ארוחת ערב בגריג - יום שישי שעבר

[erezavn]

אין מה להשוות מזרח רחוק לישראל

אנחנו מדינה מערבית (לפחות ביומרה) ולכן אירופה המערבית היא המדד להשוואת מחירים (מדינות ה-OECD). זה אומר למשל איטליה, יוון, צרפת, טורקיה, פורטוגל, הולנד, בלגיה, אוסטריה, מדינות סקנדינביה וכו'.
אין חולק על זה שמחירי האוכל כאן יקרים (מתחיל ממחירי חומרי הגלם). אבל גם באירופה המערבית המחירים לא זולים בהרבה (ובחלק מהמקומות יקרים יותר), ובאף מסעדת שף אי אפשר לאכול ארוחה ב-50 שקל. מקסימום אוכל רחוב.
המזרח הרחוק הוא עולם אחר מכל הבחינות. כך גם דרום אמריקה. וגם מזרח אירופה והבלקן (אקס קומוניזם).

 

[אי שפיות בצדו2]

הלוואי וישראל תהיה מערבית כמו קוריאה

להגיד "מזרח רחוק" כאילו יפן והודו זה היינו הך זה מקומם.
יש מדינות במזרח שמתקדמות יותר מאיתנו. הלוואי הלוואי הלוואי שיום אחד תהיה באזור המרכז תחבורה ציבורית שהיא רבע מהמערכת המדהימה שיש בסיאול (אולי הרכבת התחתית הטובה ביותר שנתקלתי בה בעולם).

גם לא דיברתי על אוכל רחוב, אכלתי גם במסעדות כארוחות מלאות. מה שכן, לא דיברתי על מסעדות שף בהכרח - אלא על עלות מסעדות באופן כללי. גם מסעדות שאינו מסעדות שף בישראל, או בתי קפה, מבקשות מחירים גבוהים יותר.
בברצלונה יש הרבה מסעדות, כולל טובות, שאפשר לאכול עסקית ב-10-15 יורו, כולל ראשונה, עיקרית, קינוח ושתייה (את זה לא אני אומרת, אלא חבריי הספרדים המקומיים).
ידוע כבר שנים שהמחירים בארץ מופרכים. אנחנו פשוט לא רוצים לראות את זה. כמו שאנחנו מתעלמים מעליונותנו ב-OECD בפקקים (וכן, במדדי ה-OECD רואים שההוצאות שלנו גבוהות ביחס לכוח הקנייה), למשל, או נוסעים לאנגליה עוד לפני צלילת הפאונד ומגלים שבסופרמרקט אפשר למצוא סכין גילוח, משחת שיניים ובטריות של אותם מותגים מובילים ב-50% פחות. מקטרים, וממשיכים לצרוך.

בכל אופן, בחזרה לנקודת המוצא שלי שהתחילה את הויכוח: כאדם שעבורו 200 שקל זה לא סכום שמוצא בקלות ראש, בתחרות על חוויה קולינרית בין תל אביב למקומות אחרים בעולם ישראל מפסידה - באותו מחיר של חוויה קולינרית אחת פה אוכל ליהנות משתיים או יותר בארץ אחרת חודש אחרי, לא פחות טובות, וכאלו שאתם יודעים, בכל זאת זה מזון - כאלו שאוכל לשבוע מהן.

 

[trilliane]

תשווה לווינה. אוסטריה, מדינה מערבית, עיר בירה תיירותית

ואפילו במלכודות התיירים בלב העיר (ואכלנו רק במסעדות, אף פעם לא אוכל רחוב) יצאנו בחשבון נמוך יותר מבישראל. האוכל, השתייה, הקינוחים – הכול היה הרבה יותר זול ולא פחות טעים. שניצל וינאי טעים שמכסה לך את כל הצלחת עלה בסביבות ₪50. קינוחים לא עלו יותר מ-₪30, ואני מתכוונת גם לעוגות משגעות בקונדיטוריית "דמל", ששם ומוניטין יש לה למכביר. אגב, כשהיינו שם לפני כמה שנים האירו היה בסביבות ₪5, מאז הוא אפילו ירד. על הבירות אין בכלל מה לדבר, אבל בישראל המיסוי גבוה להחריד אז יש הסבר.

 

[trilliane]

מסכימה עם כל מילה

 

[החתולית]

מסכימה איתך

 

[s0sem1]

אמת בפרסום

מנת בטן החזיר הגיע כמו בתמונה שלך?
שונה קצת מהתמונה שלהם באתר..

 

[erezavn]

להערכתי הגודל והכמות זהים למדי...

בתמונה הזו לקחו את שלושת הנתחים השמנמנים שלי וחתכו אותם לחתיכות קטנות יותר...
מה שבטוח זה שקשה להתחרות בצילום מקצועי עם ליטושים!!

 

[מנטיסה]

האמת שלא ממש

ברמת המשקל זה נראה דומה
בתמונה באתר החתיכות יותר קטנות בתמונה של ארז כל קוביה היא כ 2 חתיכות מהתמונה שבאתר

 

[hibonit]

איך גריג בהשוואה לחלוצים 3? נראה ששתיהן נמצאות באותה משבצת

 

[erezavn]

אם המשבצת היא מטבח שף אירופאי אז שתיהן בה

נקודות הדימיון בין השתיים: מטבח שף אירופאי מקורי ומוקפד (קצת צרפת. קצת איטליה). מטבח עם דגש על חומרי גלם טריים ואיכותיים.
שתיהן בעיניי פנינים קולינריות בים הקולינרי הדי עכור שיש כאן היום.

גריג שמה דגש גדול יותר על עיצוב - גם של המקום עצמו וגם של המנות: עיצוב פשוט, נקי ומודרני ואוכל אירופאי מודרני.
החלוצים 3 הרבה יותר פשוטה במהותה, ולכאורה פחות מתיימרת ומתאמצת. גם המנות מוגשות עם פחות דגש על עיצוב וצלחות.
בחלוצים 3 הייתי 3 פעמים, לאחרונה במרץ (הגיע הזמן לחזור). בכל הפעמים אכלתי אוכל פנטסטי.