מה ההבדל בין עץ שתול לעץ נטוע?
מה ההבדל בין עץ
שתול לעץ
נטוע?
בחיפוש בגוגל מצאתי את המאמר הזה שכותב:
"
אם נעיין במילון בערך 'שתל', נמצא בהגדרתו את השורש 'נטע'; אם נעיין בערך 'נטע', יסביר אותו כצפוי חברו 'שתל'. מהו אם כן ההבדל בין שני הפעלים הללו? אפשר להציע שאין כל הבדל ביניהם ואין הם אלא ביטויים נרדפים. אלא שעל הפסוק 'והיה כעץ שתול על פלגי מים' אומרים חז"ל – '
כעץ שתול ולא כעץ נטוע' (בבלי, עבודה זרה יט, ע"א). הגמרא מדייקת ומדקדקת כי על האדם לנסות ולהידמות
לעץ שתול דווקא ולא לעץ נטוע. אם כן, שבה קושייתנו למקומה – מהי שתילה ובמה שונה היא מנטיעה?
פרשנינו הראשונים, ובראשם רש"י, מסבירים כי שתילה היא פעולה קצרת מועד בעוד נטיעה היא פעולה לטווח ארוך. ואכן, אם נעמוד על טיבם ושימושם של ביטויים אלו בשפתנו נראה כי כאשר אנו מתייחסים לגידולים חד שנתיים או עונתיים, לא נשתמש אף פעם בשורש 'נטע'. איש אינו נוטע ירקות, פרחים או עציצים – לכל אלו יפה אך ורק פעולת השתילה. זאת ועוד, השורש 'שתל' משמש לא פעם לביצוע פעולה חוזרת או העתקה ממקום למקום, כמו בביטוי המושאל 'השתלת איברים'. הביטוי 'נטיעה' מתייחס בדרך כלל לפעולה ארוכת טווח, בלתי חוזרת, מעתה ועד עולם." (ראו שם יותר)
כלומר מוצגת כאן פרשנות אחת: " מסבירים כי שתילה היא פעולה קצרת מועד בעוד נטיעה היא פעולה לטווח ארוך"
לא ממש הצלחתי להבין את הפרשנות הזאת. האם לפי דבריו
כששותלים עץ מתכוונים לעקור אותו בהמשך
וכשנוטעים עץ מתכוונים להשאיר אותו לטווח ארוך, זה מה שהוא טוען בשם פרשנינו הראשונים ובראשם רש"י?
אם כן, האם יש דעות נוספות או שרק הפרשנות הזאת קיימת על ההבדלים בין שתילה לנטיעה?