אשמח לעזרה ...

[קמוש1]

אשמח לעזרה ...

לגבי עבודה...
שמתי את ההודעה גם בפורום חיפוש עבודה אבל לא ענו לי..
אז תיארתי לעצמי שיש כאן אנשים שגם עברו את זה- מרכז הערכה!
אתמול היה לי ראיון עבודה למשרה שאני מאוד מאוד רוצה.(אחרי כמעט חצי שנה שאני מחפשת עבודה)
חלק מהתפקיד הוא להיות אסרטיבית, לא לוותר ואני אכן כזאת אבל כשאני נכנסת למקום עבודה, מכירה היטב את העבודה ומה אני צריכה לעשות.
היה לי את זה בתפקיד הקודם וזו הסיבה שהיא שלחה אותי למרכז הערכה. היא אמרה לי בראיון שהיא יודעת שאני יכולה להצליח בתפקיד- אם לא, לא הייתי מצליחה בתפקיד הקודם שלי ושורדת שם שנה ומצליחה בו.
אבל היא רוצה שאני אעבוד על האסרטיביות שלי, לא להיות ביישנית לא לפחד לדבר..כי יהיו שם אנשים שירימו את הקול והם בעצמם יפנו אליי בשאלות ואני צריכה להיות מוכנה לזה.
ומרכז הערכה זה ככ שונה מהעבודה עצמה אני חושבת שלא לא יכול לשקף את הצלחה שלי בתפקיד כי עובדה שגם בחיים האישיים אני אחת שלא מוותרת בקלות וכן עושה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר ויש לי אפילו המלצות מעולות וכל מקום שהייתי מאוד אהבו אותי ופירגנו לי.
הבעייה שזה בטח לא מעניין אותם..

עכשיו לגבי המרכז הערכה- זה הולך להיות ארבע שעות!! מה כבר יש לעשות ארבע שעות?
הייתי במקומות שעשו לי מרכז הערכה שעה או שעתיים גג ... אני יודעת שזו חברה מאוד גדולה ובטח המרכז הערכה יהיה בהתאם...
אבל מה לעשות שיש אנשים שהם יותר עם נוכחות ממני? שאני פחות מוחצנת מאחרים? שאני לא אחת עם קול גבוה שמדברת הרבה?
איך להתנהג? לנסות בכוח להיות אסרטיבית כמו שהיא ביקשה למרות שזה לא אני?
אשמח לקבל טיפים מה הולך להיות שם 4 שעות ואיך אני יכולה להתכונן...

 

[דודד3]

שמח לעזור

חשוב להבין מה לעשות ביום זה, כדי לא ליפול, כי זה סתם חבל.
מבדק קבוצתי:
https://mega.co.nz/#!DkwXQL4Y!ZDQbHJ7i8Zfbfgu0HETZ0J2owQ7-_FIDHW5uxIIO_4s
מבחני מיון:
https://mega.co.nz/#!O1AyBLpJ!9EIXGVPdVu8QYAW4Di8FHFSq8SX_dYdEabXT_eoCgNw
ראיון עבודה מוצלח:
https://mega.co.nz/#!y1gWGBhL!Fpg6iToydGgf_VoXXNGU4OzMFUF9FtheZb3ty0eFWoE
הכנה להערכה קבוצתית-מדריך מלא(הכי חשוב, להתחיל מפה):
https://mega.co.nz/#!DogCAYiJ!gKmBZaln-Z5bsFrWzGfr981N5VeM7zrpiFtSydI5whY

 

[קמוש1]

ואייי תודה רבה!!

עזרת לי מאוד במיוחד עם האחרון
מקווה להספיק הכל עד יום ראשון חח

 

[einat162]

אני יכולה לזרוק טיפ קטן בעניין?

לא נכנסתי לקישורים שנתנו לך, אבל יצא לי להיות פעם אחת במכון הערכה למפגש של כמה שעות :

אני לא יודעת אם זה ברור מאליו - אבל חלק מעניין הזמן הארוך זה גם להתיש.
להתיש בקטע של - המסיכה נופלת והבנאדם האמיתי נחשף מבין הסדקים.
חשוב לקרוא טיפים שנותנים - עוד יותר חשוב לדעתי לאמץ וליישם את אלו שקרובים אליך. ליטוש, לא שינוי - כי אח"כ רואים את ההבדלים בין האדם לבין המסיכה.

