אצלי זו כנראה בעיה של מנטליות../images/Emo70.gif
אני באמת לא יכולה להגיד על חמותי שהיא רעה או מכשפה (מה שאני כן יכולה להגיד על שתי הגיסות שלי!!!!). היא באמת אישה טובה ומנסה לעזור, אבל מרוב כוונות טובות יוצא שהיא רק פוגעת ומעליבה. מכירות את זה?? לדוגמא, כשילדתי את בתי הבכורה באו לבקר אותי בבי"ח ההורים של בעלי, אמא שלי, אחותי והיו גם חברים. ביקשתי מבעלי שיכין לי תה והוא סימן לי "עוד רגע" כיוון שהיה באמצע שיחה עם חבר. פתאום באה אמא שלו מעבר לכתף שלי ושואלת אותי "כמה סוכר"?? אני מאוד הופתעתי, לא ביקשתי ממנה ביקשתי מבעלי שיכין לי, אז אמרתי לה "אבל ביקשתי מ... הוא יכין לי" היא: אבל הוא מדבר, אני: בסדר הוא יכין כשהוא יסיים לדבר. עכשיו בטח תגידו שזה מאוד יפה מצידה ולמה זה הפריע לי? מכירים את המשפחות המרוקאיות שהבעל הוא "אפנדי" והאישה משרתת? זה בדיוק המצב אצל חמותי וחמי. הוא יושב כל היום מול הטלויזיה והיא לא מפסיקה לשרתת אותו. אותי זה פשוט הטריף ולא יכולתי לסבול את זה, ובגלל זה בכל פעם שהיא היתה עושה ומביאה לי משהו שבפרוש לא ביקשתי ממנה, זה הרתיח אותי. לא יכולתי לראות איך בארוחות משפחתיות היא יושבת בקצה הכיסא כדי שתיהיה בהיכון לקום אם מישהו יבקש משהו, כשהייתי מבקשת מבעלי להעביר לי את המלחיה היא כבר היתה מזנקת. זאת הסיבה בגללה הגבתי איך שהגבתי בבי"ח. אל תישאלו מה היה אחרי שחזרתי הביתה. היא נעלבה מזה, טענה בפני בעלי שצעקתי עליה לפני כולם, מה שכמובן לא נכון, חוץ ממנה אף אחד לא שמע. אבל התקשרתי להתנצל בפניה וגם הסברתי לה למה הגבתי ככה. רק בשנים האחרונות היא התחילה להפסיק להציק לי עם "קחי עוד אוכל" "קחי גם מזה" "למה את לא אוכלת" ולמלא את הצלחת בערמות של אוכל (כמו כל מרוקאית טובה, ממנה אף אחד לא יצא חס וחלילה רעב!!!!) והכל מתוך כוונות טובות!!! מתוך כוונות טובות, היא לא באה לבקר אצלנו כדי שלא להפריע או בגלל שאין לה זמן והיא עסוקה או בגלל שאין לה תחבורה נוחה (והיא גרה לא רחוק מאיתנו, בהחלט אפשר לבוא ברגל או לקחת מונית ב-10 ש"ח), אבל תמיד תבוא בטענות למה אני לא מביאה לה את הנכדים כדי שתראה אותם. מתוך כוונות טובות, היא היתה קונה לנו, בתחילת הנישואים, קילוגרמים של פירות וירקות שהיו בשקט מספיקים למשפחה מרובת ילדים. כמובן שיותר משליש היה נזרק בגלל האיכות הירודה או בגלל שלא הספקנו לאכול. גם זה נפסק אחרי תחנונים שלי גם אליה וגם ובעלי שתפסיק לקנות. בינינו, אם היא כל-כך רוצה לעזור, אז היא יכולה לשאול אותי מה אני צריכה וכמה או פשוט לתת קצת כסף מידי פעם ושאני ישתמש בזה כראות עיני. מתוך כוונות טובות, כשבעלי היה חולה (הוא לא עמד למות חו"ח) היא באה לבקר אותו עם סיר מרק. מה, זה רמז כאילו אצלי בבית אין אוכל??? או שאני לא מטפלת כמו שצריך בבן שלה??? מתוך כוונות טובות, היא תמיד נותנת לילדים ממתקים ושוקולד, כשהיא בפרוש יודעת שאני לא מתה על זה ואני גם כל הזמן אומרת לה שהיא יכולה לתת במקום זה חטיפים. אבל למה שהיא תקשיב לי??? זה בכלל חשוב??? אבל, יש בה גם צדדים טובים. היא תמיד נותנת כסף ומתנות לילדים בימי ההולדת ובחגים ומאוד אוהבת אותם. המצב היום הוא שאם היא מביאה משהו זה רק לילדים, אוכל היא לא דוחפת לי יותר (היא למדה שלא לדחוף לי אוכל) אני פשוט סותמת את הפה וכמעט ולא מדברת כשאנחנו שם, כדי ולא אגיד בטעות משהו שהם יפרשו כעלבון, וכמובן שהולכים לשם רק כשממש כבר חייבים. יו, מצטערת על האורך, אבל קצת נסחפתי בהשתפכות שלי, אבל אל תחשבו שבזה נגמרו תלאותי, יש לי גם שתי גיסות מקסימות
