אקטיביזם שיפוטי
היום בבוקר הובא בפני מאמר שכתב המשפטן פרופ' דניאל פרידמן בעיתון "ידיעות אחרונות" בנוגע לפסיקת בית המשפט העליון אשר למקווה בכפר ורדים. אקדים ואומר שבניגוד להלך הרוח, אני די מוקיר פרידמן זה, ועל אף היכרותי השטחית עימו, ראיתי שלפני בעל מידות בעמיו ודבר דבור על אופניו ידבר, איש שלום (פריד) נחזיקו.
ניסיתי לקרוא את פסק הדין של העליון (אשר תכף אתאר את מושאו בקצרה) אשר לפי עדותו של פרידמן במאמר הוא מונה הוא עשרים עמודים, אך לא מצאתיו במאגר, ועל כן, אסתמך על דבריו בתיאור המקרה.
בכפר ורדים התיישבו מזה זמן, שנה או שנה ושנה, מספר משפחות דתיות מועטות (לא ברור כמה לפי דברי פרידמן) אשר ביקשו ממועצת היישוב להקים מקווה לנוות ביתם. על אף שישנם מקוואות במרחק נסיעה ביישובים אחרים - הרי שבשבתות ומועדים אין אפשרות להגיע אליהם. מועצת היישוב הקימה ועדה שתבחן את חלוקת התקציב והמשאבים עם שאר הבקשות להקצאת מבנים ביישוב, כאשר דירוג דחיפותן של הבקשות ודירוגן הוא אשר יקבע את תקצובן. כך או כך, החליטה הוועדה כי בניית המקווה אינה דחופה כל כך ואחיותיה המבוקשות בכירות ממנה ודירגוה בתחתית הרשימה. על כן לא תוקצבה ולא נבנה מקווה זה. עתרו המשפחות לבית המשפט וזה אשרר את החלטת המועצה ולא התערב בשיקוליה ובהחלטותיה. ערערו לבית המשפט העליון ובפסק דין של השופט פוגלמן, אשר לדברי פרידמן העמיד את המקרה על "מבחן הסבירות", נפסק כי יש לשים את בקשת בניית המקווה בראש הרשימה (ומאליו לתקצבו ולבנותו). עד כאן פחות או יותר תיאור המעשה.
פרידמן קבל במאמר זה בחרי אף על התערבותו של בית המשפט העליון בענינים לא לו, וראה בזה עוד תסמין דווי לחולה הרעה המכונה "אקטיביזם שיפוטי". במאמר זה השתמש פרידמן בדוגמאות רטוריות הידועות כאבסורדום כדי להגחיך את הפסיקה (מה יקרה, שאל פרידמן, אם משפחה נוצרית או מוסלמית תבוא לגור בכפר ורדים - האם נבנה לה מסגד, או כנסיה?)
אבהיר מייד, כי לדעתי יש בטענות הנוגדות התערבות בחקיקה גופא ולא רק בפירושה הרבה מן הסביר ולאו דווקא בשל ההסבר הפורמליסטי של עירוב רשויות וטשטושן, אלא בשל העובדה הפשוטה ששחרור רצועה זו עלול לדרדר כל מדינה, וישראל היא בכלל מדינה, לשלטון אריסטוקרטי - שעל אף שאריסטו ראה בו מן השלטונות הטובים - אני חש בו אי נוחות (זאת על אף שאני נוטה אליו במעט).
מכל מקום, מעבר לבורות שהפגין פרידמן בהלכות היהדות (שאגב אין זה מעלה ומוריד מרוחב הבנתו) לא ראיתי בפסיקה זו דופי ושום סממן ל"אקטיביזם שיפוטי" - שעל כרחך היה זה פירוש של חוק חופש הפולחן ושמירה על זכויות המיעוט הבסיסיות המעוגנות זה מכבר בחוק הישראלי - וערכאה קמא בטיל דעתייהו - שאיך תאמר כי זוהי התערבות שלא לצורך באוטנומיה של מועצת כפר ורדים ובהחלטותיה הדמוקרטיות (הרוב החליט) - אם הן בבסיסן אינן דמוקרטיות (פגיעה במיעוט)?
אשמח לקבל מענה, שכן אני יודע שיש כאן מי אשר להם השכלה משפטית ותלמידי חכמים אשר יש בהם דעת..
