בוודאי שאפשר לבקש..
מקווה שאוכל לעזור.
לגבי טיסות ונסיעות, אם הבנתי נכון, הילדה מגיעה לא בהתאם לחופשת פסח של ישראל, אלא לחופשות בית ספר שלה בחו״ל.
כי אם זה בהתאם לחופשת הפסח בארץ, אז לא יודעת מה כתוב לכם בהסכם, זה לא תמיד מתאים לחופשת בית ספר.. לא יודעת עד כמה אפשר לבצע את זה....
אבל אם הבנתי נכון, מביאים אותה לארץ, ומחזירים אותה כך שהיא בעצם מפסידה בית ספר. ולא סתם, אלא שבועיים של בית ספר.
אם ככה, אז זה גרוע.
אני גרה בהולנד.
אצלינו, להפסיד בית ספר זה לא חוקי. בפירוש. אם אני רוצה להוציא את הבנות אני צריכה אישור של מנהלת בית הספר, על טופס מיוחד, בו אני מציינת את הסיבה להיעדרות.
היעדרות ללא רשות (לא מדברת על מחלות ילדים וכאלה..) תגרור העמדה לדין של ההורה.
אבל גם לו מדובר במדינה אחרת בה החוקים לא כל כך נוקשים... (בארץ זה לא נוקשה), אז זה מסר שגוי.
בית ספר זה חינוך, שגרה, משמעת..
זו ״העבודה״ של הילד.
להתייחס בזלזול כזה לתקנות ולכללים ולבטל במחי יד את ימי הלימוד, מעביר מסר גרוע מאוד, לא רק על בית הספר, אלא על שמיעת הוראות ואכיפת נהלים בכלל.
חינוך קלוקל.
בנוסף, זה פוגע מאוד בלימודים עצמם. לא מבינה איך אפשר להעמיד את הילדה במצב כזה.
צריך לבדוק מה כתוב בהסכם ואיך זה מנוסח.
חופשים של ביקורים לאבא, לא צריכים לפגוע בשגרת לימודים.
זה אמור להיות כלל נוקשה מאוד. וזה אמור להיות אינטרס של שני הצדדים, לטובת הילדה. מכל המניעים שהסברתי קודם.
זה על רגל אחת, אם הבנתי נכון את המצב שלכם.
לגבי הרגלים של הילדה אצל אמא, זה לא רלוונטי להרגלים שלה אצלכם.
וזה לא קשור לחו״ל או לא. גם בשני בתים בארץ זה קיים.
אצל אמא היא יכולה לאכול בעשר בלילה.
אצלכם לא.
אם אלו הכללים בבית שלכם, אז עליה לעמוד בהם כשהיא אצלכם.
אלו לא כללים נוקשים מדי או מכוונים נגדה או משהו כזה.
אז הטיעון שככ זה אצל אמא, צריך להיות ברור שהוא לא רלוונטי.
צריך לשבת איתה, ולהסביר לה מה הנהלים של הבית שלכם, שאצלכם אוכלים בשעת ארוחת הערב ואחר כך כבר לא.
שזה המטבח שלכן איננו מסעדה שפתוחה 24 שעות, וממילא, זה לא בריא.
אצלכם, היא צריכה לנהוג אחרת.
אצל אמא שלה, שתעשה מה שאמא שלה מרשה. זה לא בריא, אבל זה לא משהו שאתם יכולים לשנות.
רק על מה שנעשה אצלכם יש לכם שליטה.
יום יומיים תבכה תצרח תתנגד ותטען שאתם מרעיבים אותה ותתקשר לאמא שלה ותתלונן וכו וכו...
כשתבין שהכללים שלכם לא משתנים, היא תיאלץ להתאקלם.
לגבי בעיות התנהגות... חבל עליה. וחבל עליכם.
לא יודעת כמה זמן היא אצלכם במהלך השנה. אם זה זמן שגורם לכם למתח וזה לא משהו שאפשר להבליג עליו ולחכות שתחזור לחו״ל, ממליצה לך לשוחח עם בן זוגך ולהבהיר לו את ההשפעה ארוכת הטווח של ההתנהגות שלה, וההתרפסות שלו, על החיים שלכם יחד.
ההמלצה הכי טובה ומהירה שיש לי לתת לך, היא הדרכת הורים אצל פסיכולוג.
יש דרכים להתמודד עם התנהגות כזו. זה לא בהכרח קשור לחו״ל אבל בוודאי ייתכן שזה מעצים את הבעיות. וגם יקשה על הצבת הגבולות כי השינויים שהיא עוברת במעבר הבתים הם גדולים יותר מילד ששני הוריו גרים קרוב.
אבל בן זוגך כמובן צריך להבין שמה שהוא עושה, עוזר לו (לו!!) אולי לטווח הקצר, אבל פוגע בה ובכם, מאוד, לטווח הארוך.
לא בטוחה שהוא מקשיב לך באופן שיגרום לו לשנות את דרכיו.... ולכן מציע איש מקצוע להדרכת הורים.
