אשמח לעזרתכם לגבי מגילת רות

[מיטורקיז]

אשמח לעזרתכם לגבי מגילת רות

לפי ידיעתי , רות רצתה שנעמי תתחתן עם בועז מ 2 סיבות : לשמר את משפחת אלימלך , וסיבה שניה : סיבה כלכלית, גאולת הקרקעות של אלימלך בישראל. לגבי הסיבה הכלכלית - למי היו שייכים הקרקעות לאחר שאלימלך נפטר? מה היה מקבל את הקרקע לו רות לא היתה מתחתנת עם בועז? ושאלת השאלות : אם הקרקעות של אלימלך לא היו שייכים לנעמי , איך ייתכן שכתוב במגילה שנעמי היא מכרה חלק מהם , עוד לפני שרות התחתנה עם בועז ? אשמח לקבל הסברים ... כי יש פה קצת חורים בסיפור.. תודה רבה

 

[masorti]

התבלבלת, העסק עובד הפוך...

גאולת הקרקע היא לא ע"י נעמי אלא ע"י מי שקונה ממנה. הקרקע של אלימלך היתה שייכת לנעמי. הגאולה התבטאה בכך שכאשר היא רוצה למכור, לקרובי משפחה יש זכות ראשונים לקנות. (האדם הראשון ברשימה נקרא במגילה "הגואל,, ואחריו בתור בא בועז). אם אותו "גואל" היה מוותר, בועז היה יכול לקנות את האדמה בלי קשר לרות. הפואנטה בחתונה של רות עם בועז היתה שהאדמה נשארה במשפחה הקרובה של נעמי. במקום שהיא נמכרה לקרוב משפחה רחוק (בועז), בפועל נעמי הורישה את הקרקע לבת המאומצת שלה (כלתה רות). בבוא היום הבעלים של הקרקע יהיה הנכד המאומץ של נעמי (עובד, הבן של רות ובועז).

 

[לב אברהם]

הבטחת הכנסה -או הסתרת הבושה

אם נעמי היתה רוצה למכור את השדה בלבד היא היתה יכולה ומחויבת למכוראותו לגואל הקרוב שהיה מאוד מעוניין בשדה וגם היה מוכן לשלם את מחירו אבל !! למכירת השדה נוסף תנאי חשוב וקשה שהוא להינשא למואביה (שהיתה אסורה על ישראלים) ולכן סרב הגואל לקנות את השדה בועז שהיה לפי המגילה כילי מפורסם קפץ על המציאה וקיבל את השדה בחינם תמורת נישואים למואביה שהיתה כנראה כבר מעוברת

 

[מיטורקיז]

היי עדיין לא ברור לי משהו

1. למה הגואל חייב להינשא לרות? 2. למה נעמי העדיפה את בועז על פני הגואל ?

 

[טרנסנדנטלית]

מנין לך שהיתה כבר מעוברת?

 

[מאליו יובן]

שאלות מצויינות

משפט הגאולה מוזכר בויקרא כ"ה פסוק כ"ה כה כִּי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ--וּבָא גֹאֲלוֹ, הַקָּרֹב אֵלָיו, וְגָאַל, אֵת מִמְכַּר אָחִיו. נראה שנעמי בעניה, לאחר שחזרה ממואב, מכרה או רוצה למכור חלק מנחלתה וחפצה שהגואל יגאל את האדמה וישאיר את הבעלות בתוך המשפחה. שימי לב שבשנת היובל כנראה שהאדמה בכל מקרה היתה חוזרת לנעמי או ליורשתה, רות, הבעיה היא שהיובל מגיע פעם בחמישים שנה ובינתיים צריך לחיות. יש כאן שלושה ענינים: 1. השארת האדמה בתוך המשפחה והשבט. 2. דאגה כלכלית לנעמי ורות. 3. דאגה לעתידן המשפחתי. בועז כורך את גאולת האדמה והעזרה הכלכלית בסיוע אישי לרות ולנעמי, בלקיחת רות לאישה, כפי שבודאי שמת לב, נעמי מעידה על עצמה שהיא זקנה מכדי להתחתן ורות, אלמנה מואביה חסרת כל מטופלת בחמות זקנה אינה בדיוק מושכת מחזרים רבים ובועז מנסה לדאוג לעתידן. הסיום הזה הוא חלק מהמוטיב החוזר של חסד שנשזר לכל אורך מגילת רות.

 

[masorti]

תקרא שוב בעיון את מגילת רות...