אני באמת לא יכולה להגיד על חמותי שהיא רעה או מכשפה (מה שאני כן יכולה להגיד על שתי הגיסות שלי!!!!). היא באמת אישה טובה ומנסה לעזור, אבל מרוב כוונות טובות יוצא שהיא רק פוגעת ומעליבה. מכירות את זה?? לדוגמא, כשילדתי את בתי הבכורה באו לבקר אותי בבי"ח ההורים של בעלי, אמא שלי, אחותי והיו גם חברים. ביקשתי מבעלי שיכין לי תה והוא סימן לי "עוד רגע" כיוון שהיה באמצע שיחה עם חבר. פתאום באה אמא שלו מעבר לכתף שלי ושואלת אותי "כמה סוכר"?? אני מאוד הופתעתי, לא ביקשתי ממנה ביקשתי מבעלי שיכין לי, אז אמרתי לה "אבל ביקשתי מ... הוא יכין לי" היא: אבל הוא מדבר, אני: בסדר הוא יכין כשהוא יסיים לדבר. עכשיו בטח תגידו שזה מאוד יפה מצידה ולמה זה הפריע לי? מכירים את המשפחות המרוקאיות שהבעל הוא "אפנדי" והאישה משרתת? זה בדיוק המצב אצל חמותי וחמי. הוא יושב כל היום מול הטלויזיה והיא לא מפסיקה לשרתת אותו. אותי זה פשוט הטריף ולא יכולתי לסבול את זה, ובגלל זה בכל פעם שהיא היתה עושה ומביאה לי משהו שבפרוש לא ביקשתי ממנה, זה הרתיח אותי. לא יכולתי לראות איך בארוחות משפחתיות היא יושבת בקצה הכיסא כדי שתיהיה בהיכון לקום אם מישהו יבקש משהו, כשהייתי מבקשת מבעלי להעביר לי את המלחיה היא כבר היתה מזנקת. זאת הסיבה בגללה הגבתי איך שהגבתי בבי"ח. אל תישאלו מה היה אחרי שחזרתי הביתה. היא נעלבה מזה, טענה בפני בעלי שצעקתי עליה לפני כולם, מה שכמובן לא נכון, חוץ ממנה אף אחד לא שמע. אבל התקשרתי להתנצל בפניה וגם הסברתי לה למה הגבתי ככה. רק בשנים האחרונות היא התחילה להפסיק להציק לי עם "קחי עוד אוכל" "קחי גם מזה" "למה את לא אוכלת" ולמלא את הצלחת בערמות של אוכל (כמו כל מרוקאית טובה, ממנה אף אחד לא יצא חס וחלילה רעב!!!!) והכל מתוך כוונות טובות!!! מתוך כוונות טובות, היא לא באה לבקר אצלנו כדי שלא להפריע או בגלל שאין לה זמן והיא עסוקה או בגלל שאין לה תחבורה נוחה (והיא גרה לא רחוק מאיתנו, בהחלט אפשר לבוא ברגל או לקחת מונית ב-10 ש"ח), אבל תמיד תבוא בטענות למה אני לא מביאה לה את הנכדים כדי שתראה אותם. מתוך כוונות טובות, היא היתה קונה לנו, בתחילת הנישואים, קילוגרמים של פירות וירקות שהיו בשקט מספיקים למשפחה מרובת ילדים. כמובן שיותר משליש היה נזרק בגלל האיכות הירודה או בגלל שלא הספקנו לאכול. גם זה נפסק אחרי תחנונים שלי גם אליה וגם ובעלי שתפסיק לקנות. בינינו, אם היא כל-כך רוצה לעזור, אז היא יכולה לשאול אותי מה אני צריכה וכמה או פשוט לתת קצת כסף מידי פעם ושאני ישתמש בזה כראות עיני. מתוך כוונות טובות, כשבעלי היה חולה (הוא לא עמד למות חו"ח) היא באה לבקר אותו עם סיר מרק. מה, זה רמז כאילו אצלי בבית אין אוכל??? או שאני לא מטפלת כמו שצריך בבן שלה??? מתוך כוונות טובות, היא תמיד נותנת לילדים ממתקים ושוקולד, כשהיא בפרוש יודעת שאני לא מתה על זה ואני גם כל הזמן אומרת לה שהיא יכולה לתת במקום זה חטיפים. אבל למה שהיא תקשיב לי??? זה בכלל חשוב??? אבל, יש בה גם צדדים טובים. היא תמיד נותנת כסף ומתנות לילדים בימי ההולדת ובחגים ומאוד אוהבת אותם. המצב היום הוא שאם היא מביאה משהו זה רק לילדים, אוכל היא לא דוחפת לי יותר (היא למדה שלא לדחוף לי אוכל) אני פשוט סותמת את הפה וכמעט ולא מדברת כשאנחנו שם, כדי ולא אגיד בטעות משהו שהם יפרשו כעלבון, וכמובן שהולכים לשם רק כשממש כבר חייבים. יו, מצטערת על האורך, אבל קצת נסחפתי בהשתפכות שלי, אבל אל תחשבו שבזה נגמרו תלאותי, יש לי גם שתי גיסות מקסימות
