אריק אינשטיין ועוד..

[mylost1]

אריק אינשטיין ועוד..

באמת כאב לי לשמוע עליו, רק לפני שהלכתי לישון התקבלה הידיעה עליו. זה הזכיר לי גם את האבל הפרטי שלי , והייתי אותו יום עם פנים די נפולות

אבל אני גם קצת כועס, כולם עצובים, הבנאדם הלך לעולמו בגיל 74, עשייה מרובה אחריו, ילדים ,נכדים ונינים

ואחותי, לא זכתה לגיל הזה, אילו לא קרוב, ולא ראתה נכדים ולא זכתה להרבה ממה שהוא זכה,

וסתם..אני יודע שזה ילדותי והכל, אבל זה שיגע אותי! מצד אחד אני רואה את התמונה שלו בטלוויזיה, עם שיער אפור וקמטים, ומצד שני אני רואה את התמונה של אחותי, בחורה צעירה יחסית, מחייכת, שמחה ועם הרבה פחות קמטים ממנו, ואני פשוט אוכל את עצמי

היא מאוד אהבה את השירים שלו, נותר לקוות שאולי היא רואה אותו שם.

 

[דנה אז]

מותו של אייקון

הרוהרים דומים, אבל עם תחושות אחרות עברו בי.
מן תחושה של זה סוג המוות שהייתי מוכנה לחוות, בלי הרבה סבל, אחרי שהשארת חותם וחיית חיים מלאים.
הרי שיריו ישארו הרבה אחריו, הרבה אחרי לכתנו.
אין בליבי כעס, מלבד על אותם שמתארים את אובדנו כמו היה אובדנם האישי, אנחנו אבדנו סמל, משפחתו איבדה אדם יקר.
קצת קשה לי לראות בכך את האבל הפרטי שלי, למרות מועד הפטירה שלו.

אבל יכולה להבין את כעסך כשאתה רואה את אחותך שנפטרה כשכל חלומותיה לפניה, בעודה צעירה