עוד משהו שנתקלתי בו -באותו מפגש היו כמה טיפוסים שנחרטו לי בזכרון, ולא לטובה, אלמנט הזיוף והלקוניות היה מוגזם:
המורה - בחורה צעירה (גג סוף שלושים) שהיא שיחקה על הקלף של "אני הייתי מורה ככה שאני טובה בהדרכה" והיא בעצם השתמשה בעברית גבוהה מאוד שהייתה כל כך חריגה, שאני בספק שאנשים בגיל "ארץ ישראל של פעם" היו משתמשים בה.....
האסטרטיבי עאלק - זה שתמיד הראה שהוא חייב לתפוס פיקוד במשימה קבוצתית. ובקיצוניות (נכנס למשפטים של חברי הקבוצה שלו).

בסבב הבא של אותו יום הם לא היו..... They didn't make the cut

 

[קמוש1]

בסוף לא עברתי

אוף זה ככ מייאש!
עשיתי הכל בסדר השתתפתי ניסיתי להשלתב בשיחה
אבל היו שם אנשים עם יותר נוכחות ממני שיותר הובילו וניסו להשפיע ..
נקווה לטוב פעם הבאה

 

[einat162]

 

[דודד3]

מסכים חלקית

אני מסכים שהמטרה של המבחנים היא להתיש, וגם מסכים שאסור להתנהג בצורה מוזגמת, כמו בעברית מוזרה, או סופר אסרטיבי(ברמה של להפריע לאנשים אחרים), אבל כן צריך להיות אסרטיבי(במידה הנכונה).
ההמלצה "תהיה אתה בטבעי" היא לא ממש נכונה-בדומה למבדקים בצבא-הם מחפשים דברים מסויימים, ומה לעשות(בני אדם הם שונים, זה ברור ולגיטימי), לדוגמא, יש אנשים יותר ביישנים/מופנמים, בעוד הבודקים מחפשים אסרטיביות(כמובן לא מוזגמת), ולכן אני ממליץ להדגיש את הצדדים הללו באישיות, למשל.
ראיתי שהיא כתבה שהיא לא עברה, אבל אני חושב שזה שימושי לאנשים אחרים שיירצו לקרוא בעתיד.

 

[einat162]

הקטע הוא שיש כ"כ הרבה מרכיבים+תיעדוף שונה

לא תמיד מחפשים את האסטרטיביים ביותר למשרה, והאינטרנט מלא בטיפים שזה כבר בלתי אפשרי.

בתכל'ס, בנאדם יכול ללכת ולהעלות הצגה מעולה - אולי אפילו להתחיל לעבוד בתפקיד - אבל הוא לא יתאים לו באישיות.

 

[דודד3]

מסכים

ולצערי הדברים האלא רק הולכים ונעשים יותר ויותר מסובכים ומשוכללים...

"לא תמיד מחפשים את האסטרטיביים ביותר למשרה"
מסכים-זה למה כתבתי אסרטיבי במידה הנכונה.

"בתכל'ס, בנאדם יכול ללכת ולהעלות הצגה מעולה - אולי אפילו להתחיל לעבוד בתפקיד - אבל הוא לא יתאים לו באישיות."
גם מסכים. אדם צריך לפני שהוא הולך למשרה, לוודא שזאת משרה שמתאימה לו ושהוא אוהב/מתעניין בזה(עד כמה שאפשר, אני יודע שיש חשבונות לשלם)

 

[einat162]

המשפט האחרון הזכיר לי

שיחה שהייתה לי היום בבוקר מישהי שעוזבת עוד חודש, בחורה בשנות ה-20 שעבדה 3 שנים כמזכירה :
יש לה רצון לעסוק בתחום שהיא הוציאה בו תואר - אבל בשביל זה (ואני לא יודעת אם יש לה תפקיד ספציפי שהוא רוצה בו) היא צריכה נסיון של לפחות שנה באותו תחום.
עבודה כלשהי של שנה בתחום כתנאי מינמלי בהרבה תפקידים (שוב, אני לא יודעת אם רוצה תפקדי ספציפי) - ולכן היא מכוונת למשרה שאני שמעתי הרבה "סיפורי זוועה" על אופי העבודה הנדרשת, כדי לצבור ניסיון.....

קודם נאבקים בלימודים (או לימודים+עבודה ביחד),
אח"כ בעבודה כלשהי שהיא כדי לשלם חשבונות - או במקרה הגרוע יותר עבודה ממש גרועה כדי "לצבור ניסיון" - לפחות עוד שנה קשה,
(כי מה? בתום 12 חודשים עוזבים כי זהו- יש ניסיון של שנה? אנשים באמת עושים את זה? לא חושבים שזה אולי נראה רע בקו"ח?).
ואז עוד חיפושי עבודה בדרך ל"משרת החלומות" שבמהלכה טוחנים זמן בהרגשה חרא.


לא חראם?
(לכותבת ההודעה אין מושג מה תרצה להיות כשתגדל....)

