סיפורים מאחורי הקלעים - חלק ב'
יום שבת 1. אפיית הטווילים. בשלב ראשון הוצאתי את הבצק מהמקרר והנחתי לו להתרכך קצת. אחר כך שימנתי וקימחתי תבניות אפיה שטוחות לגמרי (cookie sheets). השלב הבא היה הכנת הטווילים לפי השבלונה המתאימה, ולבסוף – אפיה. זו משימה לא פשוטה, ודורשת די הרבה ריכוז. שני טווילים נפלו חלל בגלל שניסיתי לשטוף כלים במקביל. בפעם השניה כבר הייתי חכמה יותר, וכמו אמא פולניה טובה בדקתי שהם נושמים כל דקה. גם משימת הגלגול שלהם לצורה המתאימה היא קצת טריקי, אבל התגברתי. השתמשתי בבקבוקי יין קרירים, שציפיתי בניילון נצמד מתוח היטב, וייצבתי אותם על מגבות מטבח. טוויל אחד נשבר בגיבוש, אבל נותרתי עם שניים מושלמים – בדיוק מה שהייתי צריכה. הם הועברו למשמר תחת אבטחה כבדה, וניתן היה לצפות בהם ממרחק 3 מטר באישור מראש בלבד, ובלי לנשום. אני חייבת לומר שיחסית לתפקידם בארוחה, פרפורי הלב שהם גרמו חרגו מכל פרופורציה. 2. גלגול כדורי הגבינה. כדורי גבינה הם מאכל מוכר, לא השתמשתי במתכון לשם הכנתם, אלא ניסיתי לבחור גבינות שיחמיאו לטעם התאנים, ושיענו על הקווים המנחים לארוחה. בחרתי שתי גבינות: Chevre שהיא גבינת עיזים, צעירה יחסית – רכה ועדינה, וגבינה כחולה מסוג Castello שהיתה יותר עוקצת. השתמשתי בכמויות שוות מהן, וגלגלתי את הכדורים בתוך אגוזי מלך קצוצים דק (בסכין!). גודל הכדורים היה חשוב כאן, בגלל צורת ההגשה. הקוו המנחה – כדור שיהיה פרופורציונלי לגודל התאנים. טיפ לגבי גלגול הכדורים באגוזים – אחרי כמה נסיונות מצאתי שהכי טוב להניח את האגוזים על קרש חיתוך, ואז לגלגל עליהם את הכדורים כמו שמגלגלים בצק ללחמניות עגולות – מכסים את הכדור באגרוף פתוח, ומגלגלים כשקצות האצבעות מקופלות פנימה, לכיוון הקרש. בסוף ההכנה – הכדורים הונחו על צלחת עמוקה, כוסו בניילונית והוכנסו למקרר לחכות לתורם. 3. הכנת הרוטב לתאנים. הרוטב הוגש בטמפרטורת החדר, לכן ניתן היה להכין אותו די הרבה זמן מראש. הוא מתבסס על הטכניקה עתיקת היומין של צמצום. מתכון בסוף המסמך. 4. הכנת הסירופ והרוטב לעוגות השוקולד. לעיטור עוגות השוקולד נדרשו סירופ מנטה ורוטב פטל (מתכונים בסוף המסמך). ראשון הכנתי את רוטב הפטל, וכשהוא היה מוכן – את סירופ המנטה. בדיעבד – את סירופ המנטה אפשר להתחיל להכין הרבה זמן מראש, כי הוא על בסיס סירופ פשוט ( simple syrup), שאותו אפשר להכין ולשמור לדי הרבה זמן. לקח מהשלב הזה – הסירופ יצא דליל מדי, אני חושבת שמכיוון שלא צמצמתי אותו מספיק בזמן הבישול. אופציה שניה – שהסירופ הפשוט לא התבשל מספיק. קשה לי לדעת מה מביניהם קרה. טיפ – לבדוק שסירופ המנטה שומר על צורתו על ידי זילוף על צלחת קרה, והשארתה בטמפ' החדר. אם הסירופ שומר על הצורה – הוא בסמיכות הרצויה. אם לא – להמשיך לצמצם. 