היום בבוקר הובא בפני מאמר שכתב המשפטן פרופ' דניאל פרידמן בעיתון "ידיעות אחרונות" בנוגע לפסיקת בית המשפט העליון אשר למקווה בכפר ורדים. אקדים ואומר שבניגוד להלך הרוח, אני די מוקיר פרידמן זה, ועל אף היכרותי השטחית עימו, ראיתי שלפני בעל מידות בעמיו ודבר דבור על אופניו ידבר, איש שלום (פריד) נחזיקו.
ניסיתי לקרוא את פסק הדין של העליון (אשר תכף אתאר את מושאו בקצרה) אשר לפי עדותו של פרידמן במאמר הוא מונה הוא עשרים עמודים, אך לא מצאתיו במאגר, ועל כן, אסתמך על דבריו בתיאור המקרה.
בכפר ורדים התיישבו מזה זמן, שנה או שנה ושנה, מספר משפחות דתיות מועטות (לא ברור כמה לפי דברי פרידמן) אשר ביקשו ממועצת היישוב להקים מקווה לנוות ביתם. על אף שישנם מקוואות במרחק נסיעה ביישובים אחרים - הרי שבשבתות ומועדים אין אפשרות להגיע אליהם. מועצת היישוב הקימה ועדה שתבחן את חלוקת התקציב והמשאבים עם שאר הבקשות להקצאת מבנים ביישוב, כאשר דירוג דחיפותן של הבקשות ודירוגן הוא אשר יקבע את תקצובן. כך או כך, החליטה הוועדה כי בניית המקווה אינה דחופה כל כך ואחיותיה המבוקשות בכירות ממנה ודירגוה בתחתית הרשימה. על כן לא תוקצבה ולא נבנה מקווה זה. עתרו המשפחות לבית המשפט וזה אשרר את החלטת המועצה ולא התערב בשיקוליה ובהחלטותיה. ערערו לבית המשפט העליון ובפסק דין של השופט פוגלמן, אשר לדברי פרידמן העמיד את המקרה על "מבחן הסבירות", נפסק כי יש לשים את בקשת בניית המקווה בראש הרשימה (ומאליו לתקצבו ולבנותו). עד כאן פחות או יותר תיאור המעשה.
פרידמן קבל במאמר זה בחרי אף על התערבותו של בית המשפט העליון בענינים לא לו, וראה בזה עוד תסמין דווי לחולה הרעה המכונה "אקטיביזם שיפוטי". במאמר זה השתמש פרידמן בדוגמאות רטוריות הידועות כאבסורדום כדי להגחיך את הפסיקה (מה יקרה, שאל פרידמן, אם משפחה נוצרית או מוסלמית תבוא לגור בכפר ורדים - האם נבנה לה מסגד, או כנסיה?)
אבהיר מייד, כי לדעתי יש בטענות הנוגדות התערבות בחקיקה גופא ולא רק בפירושה הרבה מן הסביר ולאו דווקא בשל ההסבר הפורמליסטי של עירוב רשויות וטשטושן, אלא בשל העובדה הפשוטה ששחרור רצועה זו עלול לדרדר כל מדינה, וישראל היא בכלל מדינה, לשלטון אריסטוקרטי - שעל אף שאריסטו ראה בו מן השלטונות הטובים - אני חש בו אי נוחות (זאת על אף שאני נוטה אליו במעט).
מכל מקום, מעבר לבורות שהפגין פרידמן בהלכות היהדות (שאגב אין זה מעלה ומוריד מרוחב הבנתו) לא ראיתי בפסיקה זו דופי ושום סממן ל"אקטיביזם שיפוטי" - שעל כרחך היה זה פירוש של חוק חופש הפולחן ושמירה על זכויות המיעוט הבסיסיות המעוגנות זה מכבר בחוק הישראלי - וערכאה קמא בטיל דעתייהו - שאיך תאמר כי זוהי התערבות שלא לצורך באוטנומיה של מועצת כפר ורדים ובהחלטותיה הדמוקרטיות (הרוב החליט) - אם הן בבסיסן אינן דמוקרטיות (פגיעה במיעוט)?
אשמח לקבל מענה, שכן אני יודע שיש כאן מי אשר להם השכלה משפטית ותלמידי חכמים אשר יש בהם דעת..
