אני בזוגיות טובה ומחייבת כבר מעל 3 שנים.
עברתי לגור עם בן הזוג אחרי חצי שנה, לדירה שלו הקטנה, שבה הוא גר לבד במשך לפחות 3 שנים.
הגעתי עם שני חתולים ומעט מאוד חפצים (תיק של בגדים ומחשב נייד וזהו בערך) אבל בכל זאת הייתה התאקלמות קצת קשה כי גם לו יש חתולה.
מההתחלה הרגשתי צורך לפנות הרבה הרבה מקום ולהיות סופר גמישה בכל מה שאני יכולה כדי להקל על המעבר (שהיה ממש קשה לחתולים, וגם עכשיו אחרי שנתיים וחצי הם עדיין רבים מלא ויש עניינים) וכדי להקל עליו את השינוי שכרוף בלצרף מישהו לבית שלך, גם אם אני הכי מינימאלית שיש.
זה גרם לכך שבהמון דברים נוצר חוסר איזון ולבסוף גם תסכול מצידי והבנתי את זה לאט לאט.
עכשיו המצב יותר טוב (יש לי ארון בגדים ושולחן משלי וכו), אבל עדיין יש המון דברים בהתנהלות שמפריעים לי להרגיש בבית, ואני מרגישה שבגלל שלא הייתי הכי ברורה לגביהם בהתחלה, או שלא הבנתי כמה הם חשובים לי, עכשיו קצת קשה לשנות את הדינמיקה
ואני כאילו משנה לו את החוזה ומרעה תנאים.
נוצר מצב שכל פעם שאני מעירה לו על משהו שמפריע לי, הוא אומר בסדר בסדר, אני אשתדל שזה לא יהיה, זה לא ממש עוזר, ואז בעצם רק אחרי שאני עושה ריב ענקי זה איכשהו נפתר, גם אז לא תמיד
(זה נפתר רק אם מדובר במשהו פרקטי קונקרטי),
ןבכל מקרה עולה בריב ענקי. הוא מצידו אומר שאני חופרת 19 פעם על אותו דבר, ולמה אני לא יכולה לבקש בצורה יפה ופעם אחת,
ואני מצידי מתחרפנת כי זה בעצם מה שאני עושה בהתחלה, עד שנהיית ממש מתוסכלת ורק אז מתפוצצת וכל זה.
אני מרגישה מתוסכלת. גם מבאס אותי שאין לו אמפתיה כלפי דברים שאני אומרת שמפריעים לי,
גם מבאס אותי שלהגיד זה לא עוזר וגם לריב לא עוזר ושהוא חסר תקנה.
יש דברים שאני יכולה נניח לקחת עליהם אחריות ופשוט למנוע מהם לקרות,
אבל בגדול השאלה שלי היא איך אפשר לשפר את התקשורת בינינו כך שכשאני אומרת משהו שמפריע לי התגובה שלו לא תהיה ישר התגוננות מכל סוג שהוא.
זה או שהוא נהיה חירש כלפי מה שיש לי להגיד כי כל מה שהוא שומע זה שהוא לא בסדר, או שהוא כאילו נחמד ואומר שהוא ישתדל שזה לא יקרה וכו, אבל זה באמת לא משתנה.
אני גם מרגישה שיש ביננו פער אדיר, שלי יותר אכפת ואני יותר מתאמצת ואולי קצת יותר מונעת מהרצון לרצות או לא להרגיש אשמה.
או שיש לי יותר כבוד לדברים שלו, לצרכים שלו, והוא יותר איזי גואינג, זורם באופן טבעי ולא יותר מידי מתאמץ לחשוב לכאן או לכאן מהבחינות האלו.
תודה על תשומת לבכם!
עברתי לגור עם בן הזוג אחרי חצי שנה, לדירה שלו הקטנה, שבה הוא גר לבד במשך לפחות 3 שנים.
הגעתי עם שני חתולים ומעט מאוד חפצים (תיק של בגדים ומחשב נייד וזהו בערך) אבל בכל זאת הייתה התאקלמות קצת קשה כי גם לו יש חתולה.
מההתחלה הרגשתי צורך לפנות הרבה הרבה מקום ולהיות סופר גמישה בכל מה שאני יכולה כדי להקל על המעבר (שהיה ממש קשה לחתולים, וגם עכשיו אחרי שנתיים וחצי הם עדיין רבים מלא ויש עניינים) וכדי להקל עליו את השינוי שכרוף בלצרף מישהו לבית שלך, גם אם אני הכי מינימאלית שיש.
זה גרם לכך שבהמון דברים נוצר חוסר איזון ולבסוף גם תסכול מצידי והבנתי את זה לאט לאט.
עכשיו המצב יותר טוב (יש לי ארון בגדים ושולחן משלי וכו), אבל עדיין יש המון דברים בהתנהלות שמפריעים לי להרגיש בבית, ואני מרגישה שבגלל שלא הייתי הכי ברורה לגביהם בהתחלה, או שלא הבנתי כמה הם חשובים לי, עכשיו קצת קשה לשנות את הדינמיקה
ואני כאילו משנה לו את החוזה ומרעה תנאים.
נוצר מצב שכל פעם שאני מעירה לו על משהו שמפריע לי, הוא אומר בסדר בסדר, אני אשתדל שזה לא יהיה, זה לא ממש עוזר, ואז בעצם רק אחרי שאני עושה ריב ענקי זה איכשהו נפתר, גם אז לא תמיד
(זה נפתר רק אם מדובר במשהו פרקטי קונקרטי),
ןבכל מקרה עולה בריב ענקי. הוא מצידו אומר שאני חופרת 19 פעם על אותו דבר, ולמה אני לא יכולה לבקש בצורה יפה ופעם אחת,
ואני מצידי מתחרפנת כי זה בעצם מה שאני עושה בהתחלה, עד שנהיית ממש מתוסכלת ורק אז מתפוצצת וכל זה.
אני מרגישה מתוסכלת. גם מבאס אותי שאין לו אמפתיה כלפי דברים שאני אומרת שמפריעים לי,
גם מבאס אותי שלהגיד זה לא עוזר וגם לריב לא עוזר ושהוא חסר תקנה.
יש דברים שאני יכולה נניח לקחת עליהם אחריות ופשוט למנוע מהם לקרות,
אבל בגדול השאלה שלי היא איך אפשר לשפר את התקשורת בינינו כך שכשאני אומרת משהו שמפריע לי התגובה שלו לא תהיה ישר התגוננות מכל סוג שהוא.
זה או שהוא נהיה חירש כלפי מה שיש לי להגיד כי כל מה שהוא שומע זה שהוא לא בסדר, או שהוא כאילו נחמד ואומר שהוא ישתדל שזה לא יקרה וכו, אבל זה באמת לא משתנה.
אני גם מרגישה שיש ביננו פער אדיר, שלי יותר אכפת ואני יותר מתאמצת ואולי קצת יותר מונעת מהרצון לרצות או לא להרגיש אשמה.
או שיש לי יותר כבוד לדברים שלו, לצרכים שלו, והוא יותר איזי גואינג, זורם באופן טבעי ולא יותר מידי מתאמץ לחשוב לכאן או לכאן מהבחינות האלו.
תודה על תשומת לבכם!
