדיין בקנדה
1. עברנו כי בעלי מאוד רצה! (אני לא כ"כ)
2. בעיקרון לא קבענו פרק זמן מוגבל
3. הבן שלנו כמעט בן חמש, כאשר הגענו היה קרוב לארבע
היה לו נורא קשה להסתגל ולהתרגל להיות כאן בגלל שפה ובדידות (הוא אפילו ירד מאוד במשקל). בארץ היה מוקף במשפחה, בני דודים וחברים מהגן ומהשכונה. עד לא מזמן כל הזמן ביקש שנחזור לארץ וכששאלו אותו איפה הוא אוהב להיות יותר בקנדה או בישראל - הוא היה עונה בנחרצות שבישראל! עכשיו התשובה שלו משתנה, פעם הוא מעדיף את הארץ ופעם את קנדה. כרגע הוא נמצא ב JK ויש לו שם הרבה חברים והוא מאוד נהנה אבל עדיין נזכר ומדבר הרבה על הארץ.
4. אומנם עוד לא חזרנו אבל אני מתכננת לחזור!! אני חולמת על הרגע הזה וכבר עשיתי כמה תכנונים (כמו לחפש עבודה בארץ דרך קשרים). מה שבטוח שאני לא מחליפה את ישראל באף מדינה בעולם!!! טעמתי את טעמה של ארץ נוכרייה והארץ שלנו הרבה יותר נחמדה עבורי אגב בעלי זה כבר סיפור אחר

 

[רום קינמון]

שאלה נוספת , אם אפשר

1. למה בעלך ככ רצה...?
2. איך אתם בקנדה? יש לכם אזרחות?

אני תכף אענה על שלי אבל אני בערך באותו מצב : טעמתי ארץ נוכריה, לא אגיד שאין לה חסרונות אבל אני מתגעגעת לארץ שלי.
אגב, לא ראיתי זרים אחרים (מאירופה או ארהב) מתגעגעים לארצם, אם בכלל, כמו הישראלים שאני מדברת איתם.

גם הבת שלי מאוד רוצה לחזור לישראל וגם עשתה את הארגונים הנדרשים: היא תגור אצל אימא שלי ותבוא לבקר וגם אני אבוא לבקר , שאני לא אדאג. היא תשאיר את הקטן שלא נתגעגע כל כך. פעם אפילו שמעתי שיחה שלהם על המדרגות... היא הגיעה בת כמעט 3 והיום היא בת 4.3

 

[קטנה גדולהה]

רום קינמון

אני אכתוב לך בהקדם תשובה בפרטי (לא רוצה לחשוף כאן יותר מידי).
ולגבי הקטנה המתוקה שלך איזו פיקחית! איזה הגיון יש להם החמודים שלנו, משהו

 

[שופשופון]

יופי של סקר

1) עברנו במסגרת עבודה של בעלי, היינו עם תינוקת וחשבנו שלא יזיק לנסות דברים אחרים.
2) הרעיון היה לשנתים שלוש, זה נגמר בשבע וחצי שנים.
3) הבת היתה בת שנה ושמונה חודשים, דיברה שוטף עברית ולמה במהירות אנגלית. השתלבה בקלות יחסית כי בגיל הזה כל מה שחשוב הוא שאמא ואבא ליד.
4) למה חזרנו? זאת שאלה כל כך מורכבת, חזרנו כי בשום שלב לא "עזבנו" לא נסענו כי נמאס לנו מהחים בארץ, עזבנו בשביל החוויה, חזרנו כי בשום שלב לא הרגשתי שם בבית, זה היה יפה אבל לא שלי. הילדים גדלו כישראלים וראיתי את זה בהשתלבות החברתית שלהם, החברים הכי טובים שלהם תמיד היו ישראלים וזה נתן לי הרגשה שהם יגדלו שם עקום וירגישו שונים תמיד וחבל.
5) בני 9, 6, ושנתים
6) השתלבו בקלות, כולם. לא אגיד שהבת הגדולה לא מתגעגעת, אבל הרבה פחות מבהתחלה (עברה כמעט שנה), קלטו אותם בכיתות נפלא, וכל יום הם הולכים או באים אלינו חברים. גם אני חששתי מאד מהקטע החברתי במיוחד עם הבן 6 (בנים..הפחידו אותי), אבל טעיתי, הוא השתלב וטוב לו.
7) חזרנו עם עבודה לבעל, לא הייתי חוזרת בלי בסיס איתן של עבודה בארץ, ולי, יצא המזל ודווקא עכשיו כשאני בארץ יש לי עבודה מארה"ב. אני עובדת מהבית.
וכן חזרנו לאותה עיר אבל לאיזור טוב יותר.