5. בישול תפו"א. מתכון תפוחי האדמה דרש שני שלבי בישול – שליקת התפוחים במי מלח עד לריכוך חלקי, קילופם, ואז אפיה בתנור. שיטת בישול זו מאפשרת הכנה מראש של התפוחים – שליקה, העברה מהירה למים קרים מאוד, והשארתם במים עד לזמן ההכנה הסופית. השארתם במים קרים עוזר לשמור על צורתם. הקילוף נעשה ממש לפני האפיה. את האפיה התחלתי כחצי שעה לפני התחלת הארוחה, כך שהם יהיו מוכנים ויספיקו להתקרר קצת בדיוק לזמן המנה העיקרית. השתמשתי בתפו"א מסוג Russian Banana Fingerlings, שהם תפו"א שנראים כמו בננות קטנות, עם קליפה דקיקה, בשר צהבהב בעל טעם חמאתי, ומרקם לא מאוד עמילני. מתכון בסוף הקובץ. 6. בישול שעועית ירוקה. השתמשתי בשעועית ירוקה דקה, דומה ללוביה שיש בארץ. בחרתי תרמילים בגודל אחיד פחות או יותר, ובישלתי אותם במי מלח רותחים מעט מאוד זמן. לא יודעת איך אומרים אל – דנטה בשעועית, אבל זו מידת הבישול. מייד מהמים החמים העברתי אותם למי קרח, ואחרי רבע שעה לצלחת עם נייר סופג. הם חיכו בסבלנות בצד להגשה. כדי שהם יהיו חמים בהגשה, גלגלתי אותם בתוך הרוטב החם לדקה, ואז הגשתי. כשהשעועית היתה יבשה מספיק, צררתי שני צרורות, וקשרתי אותם עם גבעולי עירית. לא רואים את הקשירה כי תחבתי את קצות הגבעולים מתחת ל"סרט" העירית שנוצר. מתכון לרוטב לשעועית בסוף הקובץ. 7. הכנת הרוטב לשעועית. לפי המתכון המצורף בסוף. רוטב פשוט מאוד, השארתי אותו בסיר כשהיה מוכן, כדי שאוכל לחמם לפני ההגשה. 8. הכנת הרוטב לצלעות (מתכון בסוף הקובץ). שוב – הכנת כל המרכיבים קודם, ואז עבודה לפי המתכון. כדי להחזיר את הרוטב החום שעליו מתבסס המתכון, לסמיכות הרצויה, הוצאתי אותו מהמקרר, הרטבתי את הצנצנת שבה הוא היה במים רותחים מסביב כדי לשחרר אותו, ובישלתי אותו על אש בינונית עד לרתיחה עדינה. הרוטב יצא טעים מאוד, בהחלט שווה את ההשקעה. בעיה אחת – נראה היה כאילו השומנים נפרדים וצפים על פני הרוטב. אני חושבת שהבעיה התחילה ברוטב החום הבסיסי, כי ברוטב השום עצמו היתה מעט מאוד חמאה. 9. הכנת הפטריות. השתמשתי בפטריות צדף, שהן פטריות יפות מאוד למראה, וטעימות מאוד. כדי לא להעלים את טעמן, הקפצתי אותן בעדינות בחמאה, ואז פשוט כיסיתי והשארתי מכוסה בצד. הן נשארו פושרות עד להגשה – בדיוק כמו שרציתי להגיש אותן. 10. הכנת הרוטב לפטריות. הרוטב התבסס על וויניגרט, אבל לא תאם את יחסי החומץ – שמן הנדרשים, ולכן אני לא קוראת לו וויניגרט. הרעיון היה ליצור רוטב שיחמיא לטעם המיוחד של הפטריות, מבלי להעלים אותו או להכביד עליו. אני חושבת שזה הצליח מאוד. המתכון בסוף. 11. קילוף תפו"א, תיבול והכנסה לתנור. 12. בשלב הזה הארוחה התחילה למעשה, כאשר בכל פעם הכנתי מנה אחת להגשה. המרווח בין המנות היה טוב, הספיק לנו לנוח קצת בין מנות, ולי להכין את המנה הבאה. עם הגשת הפטריות, שמתי את רוטב השום והרוטב לשעועית לחימום על אש נמוכה מאוד, כך שהם היו חמים מספיק להגשה בזמן. צלעות הטלה הוכנו במקום, כלומר – בדיוק לפני ההגשה, וזה היה בסדר מבחינת זמנים כי הן דורשות טיגון קצר מאוד יחסית. בזמן שהצלעות נחו קצת, גילגלתי את השעועית ברוטב, הוצאתי את התפו"א מהתנור, וערכתי את שניהם על הצלחת. כל הסיפור לקח בערך רבע שעה – עשרים דקות, כולל מנוחת הצלעות וסידור המנה על הצלחות.