ולהלן ארמית:
השפה השמית הכי דומה לעברית והכי קרובה לה. היא שפה שמית עתיקה, שנשארה עד ימינו ( הכורדים מדברים ארמית חדשה שצמחה מן הארמית המקראית). הפרסים השתמשו בארמית כשפת השלטון בתחילת תק' בית שני, והיא הפכה להיות הדגם באותו אזור. הארמים מעולם לא הקימו לעצמם ממלכה מאוחדת, ולכן יש המון דיאלקטים - לכל קבוצה באזור גיאוגראפי מסוים. גם ליהודים היה דיאלקט ארמי נפרד, שהם כתבוהו בכתב הארמי המרובע, לעומתם כתבו הנוצרים בא"ב הסורי. גם בתוך המגילות הגנוזות ובספר בר כוכבא יש ארמית, ויש ארמית גלילית של התלמוד והמדרשים ועוד. את הארמית מחלקים ל-3 קבוצות עקריות: הארמית העתיקה, הארמית הבינונית והארמית החדשה. א. ארמית עתיקה, ממלכתית, כוללת את הארמית המקראית ואת הארמית של יב. ב. ארמית בינונית, כשהענף המערבי שלה כולל את הארמית היהודאית (של אזור יהודה), ארמית נוצרית ארץ-ישראלית, ארמית שומרונית, ארמית גלילית ולשון התרגומים. הענף המזרחי שלה כולל את הסורית (של הנוצרים), מנבעית וארמית בבלית יהודית. ג. ארמית חדשה, שהענף המערבי שלה הוא ארמית של מעלולה (שם כפר), ואילו לענף המזרחי שלה שייכות הארמית הנוצרית (אשורית סורית חדשה) וארמית יהודית (כורדית). והרשו לי עוד תוספת חשובה: כבר הזכרתי שהכתב הכנעני הקדום של העברית הוחלף לכתב המרובע הזה במאה ה-5-6 לפניה"ס. יתרה מזו, לארמית הממלכתית היתה השפעה מכרעת על העברית החל מגלות בבל והלאה, הן בתחום תורת ההגה והצורות, הן בתחום התחביר והן באוצר המילים כמובן. יש המון מילים עבריות בארמית ולהיפך, ויש המון שורשים משותפים. גם העברית הלכה ונעשתה יותר ויותר שפה מלרעית בהשפעת הארמית. האקדמיה העברית אגב, בבואה לחדש מילים, החומר הראשוני שאליו היא פונה הוא המקרא כמובן ולשון חכמים, אך גם לארמית (גם מנסים להחיות מילים עתיקות וגם מנסים לתת משמעויות חדשות או נוספות לשורשים קיימים וכד') - זה ידע אישי...
מקוה שקיבלת תשובות לשאלותיך, לפחות לחלק מהן...
השפה השמית הכי דומה לעברית והכי קרובה לה. היא שפה שמית עתיקה, שנשארה עד ימינו ( הכורדים מדברים ארמית חדשה שצמחה מן הארמית המקראית). הפרסים השתמשו בארמית כשפת השלטון בתחילת תק' בית שני, והיא הפכה להיות הדגם באותו אזור. הארמים מעולם לא הקימו לעצמם ממלכה מאוחדת, ולכן יש המון דיאלקטים - לכל קבוצה באזור גיאוגראפי מסוים. גם ליהודים היה דיאלקט ארמי נפרד, שהם כתבוהו בכתב הארמי המרובע, לעומתם כתבו הנוצרים בא"ב הסורי. גם בתוך המגילות הגנוזות ובספר בר כוכבא יש ארמית, ויש ארמית גלילית של התלמוד והמדרשים ועוד. את הארמית מחלקים ל-3 קבוצות עקריות: הארמית העתיקה, הארמית הבינונית והארמית החדשה. א. ארמית עתיקה, ממלכתית, כוללת את הארמית המקראית ואת הארמית של יב. ב. ארמית בינונית, כשהענף המערבי שלה כולל את הארמית היהודאית (של אזור יהודה), ארמית נוצרית ארץ-ישראלית, ארמית שומרונית, ארמית גלילית ולשון התרגומים. הענף המזרחי שלה כולל את הסורית (של הנוצרים), מנבעית וארמית בבלית יהודית. ג. ארמית חדשה, שהענף המערבי שלה הוא ארמית של מעלולה (שם כפר), ואילו לענף המזרחי שלה שייכות הארמית הנוצרית (אשורית סורית חדשה) וארמית יהודית (כורדית). והרשו לי עוד תוספת חשובה: כבר הזכרתי שהכתב הכנעני הקדום של העברית הוחלף לכתב המרובע הזה במאה ה-5-6 לפניה"ס. יתרה מזו, לארמית הממלכתית היתה השפעה מכרעת על העברית החל מגלות בבל והלאה, הן בתחום תורת ההגה והצורות, הן בתחום התחביר והן באוצר המילים כמובן. יש המון מילים עבריות בארמית ולהיפך, ויש המון שורשים משותפים. גם העברית הלכה ונעשתה יותר ויותר שפה מלרעית בהשפעת הארמית. האקדמיה העברית אגב, בבואה לחדש מילים, החומר הראשוני שאליו היא פונה הוא המקרא כמובן ולשון חכמים, אך גם לארמית (גם מנסים להחיות מילים עתיקות וגם מנסים לתת משמעויות חדשות או נוספות לשורשים קיימים וכד') - זה ידע אישי...
