ארוסתי מאוכזבת ממני וכואב לי אליהה
שלום רב
בקצרה:
בן 33 היא בת 27
יוצאים חצי שנה
מאורסים 4 חודשים
היא בהריון חודש שלישי
גרים בנפרד
אני אדם מה שנקרא זאב בודד, תמיד הייתי
היא ידע זאת, התאהבה בי כמי שאני, והסכימה להתחתן איתי ולעשות איתי ילדים
באופי אני לא קל, אני לא רק זאב בודד, אני גם אחד שהולך נגד הזרם, מרדן בטבעו, אבל אני מאוד אוהב ילדים, אני אדם מאמין, שנותן כשיש לו.
היא בחורה צנועה וביישנית, מפחדת פחד מוות משינויים, קשורה מאוד לאמא שלה ולמשפחה שלה, רגישה מאוד, קצת מפונקת, חסר נסיון בזוגיות ובחיים בכלל.
מאז תחילת הקשר אנחנו קבוע במשברים כאלו ואחרים אך עם זאת חוזרים אחד לשניה אחרי תקופות צינון של שבוע שבועיים.
היא מאוד סובלת מזה, במיוחד בהתחשב שהיא בהריון, לי זה פחות מפריעה כי אני מאוד עצמאי כזה שחיי טוב לא משנה מה, אבל הריבים קוראים מסיבות טיפשיות ולרוב ניתוק הקשר בה מהצד שלה אז אין לי ממש רגשות אשם.
אבל אני כן אוהב אותה וכואב לי אליהה, במיוחד כשאמא שלה מתקשרת ואומרת שהיא בדיכאון קשה, לא אוכלת, בוכה המון, ועם מחשבות אובדניות.
אני תמיד משתדל להציג לה, בצורה הכי טובה שאפשר, שלא משנה בה, היא תמיד יכולה לסמוך עלי, אבל היא כלכך מפחדת לצאת מהמסגרת המשפחתית שלה לעולם שבחוץ, שהיא לא מקבלת שום דבר ממה שאני אומר.
אשמח לפתרונות
שלום רב
בקצרה:
בן 33 היא בת 27
יוצאים חצי שנה
מאורסים 4 חודשים
היא בהריון חודש שלישי
גרים בנפרד
אני אדם מה שנקרא זאב בודד, תמיד הייתי
היא ידע זאת, התאהבה בי כמי שאני, והסכימה להתחתן איתי ולעשות איתי ילדים
באופי אני לא קל, אני לא רק זאב בודד, אני גם אחד שהולך נגד הזרם, מרדן בטבעו, אבל אני מאוד אוהב ילדים, אני אדם מאמין, שנותן כשיש לו.
היא בחורה צנועה וביישנית, מפחדת פחד מוות משינויים, קשורה מאוד לאמא שלה ולמשפחה שלה, רגישה מאוד, קצת מפונקת, חסר נסיון בזוגיות ובחיים בכלל.
מאז תחילת הקשר אנחנו קבוע במשברים כאלו ואחרים אך עם זאת חוזרים אחד לשניה אחרי תקופות צינון של שבוע שבועיים.
היא מאוד סובלת מזה, במיוחד בהתחשב שהיא בהריון, לי זה פחות מפריעה כי אני מאוד עצמאי כזה שחיי טוב לא משנה מה, אבל הריבים קוראים מסיבות טיפשיות ולרוב ניתוק הקשר בה מהצד שלה אז אין לי ממש רגשות אשם.
אבל אני כן אוהב אותה וכואב לי אליהה, במיוחד כשאמא שלה מתקשרת ואומרת שהיא בדיכאון קשה, לא אוכלת, בוכה המון, ועם מחשבות אובדניות.
אני תמיד משתדל להציג לה, בצורה הכי טובה שאפשר, שלא משנה בה, היא תמיד יכולה לסמוך עלי, אבל היא כלכך מפחדת לצאת מהמסגרת המשפחתית שלה לעולם שבחוץ, שהיא לא מקבלת שום דבר ממה שאני אומר.
אשמח לפתרונות