אצלי לא ניגמרו הסיבוכים והכשלונות ו
אתמול עברתי גסטרוסקופיה. הרופא ראה שני מעברים מהקיבה למעי. החיבור הראשון הפך לחיבור משני ממנו עובר המזון לקיבה והשני נוצר בעצם עם הזמן.. כלומר, הקיבה חיברה עצמה מחדש למעי בחיבור גדול ורחב שממנו עובר המזון במהירות למעי, כך קורה שאני אוכל מזון מוצק מאוד, מתוך מחשבה שהוא יעבור לאט וקורה, למעשה, שהוא לא נישאר בקיבה ואין לי שום תחושת מלאות אף פעם. לצערי, שמנתי כבר 12 קילו במשך שנה וחצי. אני כל הזמן רעב והקיבה שלי היא בור ללא תחתית. אני אוכל והאוכל לא נישאר בקיבה אפילו לא דקה. הוא עובר משם מייד למעי. אני די בדילמה. בעוד חודש מחכה לי ניתוח באיכילוב לתיקון השבר בצלקת הניתוחית ואני שובר את הראש אם לתקן את הסיבוך שנוצר כי מחד זה לא סיבוך שמסכן אותי. אני אמשיך לחיות גם איתו ומצד שני אני בעצם הולך ומשמין בגלל שאין לי קיבה שמבצעת את הפעולה המכנית הבסיסית: להתמלא ולגרום לתחושת מלאות ושובע, כך שאני עלול לפספס את מה שנילחמתי עליו בשיניים ולעלות במישקל עם השנים. אין ביטחון ששום דבר לא יתפקשש עם הזמן.
אתמול עברתי גסטרוסקופיה. הרופא ראה שני מעברים מהקיבה למעי. החיבור הראשון הפך לחיבור משני ממנו עובר המזון לקיבה והשני נוצר בעצם עם הזמן.. כלומר, הקיבה חיברה עצמה מחדש למעי בחיבור גדול ורחב שממנו עובר המזון במהירות למעי, כך קורה שאני אוכל מזון מוצק מאוד, מתוך מחשבה שהוא יעבור לאט וקורה, למעשה, שהוא לא נישאר בקיבה ואין לי שום תחושת מלאות אף פעם. לצערי, שמנתי כבר 12 קילו במשך שנה וחצי. אני כל הזמן רעב והקיבה שלי היא בור ללא תחתית. אני אוכל והאוכל לא נישאר בקיבה אפילו לא דקה. הוא עובר משם מייד למעי. אני די בדילמה. בעוד חודש מחכה לי ניתוח באיכילוב לתיקון השבר בצלקת הניתוחית ואני שובר את הראש אם לתקן את הסיבוך שנוצר כי מחד זה לא סיבוך שמסכן אותי. אני אמשיך לחיות גם איתו ומצד שני אני בעצם הולך ומשמין בגלל שאין לי קיבה שמבצעת את הפעולה המכנית הבסיסית: להתמלא ולגרום לתחושת מלאות ושובע, כך שאני עלול לפספס את מה שנילחמתי עליו בשיניים ולעלות במישקל עם השנים. אין ביטחון ששום דבר לא יתפקשש עם הזמן.
