ארוך. אז מה ? זה מקובל כאן. לקרוא !

[חוכמית]

מה שי רוצה?!

 

[Jerald_Admonds]

שי רוצה..

להגיע כבר למצב תודעה של האש הקדושה, להיות אלכימאי מלא.. ככה שהוא יוכל לקיים את עצמו מהאויר שי..

 

[ellii]

טוב שי../images/Emo13.gif אבל בדרך לשם כסף יעזור

למשל...לנסוע לתל אביב למפגש...ללון במקום שתבחר...וללמוד ולהשתלם..ולנסוע..ולחוות....אבל יש לך עוד זמן לזה...לך אני לא דואג..

 

[Jerald_Admonds]

אבל אני כזה קרוב!!((

כמעט פעמיים הצלחתי בזה.. פעמיים!! ואתה יודע מה מנע ממני להמשיך? העצלנות הכרונית שלי! ובכן אולי זה רוקן אותי עד כדי כך שלקח לי חודשים לנסות עוד פעם קטע כזה חזק.. או שאני פשוט באמת עצלן.. בכל אופן, אני מתחיל לקחת שוב ברזל(נגד האנמיה) להתעמל שוב, אפילו ללמוד קצת קראטה, עשיתי לי רשימה נחמדה ומפורטת של אימונים מאגיים ותרגילים שאני צריך לבצע.. ועם קצת רצון.. אני גם אצליח ברוב הרשימה! איי... שכחתי לקחת ברזל אני הולך לקחת עכשיו. מחר אני מתחיל את תוכנית האימונים שלי, אחלו לי בהצלחה! באהבה, שי.

 

[חוכמית]

שי ../images/Emo24.gif

הרצון שלך הוא דבר נפלא. הרמה שבה אתה חושב ומתבטא - אין מילים. אבל... צריך כמה דברים לעבור בדרך, להכיר וללמוד, כדי שתוכל להגיע למצב הזה. אני ממש בטוחה שזה יגיע כי אתה בדרך. סבלנות, שי, טפל בעצמך, אהוב גם את העצלנות וכל הדברים שאתה "חושב" שאינם טובים אצלך ואז... נראה אם תוכל לקיים את עצמך מהאויר... יש כמה דברים בחיים שצריך להבין ולקבל אותם. לכל אחד בחיים יש את הניסיונות שלו וההבנות שבאות בעקבותיהן. אותה חוויה תביא איתה אלף תחושות שונות לאלף אנשים שונים ותלמד דברים שונים. היה מה שאתה, ואהב את עצמך כי אתה כי טוב ונפלא שיש. באהבה.

 

[Jerald_Admonds]

תודה מתוקה! ../images/Emo24.gif

אני אוהב את העצלנות שלי אבל עדיין, היו לי מספר הצלחות בתחום של שימוש באור על מנת להתמיר חומר אבל.. בגלל העצלנות שלי לא המשכתי עם זה עוד קצת בשעת הכושר ההיא. עם קצת מאמץ אני מאמין שהייתי יכול לממש חומר מאויר, באותה מידה שבה מימשתי אש.. בלע עצלנות

 

[ערן גילה]

אז ככה.

שלום דוסר (ככה אתה רוצה שיכתבו את שמך ?) קודם כל נעים מאוד, ועכשיו לעניין (ואני מקצר כי יש לי הרבה הודעות לענות עליהן כרגע...) : בוא נפריד רגע. ניו-אייג´ הוא הרי מושג "אובייקטיבי" שמקורו באסטרולוגיה ומתייחס למעבר לעידן הדלי. המושג הזה השתרש בסיקסטיז, שאכן התאפיינו (בארה"ב בעיקר) בפריחה סובלנית כלפי תורות "רוחניות" ישנות וחדשות. המושג הזה הפך להיות שם נרדף לנהיה חסרת אבחנה אחרי כל מה שמריח טוב (מקטורת), נראה אוריינטלי, ומנסה לשפר את חיינו בצורה כלשהי. אלא שהרושם המתקבל הוא שכל הידע הזה עבר תהליך סינון והתאמה כך שלא יהיה שונה כמעט מרעיונות מערביים ומהגישה המערבית שאנחנו מבינים. אושו טען שהמדיטציה הטרנצנדנטלית של מהרישי, למשל, הצליחה כ"כ במערב כי היא בעצם אינה מדיטציה כלל. היא בסה"כ תרגיל ריכוז - ההפך הגמור ממדיטציה (רוצה "להתכתש" על זה, בן ?

). ריכוז הוא דווקא דבר שאנחנו מכירים טוב. הוא מעיין סימן היכר של החשיבה הרציונאלית. והיא לא דרשה שום שינוי פנימי מהמתרגלים אותה. לכן היה להם נוח לקבל אותה. היא גם לא יצרה כמעט שום שינוי, בהתאם. דבר נוסף : לא נכון לטעון שכל הגישות שזוכות לעדנה בעידן הניו-אייג´ הן סובלניות ומעודדות סובלנות. זן למשל, הוא ניהילסטי לחלוטין. אין בו שום מערכת ערכים. קראתי מה שכתבת על רייקי וכסף. אני מסכים במידה מסויימת, אבל אני מפנה אותך למה שכתבתי לבן בהקשר של "טכנאות" וריפוי. ושוב, עד כמה שאני מבין, החזון של אנשי הרייקי הוא לשפר בעזרתו את העולם. אז למה להכניס מראש קשיים ? - ואי אפשר לטעון שכסף הוא לא קושי. אם יש בעיה בהודו, הרי היא הכסף. אין להם. הודו היא מדינה ענייה בצורה מחרידה. העוני הזה מתבטא בסופו של דבר בשיעור תמותה גבוה ותוחלת חיים קצרה. אני לא חושב שאפשר לומר על החברה ההודית שהיא הצליחה למצוא "נוסחה" המאזנת בין "חומר" ל"רוח" (אוף, אני די מתעב את ההבחנות האלה. הן כ"כ ניו-אייג´יות...

) לגבי הפסטיבלים. בוודאי שטוב שאפשר לחשוף אנשים לדברים חדשים. אבל נראה לי שיש חשיבות גדולה לקונטקסט הכללי. כשהופכים כל דבר לפסטיבל... טוב, כבר כתבתי על זה כמה דברים ואתה מוזמן לקרוא את המשך דברי בתגובות לכותבים אחרים. ביי