../images/Emo201.gif
קודם כל זה בסדר גמור
בדיוק עכשיו סיימתי שיחת טלפון עם אמא שלי , היא ביקשה שאוציא לה מהמחשב שלי תמונה שצילמתי את אמא ואבא שלך ביומולדת 60 של אבא שלי. אמא שלך היתה אשה אצילה ומיוחדת ,ויש לי כל כך הרבה זכרונות ממנה..... מגיל כל כך צעיר ועד הדשח"ים האחרונים שקיבלתי ממנה דרך אמא שלי. פעם כשהייתי קטנה בערך בת 11-12 , אמא שלך אמרה לי שאני כמו הבת שלה ....ולעולם לא שכחתי את זה.... ביום שבת אמא שלי ואני ישבנו ודיברנו ונזכרתי בכל מיני דברים מהילדות שלנו , ונורא צחקנו כי נזכרנו איך פחדת מאמא שלי , כי היא צעקה עליך ועל ערן ונורא נבהלת ממנה ....ואז קראתי עוד פעם את ההספד שאמא שלי כתבה , וישבנו ובכינו, אמא שלי אמרה לי שוב ושוב ואח"כ גם במסנג'ר...." עם מי אני אדבר עכשיו 3-4 פעמים בשבוע בטלפון ? , אין לי עוד חברה כזו כמו ברכה ולא תהיה לי גם..." סיון , אתה ורונן זכיתם באמא למופת , אצילה יחודית ומיוחדת - לעולמי עד היא תהיה בליבינו. זה בסדר לבכות , ככה מתאבלים, אולי זה מקל ולו במשהו...אני לא באמת יודעת....אולי זו רק פסיכולוגיה בגרוש..... אנחנו פה בשבילך ובשבילכם
תהיו חזקים - בשביל אבא שלך, בשבילכם, בשביל הדור הבא.... אני אראה אתכם כבר מחר.
דפנה