הם בהחלט כואבים, הם בהחלט לא ניתנים לשליטה. הכי קשה לחשוב על דבר שלא נתפס. תמיד להיות עם המחשבה שאולי אפשר היה לעשות משהו... ומה קורה עכשיו? ומה הלאה? סיוון, תהיו חזקים. תהיו מאוחדים. תהיו ביחד. שרית
רק עכשיו הבנתי במי מדובר.כי את אמא שלך לא הכרתי. אבל שכתבת את שמך, אז הבנתי בעצם. כמו שחמותי אמרה לי עכשיו שמשהו עובר שם על הרחוב שלהם. כמה נפטרו,אחד התאבד, כמה התגרשו(כולל אותה). שלא תדעו עוד צער. המון בריאות וכוח לאבא שלך ולכל המשפחה שלכם.