אוב, את צודקת, יש צורך גדול במחלות נלוות
כבד שומני, כולסטרול גבוה, שומנים בדם - לא ממש עוזר.
מה שאפשר לבנות עליו זה השחלה הפוליציסטית, וכאן צריך מכתב מרופא מקצועי, רופא גניקולוגי שמכיר את הבעיה, ולא רק מרופאת המשפחה.
רופאת המשפחה צריכה לכתוב על הכבד השומני, הכולסטרול והשומנים בדם, אבל זה לא קריטי, כי יש בדיקות שמלמדות על כל האלמנטים האלה כאלף עדים.
לכן את צריכה להסביר לה בדיוק על איזה מצבים יש לכתוב בפרוטרוט. כי הם אלו שקשורים להשמנה.
אני לא יודעת למה רופאי המשפחה לא למדו את הפרוצדורה הנחוצה לניתוחי קיצור קיבה. מן הסתם, לא עשו להם סדנאות מטעם מי שצריך ללמד אותם. אני לא יודעת איפה הכשל.
אני יודעת רק שיש כשל, ושכעובדה, רופאי המשפחה לא יודעים כלום ולא צריך לצפות מהם לדעת, אלא ללמוד בעצמנו ולהנחות אותם.
מאיפה אנו אמורים לדעת? אנו צריכים ללמוד. גם בפורומים השונים, גם מהמידע שנדרוש ממשרד קופת החולים, גם מהביטוח המשלים, גם מהמנתח ומזכירתו וגם מהמרפאה הבריאטרית של בית החולים. צריכים לשאול, לרשום לעצמנו בצורה מסודרת את המידע ואת שמו ותפקידו של מי שאמר לנו את המידע, ולהצליב מידע. מדובר בתהליך מורכב שבו מעורבים הרבה גורמים רפואיים, ולכן יש סיבוכים בתקשורת בין הגורמים השונים כמו בכל מערכת מורכבת. בעל האינטרס (המנותח העתידי) הוא זה שצריך לגשר על הקצרים בתקשורת ולהוביל את המהלך.
תחשבי בהיגיון - אם אני צריכה קבלן טוב, שיתקן לי את היסודות של הבניין שלי (אני צריכה, כי אני וועד בית, והבניין שלי עומד להתמוטט...). מאיפה לי לדעת הכל לבד?
אני צריכה ללמוד. לברר מה צריך לעשות, לשאול אנשים וגורמים מוסדיים. להחליט להירשם לאגודה לתרבות הדיור כדי לקבל מהנדס בחינם. לבקש את השירות של המהנדס ולשאול אותו כל מה שלא ברור לי מהמידע שהוא נותן לי. עכשיו צריך להשיג קבלן. אז אני שואלת אנשים, שכנים, בעלי מקצוע, פורומים, חברים, מכרים, אוספת מידע ומקבלת החלטות. מדברת עם הקבלן שהחלטתי לקחת ומבררת איתו מחיר. עושה השוואות מחירים ומקבלת החלטה ומסכמת על תאריך ואופן ביצוע העבודה.
מוסיפה גם תפילה טובה, כי זה תהליך מורכב, ואני יכולה בהחלט להיכשל בלי סייעתא דשמייא טובה.