ומסקנותי לגבי הזמן המתאים לחזור ארצה, אין זמן מתאים, הוא הרבה יותר ארוך ממה שחשבתי (חזרנו כי ההיתי בלחץ שהגדולה כבר גדולה וכל שנה שנשאר יהיה לה פער גדול יותר להשלים) טעיתי, היא השלימה את פער השפה מאד מאד מהר (למדה בארה"ב עברית פעם בשבוע לשעה), כיתה א' זה נחמד אבל גם ממש אין בעיה לחזור אחרי, לא ראיתי הבדלים בהתאקלמות בין הילדים שלי, למרות שהגדולה נכנסה לכיתה מאד מגובשת הם קיבלו אותה מקסים (כבר יש לה חבר והיא חלק מהחברה). בדיעבד, הייתי יכולה לחכות שם עוד קצת, אבל כל כך רציתי לחזור שזה כבר הפריע לי להנות מהחיים שם...

 

[בקר12]

הסיפור שלנו מאוד דומה לשלך רק תחליפי:

א. ללונדון ב.
יותר זמן אחרי החזרה. לילדים (שעוד הכירו) לונדון מתחילה להיות זכרון עמום

 

[שופשופון]

באותם הגילאים?

הם עדין מדברים אנגלית? איך אתם שומרים על השפה? לונדון זה קרוב, אתם לא נוסעים לבקר?
אם היינו מגיעים מלונדון הייתי נוסעת כל כמה חודשים לבקר את החברות הטובות שכל כך קשה לי בלעדיהן...

 

[בקר12]

כשחזרנו לפני שנים ספורות

הגדול נכנס לכיתה ד' והבינוני לגן חובה.
לקח לגדול יותר משנתיים להשלים פערים בעברית בכתיבה ובקריאה. למרות שרמת העברית והאוריינות של ה"מקומיים" נראית לי היום די נמוכה עדיין, סביר להניח 2-3 שנים להדביק את הפער למי שלא התעסק אינטנסיבית בקריאה וכתיבה בעברית בחו"ל (כמוהו). האנגלית שלו אגב מצויינת והוא מעדיף לקרוא באנגלית.
אצל הבינוני נעלמה האנגלית (שאותה באחריות ידע לדבר) ללא זכר נראה לעין כולל בשיעורי אנגלית. סכנת נפשות גם לנסות "להחיות" אצלו את האנגלית ללא ספיגת מטר קללות בעברית.
אגב יש לנו חברים שחזרו אחרי יותר מ 10 שנים בלונדון עם ילד שנכנס השנה לכיתה ח' ונראה לי ששנת הלימודים הראשונה שלו הייתה בזבוז גמור. קשה לראות אותו למשל מדביק את הפער בשנתיים-שלש.
העברית היא מפתח לכל המקצועות כמובן כולל אפילו מתמטיקה.
אגב - כל החברים הטובים שלנו מאותהתקופה כבר חזרו לארץ. אין לנו את מי לבקר גם אם נרצה.

 

[שופשופון]

נראה לי שזה מאד תלוי בילד

אני משווה אפילו אצלי בין הילדים.
הבת שלי אמנם למדה רק שעה בשבוע עברית והגיע לפה ברמה של כיתה ב' עברית, אבל מאד מאד רצתה להשתלב ועשתה (ועדין עושה) הרבה טעויות בלי להתרגש מהן (מה שנקרא "לא פרפקציוניסטית בעליל"). שבועיים אחרי שהתחיל בית ספר היא ביקשה לקנות ספר בעברית והתחילה לקרוא בעברית וכתבה דוחות קריאה (גרועים בעיני אבל המורה מאד התרגשה...).
לעומתה, אחיה, הגיע ישר לכיתה א' אבל לא ידע כלום בעברית, כולל שמות האותיות. אחרי חודשיים קיבלתי קריאה מהמורה שהילד פרפקסיוניסט ולא מוכן לנסות בכלל כי הוא מבין שכולם יודעים והוא לא...הוא קיבל חיזוק בשיעורים פרטים ותוך חודש הגיע לרמה של הכיתה. הוא הגיע שכבר ידע לקרוא ולכתוב ברמה בסיסית באנגלית, לא מוכן לדבר בכלל אנגלית (האמת שגם כשגרנו שם הוא דיבר אנגלית רק עם אמריקאים והתלונן כשהיו לחברים ישראלים "נני" אמריקאיות כי אז צריך לדבר אנגלית....בקיצור, לא אוהב אנגלית מלידה) אבל בקריאה הוא מעדיף אנגלית, שם הוא מרגיש בבית (אני מתעקשת איתו שיקרא לי כמה עמודים כל יום מהספר שאני קוראת לו וזה משפר לו מאד יפה את הקריאה - אנחנו אוהבים מאד את הסידרה של the magic tree house מוכרים אותה לפעמים גם בצומת ספרים והיא מומלצת לגילאים האלו, אולי הבן שלך יתענין.
וטוב אם כל החברים שלכם בארץ, אתם בכלל לא צריכים להתאמץ...