 

[דודד3]

אבל מה האלטרנטיבה שאת מציאה?

הסיבה שדרושים שנה ניסיון-זה כי יש הרבה קופצים על כול משרה, ומעסיקים, בצדק, מעדיפים את אלא שיש להם יותר ניסיון-זה לא בגלל קונספירציה של מישהוא. זה תמיד הכי חלשים שנפקדים. כולם חושבים שזה זמני ומוכנים לקבל תנאים נוראיים-ומעסיקים מנצלים את זה כדי לקבל כוח עבודה זול(ולאמר ליותר ותיקים, שאם הם לא יעבדו יותר קשה, אז שגם אותם אפשר להחליף). אני מסכים שמשרת חלומות זה פיקציה.
אבל הבעייה עם ההודעה שלך, היא שאת לא מציאה שום פתרון אחר. חייבים להתפרנס ולגור איפה שהוא. אי אפשר לבוא בביקורת כלפי אנשים שנאלצים לקבל משרות עם תנאים גרועים.
הפתרון הוא יצירת מקומות עבודה חדשים, אכיפת חוקי שכר ועבודה, הצמדת השכר לאינפלציה, וקיצור שבוע העבודה ללא פגיע הבשכר-זה לבד יכול להכפיל את מספר מקומות העבודה. ואם מעסיקים מוכני לקבל את זה -אז שיפשטו את הרגל, יש מספיק אנשים שיכולים לעמוד בזה, והעובדים גם יכולים להתנהל כקואורטיב.
צריך תוכנית שתכלול:
*יצירת מקומות עבודה חדשים שינקו את הרחובות, ייתקנו את התשתיות וכו
*אכיפת חוקי שכר ועבודה
*הצמדת שכר ליאנפלציה
*קיצור שבוע עבודה ללא פגיעה בשכר- סוף לאבטלה ולהלנות שכר
*סוף לחוזי עבודה "זמניים", עובדי קבלן ועוד צורות של העסקה פוגענית
*שמיטת חובות
*סוף לפטנטים ו"סודות מסחריים"
*שקיפות של תאגידים לגבי הפעילות והרווחים שלהם
*ביטול המע"מ ומיסים עקיפים, וביטול ההטבות לבעלי הון
*סוף לניצול של עובדים זרים ע"י חברות גולגולת
*השוואת שכר המינימום של בני נוער לאלו של מבוגרים
אם זה נשמע פנטזיה-זה כי בישראל אין אמון בהפגנות ושינוי חברתי. בשוודיה המצב הוא יותר טוב-הסיבה לכך שבשוודיה פנסיה היא לא מילה גסה, זה כי העובדים השוודים מוכנים להיאבק על כך. אין שום סיבה שאת המחיר של המשבר הצעירים ישלמו-בין אם הם גרים אצל ההורים או לבדם.

 

[einat162]

הודעה יפה ומנומקת - אבל לא קשורה

לפן שאני התייחסתי אליו.
אני התייחסתי למצב מחשבתי של אנשים, שהם חיים שנים על גבי שנים ב"לרדוף אחרי" משהו - במקרה פה, משהו שאנחנו מסכימים שהוא פיקציה - "משרת החלומות".
אני מסכימה שיש ניצול, שהכל מתייקר, שיש עבודות פיזיות/משפילות קשות שעליהן מקבלים שכר זעום - אבל לא לזה התייחסתי (לצורך העניין יש הרבה עבודות ביניים).

האלטרנטיבה שאני מציעה היא להבין ולהוקיר את מה שיש.
יש לכם גישה למים נקיים? לאוכל טרי? ללימודים אקדמאים? קורת גג? (גם אם נאבקים בשכירות- האם בבעלות המשפחה הקרובה דירה אחת? כלומר הסיכויים למצוא עצמך ברחוב, באמת ברחוב).
גם בארץ יש כ"כ הרבה אנשים שאין להם את הנ"ל - שלא לדבר על אוכלוסיות במדינות עניות יותר.

 

[einat162]

קושרת למה שכתבתי מקודם -

שאם יש עבודה שמכניסה יפה אבל היא לא משרת החלומות, להבין שזה בסדר. זה קצת טראגי שאנשים כל הזמן במירוץ ולא יודעים להעריך מה שכן יש.

 

[דודד3]

כשאת מנסחת את זה ככה...זה נשמע אחרת

אם זה בתור להבין שיש עוד דברים בחיים כמו משפחה, חברים, זמן חופשי , אז אני ממש מסכים איתך.