בהצלחה...
מקווה שאוכל לעזור.
לגבי טיסות ונסיעות, אם הבנתי נכון, הילדה מגיעה לא בהתאם לחופשת פסח של ישראל, אלא לחופשות בית ספר שלה בחו״ל.
כי אם זה בהתאם לחופשת הפסח בארץ, אז לא יודעת מה כתוב לכם בהסכם, זה לא תמיד מתאים לחופשת בית ספר.. לא יודעת עד כמה אפשר לבצע את זה....
אבל אם הבנתי נכון, מביאים אותה לארץ, ומחזירים אותה כך שהיא בעצם מפסידה בית ספר. ולא סתם, אלא שבועיים של בית ספר.
אם ככה, אז זה גרוע.
אני גרה בהולנד.
אצלינו, להפסיד בית ספר זה לא חוקי. בפירוש. אם אני רוצה להוציא את הבנות אני צריכה אישור של מנהלת בית הספר, על טופס מיוחד, בו אני מציינת את הסיבה להיעדרות.
היעדרות ללא רשות (לא מדברת על מחלות ילדים וכאלה..) תגרור העמדה לדין של ההורה.
אבל גם לו מדובר במדינה אחרת בה החוקים לא כל כך נוקשים... (בארץ זה לא נוקשה), אז זה מסר שגוי.
בית ספר זה חינוך, שגרה, משמעת..
זו ״העבודה״ של הילד.
להתייחס בזלזול כזה לתקנות ולכללים ולבטל במחי יד את ימי הלימוד, מעביר מסר גרוע מאוד, לא רק על בית הספר, אלא על שמיעת הוראות ואכיפת נהלים בכלל.
חינוך קלוקל.
בנוסף, זה פוגע מאוד בלימודים עצמם. לא מבינה איך אפשר להעמיד את הילדה במצב כזה.
צריך לבדוק מה כתוב בהסכם ואיך זה מנוסח.
חופשים של ביקורים לאבא, לא צריכים לפגוע בשגרת לימודים.
זה אמור להיות כלל נוקשה מאוד. וזה אמור להיות אינטרס של שני הצדדים, לטובת הילדה. מכל המניעים שהסברתי קודם.
זה על רגל אחת, אם הבנתי נכון את המצב שלכם.
לגבי הרגלים של הילדה אצל אמא, זה לא רלוונטי להרגלים שלה אצלכם.
וזה לא קשור לחו״ל או לא. גם בשני בתים בארץ זה קיים.
אצל אמא היא יכולה לאכול בעשר בלילה.
אצלכם לא.
אם אלו הכללים בבית שלכם, אז עליה לעמוד בהם כשהיא אצלכם.
אלו לא כללים נוקשים מדי או מכוונים נגדה או משהו כזה.
אז הטיעון שככ זה אצל אמא, צריך להיות ברור שהוא לא רלוונטי.
צריך לשבת איתה, ולהסביר לה מה הנהלים של הבית שלכם, שאצלכם אוכלים בשעת ארוחת הערב ואחר כך כבר לא.
שזה המטבח שלכן איננו מסעדה שפתוחה 24 שעות, וממילא, זה לא בריא.
אצלכם, היא צריכה לנהוג אחרת.
אצל אמא שלה, שתעשה מה שאמא שלה מרשה. זה לא בריא, אבל זה לא משהו שאתם יכולים לשנות.
רק על מה שנעשה אצלכם יש לכם שליטה.
יום יומיים תבכה תצרח תתנגד ותטען שאתם מרעיבים אותה ותתקשר לאמא שלה ותתלונן וכו וכו...
כשתבין שהכללים שלכם לא משתנים, היא תיאלץ להתאקלם.
לגבי בעיות התנהגות... חבל עליה. וחבל עליכם.
לא יודעת כמה זמן היא אצלכם במהלך השנה. אם זה זמן שגורם לכם למתח וזה לא משהו שאפשר להבליג עליו ולחכות שתחזור לחו״ל, ממליצה לך לשוחח עם בן זוגך ולהבהיר לו את ההשפעה ארוכת הטווח של ההתנהגות שלה, וההתרפסות שלו, על החיים שלכם יחד.
ההמלצה הכי טובה ומהירה שיש לי לתת לך, היא הדרכת הורים אצל פסיכולוג.
יש דרכים להתמודד עם התנהגות כזו. זה לא בהכרח קשור לחו״ל אבל בוודאי ייתכן שזה מעצים את הבעיות. וגם יקשה על הצבת הגבולות כי השינויים שהיא עוברת במעבר הבתים הם גדולים יותר מילד ששני הוריו גרים קרוב.
אבל בן זוגך כמובן צריך להבין שמה שהוא עושה, עוזר לו (לו!!) אולי לטווח הקצר, אבל פוגע בה ובכם, מאוד, לטווח הארוך.
לא בטוחה שהוא מקשיב לך באופן שיגרום לו לשנות את דרכיו.... ולכן מציע איש מקצוע להדרכת הורים.
בהצלחה...
