סיכום רכיבת השאנטי בשפלת יהודה
אחח..איזה טיול היה לנו באמת מדוגם..אלונה בחורה שעשויה ללא חת, בראש ואנחנו אחריה בשיירה של 19 רוכבים. אלונה מדריכת טיולים במקצועה בעלת ידע בלתי נדלה על המקומות בהן היא רוכבת ובאמת כיף אמיתי לרכוב עם מישהי שכל כך מתמצאת.. ובעלת תעוזה כבר אמרתי? ..הייתי פשוט פעורת פה לולא הסחרחורות שקיבלתי פשוט מלהסתכל עליה..אם היתה תחרות פרי רייד לנשים אין ספק. הבחורה לוקחת ובגדול.. אז התחלנו בקיבוץ נתיב הל"ה. קיבוץ בעמק האלה שהוקם ב1949 לזכר 35 לוחמי ה"הגנה" שיצאו במלחמת יום העצמאות לעזרת גוש עציון ונהרגו אחרי קרב קשה. לא יצא בסוף לראות את מצבת הזכרון לנופלים שנמצאת בקיבוץ, כנראה מרוב עייפות וחולשה גם תאי המוח נחלשו ולא זכרנו להגיע לשם... בכל מקרה בתל עזקה עשינו עצירה שם סיפרה לנו אלונה על המקום שנזכר במלחמת ישראל בפלשתים בה הרג דוד הגי'נג'י הקטן את גלית וזכה בפטור ממס הכנסה ובמיכל ביתו של שאול..אחר כך זימרו אלונה וסיגל להנאתם (שלא מרצון) של כל הרוכבים בשירתן ללחן של דני סנדרסון וכ-ו-ל-ם ביחד, כלומר, אלונה וסיגל: "זהו שיר מאוד עצוב, הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת לא יעבור לך שנתיים...". וואלה בדיוק שיר על הפציעה מהרכיבה האחרונה שהיתה לי..כבר שנתיים לא עוברת..איזה באסה. ושאוול הנקמן הזה, סתם קינא בדוד על ששרו לו את השיר "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו. בן ישי חי וקיים". ראיתם? לא מספיק לו שהוא מלך ישראל? ולא מספיק לו שנתנו לו מחמאה. מלך כזה גרידי. טוב כנראה בגלל שלא היו לו עיניים כחולות. אחרי שהיינו במצפה משואה (ואם אלונה תרצה היא תרחיב כי תאי המוח שלי היו כבר אז במצב של מנוחה) רכבנו לעבר חירבת מדרס, שממוקמת כ 4 ק"מ מצומת האלה. היינו במערכת מיסתור שנבנתה בתקופת מרד בר כוכבא על ידי רבי עקיבא ותלמידיו והזדחלנו בתוך המחילות שמתאימות לרוכבים עד משקל 80 קילו וגם זה בחסד .וכל אחד נהנה מישבנו של האחר (הרשטיק, המרפקים שנתתי לאנשים כדי להיות אחריך, זה לא אישי, זה כי רציתי להגיע מהר)...מסכנים תלמידיו של בר כוכבא בטח לא היה להם מה לאכול. אחר כך רכבנו לעבר חוות הגבינות "צוק". הקטע המצחיק כאן זה שבאותו רגע כבר שכחתי שחוות הגבינות צוק היא על שם האחים "צוק". היה כל כך קשה כבר בשלב הזה לרכוב שחשבתי. שקוראים למקום חוות הצוק כי המקום נמצא במקום גבוה..וכל פעם כתוב מה המרחק להגעה..עוד 1500 מטר, מה? איך עושים את זה? ואחר כך? 1000 מטר..זה היה כבר בלתי אפשרי בשלב הזה. היה חם באופן בלתי אפשרי. שתיים וחצי בצהריים..וגם כבר רכבנו 34 קילומטר. הזכרון חזר אליי כשהלכתי לקנות גבינות ושאלתי את הבעלים. הצוק זה בגלל שאתם נמצאים במקום גבוה? אז הוא עונה לי: "אני צוק אחד" וזה עוד "צוק"..פתאום חזר אליי הזיכרון איכשהו לשתי שניות..רכבנו עוד כק"מ חזרה לקיבוץ. היה ממש כיף ותודה לאלונה על ההובלה שהיתה מעבר להובלה גם הדרכה לתפארת. את מוזמנת להצטרף לעוד רכיבות שלנו..מה בסוף עשית עם הגורים שמצאת בקיבוץ? מי שהיו נפקדות הן: שלי, נוגה, דניאלה וגילי, שמי שהיה מתאמץ לחפשן, לבטח היה מוצא אותן בשאנטי אמיתי בחושה בסיני עם נרגילה ושייק פירות...דניאלה ושלי בדהב ונוגה וגילי בראס א שטן..יחד עם עוד 4000 איש מעם ישראל.. סיגל
מתכוונת לרכיבה שלך במסגרת ונטיל...) מחכה עדיין... רוצים לשמוע מה היה המסלול, איך היה, האם היו מיים בנחל תבור/יששכר (איפה הייתם בכלל?) אתמול במהלך הרכיבה בחניון ליאון פגשתי בחור ברכב שסיפר שרכב יום קודם מסלול מנחל תבור (התחיל אותו בעמק איפשהו) עד לסכר נהריים לאורך נפתולי הירדן... נשמע מעניין... מה אתה אומר על זה? תוכל לברר על מסלול רכיבה כזה?