אם זה "להבין שזה בסדר" שמשמש בתור הצדקה לניצול וקבלה של תנאים עבודה שבמדינות מתוקנות הוצעו מחוץ לחוק לפני עשורים-אז זה פחות מובן לי(ולא רק אנשי צוורון כחול עובדים הרבה שעות וקשות-גם הרבה צאוורון לבן במשרד לא יוצאים לפני 7 בערב). והדרך להיאבק בזה היא לא ע"י פנטזייה שבעתיד יהיה יותר טוב-אלא היא ע"י התאגדות המונית.

 

[einat162]

לא הבנת נכון- התייחסתי לעבודה

נתתי את הדוגמאות האחרות בחיים כדי להרחיב, ובאופן כללי אני כן חושבת שהדור שלנו (במיוחד) הוא כזה, אבל גם כשמסתכלים על עבודה נטו.
יש מספיק עבודות שהן טובות, אבל הן לא טובות מספיק למול אידיאל דמיוני ("משרת החלומות").

אני אתן דוגמא ספציפית עבודה כלשהי 8:00-17:00 בלי ימי שישי, שכר של 7 או 8 אלף, לדעתי הנתונים האלו טובים מאוד - ועדיין אנשים ירצו מעבר (אם זה הטבות כמו רכב צמוד, טיסה לחו"ל פעם בשנה, או להתעקש על התחום בו הם הוציאו תואר).

 

[דודד3]

אז מה?באפריקה יש ילדים רעבים

קודם כול, לגבי החלק הראשון אנחנו מסכימים.

לגבי החלק השני, זה היגיון מעוות.
אני ממליץ לך לקרוא את רשימת הכשלים הלוגיים פה:
http://he.wikipedia.org/wiki/כשל_לוגי
ובפרט את "משתי עוולות יוצא צדק"
http://he.wikipedia.org/wiki/משתי_עוולות_יוצא_צדק_(%D7%9B%D7%A9%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99)
אז בגלל שבאפריקה יש ילדים רעבים, זה אומר שהמצב של אנשים הארץ הוא לגיטימי? בואי תשווי את רמת החיים של מישהוא בעשירון 5 בישראל, לעומת עשירון 5 באירופה, אין על מה לדבר בכלל.
"האלטרנטיבה שאני מציעה היא להבין ולהוקיר את מה שיש"
כלומר, לסתום את הפה ולקבל את המצב הקיים.
זה גישה של ויתור, לא גישה של מאבק. הסיבה למה בשוודיה רמת החיים יותר גבוהה, היא כי הם לא פרייארים והם מוכנים להתאגד ולהאבק על התנאים שלהם. רק הישראלי, כשסוטרים אותו בלחי אחת, מציע גם את הלחי השנייה, ו"מנחם" את עצמו בכך שיכול להיות יותר גרוע.

אני רואה שנסכים לא להסכים בגישה לחיים, ואם נראה לי שאני אפרוש בקרוב מהויכוח.

 

[einat162]

לינק לביטוי "כשל לוגי" בוויקיפדיה? סיריאסלי?

זאת הדעה שלי, אתה יכול להסכים או שלא.
נראה לי שהכל אצלך הוא שחור או לבן, והמציאות היא מורכבת יותר. לגבי ההשקפה שלי, להעריך את מה שיש לאו דווקא אומר לא להיאבק, אלא לא להתעלם ולקחת דברים כמובנים מאליו, בזה הרבה מאיתנו "חוטאים".

אתה בוחר להתעלם ממדינות אפריקה, אבל בוחר להשוות לשוודיה - כולנו אותו עולם .
בנוסף, המצב המדיני שלנו שונה משוודיה.
אם כבר מדברים על כשלים לוגיים ....

 

[spaysi8]

וואי איזה מיגע..

 

[spaysi8]

שאלה קשה..

אני אישית מעולם לא עברתי מרכזי הערכה אבל אני רואה פה הרבה שכותבים על זה.. זה נשמע לי דרך מבאסת ממש למיין כי כמו שאמרת זה שאת לא אסרטבית או שאת ביישנית לא אומר שאת לא יכולה להיות עובדת נהדרת..
אני חושבת שאם אין ברירה ואת באמת רוצה את העבודה, נסי אולי מול חברות או משפחה לתרגל (זה מביך, אבל עוזר) או אפילו מול המראה..
אסרטיביות וחוסר בושה ניתן לזייף (למשל- אחותי ממש ביישנית אבל כששיחקה בתאטרון בתיכון לא נראתה ביישנית בכלל)..
בקיצור- פשוט לעבוד על עצמך בקטע הזה, עם כל כמה שזה באסה ומרגיש מזויף..

 

[spaysi8]

עכשיו ראיתי שלא עברת,

מצטערת
מקווה שבמיונים הבאים תעברי..