אשכול שאלות 25/11/18

[Assiduous]

אשכול שאלות 25/11/18

 

[Assiduous]

המילה "אשרי"

ניסיתי להתחקות אחרי האטימולוגיה של המילה "אַשְׁרֵי" (אשרי העם, אשרי יושבי ביתך ועוד), וקליין כותב שכפי הנראה מדובר בצורת הרבים של אֶשֶׁר. חיפשתי באתר מפעל המילון ההיסטורי ומצאתי תיעוד אחד בסך הכל לצורה כזאת, וגם טיב אופי המקור שם אינו ברור.

המון שאלות צצו לי על האטימולוגיה המוזרה של המילה העברית המסקרנת הזאת:

1. האם יש צורה דומה של קֶטֶל שהופכת ל-קַטְלֵי? ככל הידוע לי צורת הרבים הנסמכת היא מסתיימת באופן דומה: אופנים > אופני, מורים > מורי. לכן הטענה שאָשָר (צורת יחיד!) תהפוך ל"אשרי" נשמעת קצת מוזרה לכאורה.

2. האם יש תיעוד לריבוי של אושר בצורת הרבים הנפרדים מהתקופה ההיא? והאם האם מדובר בש"ע ספיר?

3. האם בכלל יש קשר בין אושר לאשרי או שמדובר בסוג של ידידי שקר? אולי למילה הזאת במקורה יש משמעות אחרת?

4. האם יש מילת תואר או ש"ע יחיד במשקל של "אשרי"?

 

[איתי שלר]

תשובות

1. אֶבֶן, אבנים, אַבְנֵי המקום; אֶשֶׁר, אשרים, אַשְׁרֵי האיש.
2. לא שאני יודע. מניח שלא.
3. לפי קליין יש קשר. אפשר להתווכח.
4. לא הבנתי את השאלה.

 

[Assiduous]

תודה איתי

על התשובות.
&nbsp
1. למה להניח שהייתה קיימת צורה כזאת כשצורת ריבוי של אושר מיותרת ולא קיימת? לא יותר נכון וקל להוכיח שהמילה הזאת לקוחה משפה אחרת?
&nbsp
3. מה הן הטענות האפשריות כלפי דעתו של קליין?
&nbsp
4. התכוונתי לשאול אם יש שם תואר במשקל קַטְלֵי (כמו אשרי).

 

[איתי שלר]

1.

1. כי על פי המשקל זו צורת רבים, ומבחינה סמנטית ניכר הקשר ל"באָשרי כי אשרוני בנות", "קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה", "ותֹמכיה מאֻשר" וכיוצא באלה.
2. יש במילונו שלושה ערכים שונים לשורש אש"ר, הוא מקשר את "אשרי" לאשר2, ואפשר לדון אם לא לקשר לאשר3 (שאותו הוא מקשר לשורש שר"ר. וכבר דנו כאן לא מזמן על "יישר כוח" בהקשר זה). וגם אפשר לדון אם אשר2 ואשר3 הם אכן הומונימיים כפי שסבור קליין או שמקורם אחד.
3. יש שמנקדים את המילה "קלפי" בצירי ואז היא נשמעת דומה (אבל היא לא קשורה כמובן ל"אשרי").

 

[Assiduous]

תודה רבה על התשובה

3. איזה שם תואר "קלפי" קיים? אני מכיר רק שם עצם כזה עם שתי אפשרויות ניקוד כאלה. שאלתי על שם תואר.

 

[איתי שלר]

זה שם עצם כמובן

בהודעה הראשונה שאלת על שם תואר או שם עצם ביחיד.
קלפי היא שם עצם (אבל ייתכן שהיא מנוקדת בחיריק, ואז אינה דומה).
יש גם שם עצם נוסף המסתיים ב- ey במשקל אחר, והוא המילה "לילֵי" (לילי שבתות) שיש הטוענים שהיא צורת יחיד קדומה במשמעות "לילה". וכבר היה לנו דיון על כך כאן בעבר. גם לזה אין קשר ל"אשרי", כמובן.

 

[איתי שלר]

יש גם סימן הניקוד "צירי" (שנכתב גם 'צירה')

 

[Assiduous]

צודק. תודה

 

[Mits Petel]

יש גם תשרי

וגם במילה זו שמעתי בילדותי הגייה המסתיימת בחיריק (tishri) אצל ספרדים זקנים.

 

[Assiduous]

עדיין ניתן למצוא כאלה האומרים אשרִי (בחיריק)

 

[איתי שלר]

כוונתך: תשרִי

 

[Assiduous]

הכוונה שלי הייתה ל"אשרִי" ("אשרי יושבי ביתך")

צירי שמבוטאת כחיריק.

 

[אבגד הוז חטי]

האם זה שייך גם ל-כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי

וְנִדּוּיֵי וַחֲרָמֵי וְקוּנָמֵי וְקוּנָחֵי וְקוּנָסֵי
או שזה עניין נפרד לגמרֵי ?

א. הוז-חטי

 

[איתי שלר]

זו צורת רבים בארמית הבבלית ולכן לא רלוונטית.

הדיון הוא על צורת יחיד.
גם המילים "לגמרֵי" או "כלפֵּי" מקורן בצורת הרבים.

 

[אבגד הוז חטי]

מתנצל, אך אינני בטוח: מי לידינו יתקע כי אשרי אין מקורה בצורת

רבים?
תודה רבה! וסליחה אם טחו עיניי מראות דבר ברור.

 

[איתי שלר]

השתלשלות הדברים בשרשור:

1. אסי פתח את השרשור בציטוט ממילונו האטימולוגי של קליין שטוען ש"אשרי" הוא צורת רבים.
2. אסי רצה לדון בשאלה האם הקביעה של קליין הכרחית, והאם לא ניתן להבין את "אשרי" כצורת יחיד. לצורך כך, שאל אסי אם יש מילים אחרות שנשקלות באותו משקל בצורת היחיד.
3. השבנו שיש מעט מאוד מילים כאלה, ואין להן קשר ל"אשרי".

 

[אבגד הוז חטי]

תודה רבה!

 

[שוקי כארים]

4. יש בסיומת סגול עלפה (ulpe) חלש,עייף.

 

[Assiduous]

הכרתי מילה חדשה, תודה