 

[בקר12]

בהחלט זה מאוד אינדיבידואלי.

תודה אך אין מצב שהבן האמצעי יקרא ספר באנגלית.. אשתי בקושי מצליחה להריח אותו לקרוא קצת בעברית גם ככה
גם אני אגב למרות השליטה באנגלית מעולם כמעט לא קראתי ספרים באנגלית וקןרא רק בעברית
באופן כללי, ואולי זה רושם מוטעה, אחוז הישראלים חוזרים מבריטניה גדול מארה"ב.
אני חושב שארה"ב והסילקיון ואלי אולי באמת מציעה יותר אפשרויות כלכליות וגם מדינת הגירה בהגדרה. אפשר לאמץ את הדגל האמריקאי לאחר שנים מספר שם.
באנגליה קשה יותר

 

[נינה לי]

שופשופון, נראה לי כי חזרתם בזמן...

ההבדל בין גיל 9 לבין גיל העשרה (החל מאחת עשרה) לא מתמצה רק בפער בעברית.
בגיל העשרה ילדים מתחילים לגבש את האישיות הבוגרת שלהם והיא מושפעת ביותר מהסביבה שלהם. כך שבתך יכלה לחזור הרבה יותר "אמריקאית", ואז ההלם התרבותי וקשיי ההסתגלות היו יכולים להיות יותר קשים.
ומניסיון אישי: חזרנו עם מתבגרים, ואף שהם זיהו עצמם כישראלים, ההתערות בסביבה התרבותית החדשה היתה לגמרי לא פשוטה.

 

[שופשופון]

מסכימה

למרות שלא תטעי, הבת אמריקאית לחלוטין. והיו ועדין יש לה קשיים, אבל לאט לאט היא מתגברת עליהם.

 

[ronitvas]

אז את רומזת שיש לי עוד זמן?

 

[שופשופון]

בואי נגיד ש...

אני לא אהיה מאלו שישאלו כל שיחת טלפון מתי אתם חוזרים לארץ...
ואם מישהו לוחץ עליכם תעבירי אותו אלי לשיחה...
לא יודעת להגיד אם יש עוד זמן, כי בשניה הכל יכול להתהפך למצב לא הפיך שבו תחליטו לחזור והילדים לא יהיו מוכנים לחשוב על זה אפילו....(אבל את זוכרת מה אמרתי כבר לפני הרבה שנים...ברגע שהגענו לארה"ב נגזר עלינו לחיות קרועים בין שתי האופציות...)

 

[ronitvas]

אכן משפט המחץ

ימים יגידו..... כרגע זה לא אפשרי, לצערי

 

[רום קינמון]

עונה חלקית גם כן

1. עברנו לחו"ל כי נמאס היה לנו מהחיים בארץ. מהגסות, מתרבות "האני", מהקושי הכלכלי (למרות שאולי אני עושה אידאליזציה, אבל בארץ יש לנו דירה משלנו, היה לנו רכב וסגרנו את החודש ולפעמים גם חסכנו, לפעמים גם לקחנו מהחיסכון כדי לסגור מינוס).
2. בעיקרון, פרק זמן בלתי מוגבל אבל היעד היה עד שהגדולה עולה לכיתה א' בישראל.
3. עברנו עם הילדים. הגדולה היתה בת 2.8 והקטן בן 11 חודשים. מהר מאוד השתלבה בגן ורכשה חברים.

 

[שופשופון]

בת כמה הגדולה היום?

גם אצלנו היעד היה כיתה אלף של הגדולה, ואחר כך כיתה א של הבן... ולשמחתי זה מומש בשלב הזה

 

[רום קינמון]

הגדולה בת 4.3

 

[בקר12]

למי שמתכוון לחזור עם ילדים מה שיותר מוקדם

יותר טוב אבל לדעתי אחרי ז'-ח' כבר צריך כישורים מיוחדים להשתלב לבגרות ו/או ידע מקדים מעולה העברית.
הבעיה העקרית עם הילדים שגדלים בחו"ל במערכת חינוך גוברתשפה זרה היא רמת הכתב והקריאה בעברית ולדעתי בחטביה כבר קשה להדביק את הפער עם הישראלים

 

[ivgy1980]

הגזמה פרועה! לא נכון!!

מה עם כל יוצאי ברה"מ, שהגיעו בסוף כיתה י' ועם סיום הי"ב הלכו לטכניון??
הכל עניין של חינוך. חד משמעית - מי שבא מחו"ל לכאן, בכל גיל, מגיע עם רמת חינוך גבוהה יותר.
ולפיכך, קל מאוד להשתלב - במיוחד כשההורים דוברי עברית וילידי הארץ.