הטענה שבועז כורך את קניית האדמה בחתונה עם רות היא אגדה אורבנית. (הוא אולי מעוניין להתחתן עם רות, אבל זה לא מחייב את הגואל) שים לב לעובדה שהמו"מ בין בועז לגואל הוא בן שני שלבים: 1. בועז: "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ: מָכְרָה נָעֳמִי, הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב.וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר, קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי". הגואל: " וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֶגְאָל. 2. בועז: "בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ)--לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ". הגואל: "לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית, אֶת-נַחֲלָתִי". הנימוק של הגואל לסירוב לגאול הוא "פן אשחית את נחלתי". מה זה קשור לחתונה עם רות? התשובה ברורה מקריאת שני השלבים בתהליך. בשלב ראשון בועז שואל את הגואל האם יקנה את אדמת אלימלך. לזה הגואל מוכן. בשלב שני בועז מצרף לעיסקה את רכושו (אדמתו) של בעלה של רות ("ומאת רות המואביה אשת המת"). לזה הגואל מסרב, כי קניית כל כך הרבה אדמה ירושש אותו (או שיהפוך אותו לבעלים של שטח גדול מידי) והוא לא יוכל לטפל בנחלתו.

 

[מאליו יובן]

הסבר מענין

הטענה שלך היא שאת השדה הוא מוכן לקחת אבל לא את שאר הנחלה. הטענה הזאת בעייתית מכיון שאם השדה הוא רק חלק מהנחלה, באיזה סמכות אפשר לקחת אותו מנעמי ומרות ולהעביר לפלוני אלמוני? גם אם נטען שהוא יקנה את כל הנחלה בכסף מלא, מה הבעיה לשכור שכירים או להשכיר את השדה לאחרים? שים לב גם לנוסח שמשתמש בועז כאן, הוא מדבר על "להקים שם המת על נחלתו", הוא משתמש בשפה שדומה מאוד לשפת משפט היבום (למרות שטכנית אין כאן יבום כלל וכלל, פלוני אלמוני אינו אחיו של מחלון) דברים כ"ה (ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: (ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: (ז) וְאִם לֹא יַחְפּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: (ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ: לכן נראה שבועז בהחלט מתכון ב"לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ" שפלוני אלמוני ישא את רות לאישה ויעביר את נחלת אלימלך לצאצאיו מרות. מכאן ברור למה פלוני אלמוני מסרב, בגאולת השדה לבדה יש לו תועלת כלכלית, את הנחלה שגאל הוא יוכל להעביר לבניו, בעיקר כשאין יורשים אחרים. אם הוא ישא את רות ויהיה לו ילד ממנה, הילד לא יקרא על שמו אלא על שם מחלון, הכסף שהוא השקיע בשדה רק ידלדל את נכסיו. כמובן שישנה אופציה נוספת, פלוני אלמוני פשוט לא רוצה לשאת את האלמנה המואביה.

 

[masorti]

אני לא מבין את טענתך לגבי השדה והנחלה...

אני טוען שהיו שתי נחלות: 1. הנחלה (השדה) של אלימלך, שאותו ירשה נעמי אלמנתו. 2. הנחלה של בעלה של רות, שאותה ירשה רות. אין שום קשר משפטי בין הנחלות, ועקרונית אפשר למכור כל אחת למישהו אחר. הנקודה היא שבועז תימרן את הגואל לעיסקה של קניית שתי הנחלות יחד. (אם הוא הגואל של אדמת אלימלך, הוא גם הגואל של אדמת בנו של אלימלך.) אין כאן שום שאלה של לקחת את הנחלה מרות או מנעמי, כי הנחת היסוד של הסיפור היא ששתיהן מעוניינות למכור. הגואל מסרב בגלל שהדבר יוצר לו בעיה. אפשרות אחת היא שפשוט לא יישאר לו מספיק כסף לתחזק את כל השדות שיקנה (לשכור פועלים וכו'). אפשרות שנייה היא שהוא חושב שלא יוכל לוגיסטית לנהל שטח כזה גדול. הוא יוכל לשכור פועלים, אבל יתקשה לפקח עליהם ועל השדות בכלל. בכל מקרה, הוא פשוט לא מעוניין להפוך לבעל אחוזה ענקית. נכון שיש כאן שימוש בלשון המזכירה ייבום, אבל הכוונה היא ש"הקמת שם המת על נחלתו" היא העובדה שהנחלה תישאר בידי מי שנושא את שם המת (קרי הגואל פלוני-אלמוני שהוא בן משפחה של אלימלך). צריך גם לשים לב לניסוח המשפט: "בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת". כלומר: יש פה פעולת קנייה מאת רות "אשת המת". אם מדובר רק בקניית השדה של אלימלך, מה שייכת רות לענין? הרי היא לא היורשת של אלימלך ואין לה שום מעמד משפטי בקנייה. ומה פתאום "אשת המת"? הרי אלימלך לא היה בעלה. ואם המעורבות של רות היא היותה כלה פוטנציאלית, מה עניין הקנייה ממנה? הרי לא קונים ממנה את הזכות לשאתה. לכן, ברור לגמרי שמדובר פה בקנייה של אדמתה של רות שאותה ירשה מבעלה המת.

 

[מאליו יובן]

רגע רגע

עכשיו הבנתי את הטענה אבל אני לא סגור על העובדות. לפני כן טעיתי לחשוב שאתה מבחין בין השדה שמכרה נעמי שיתכן שהוא חלק קטן מנחלת אלימלך לבין כל הנחלה כעת אני מבין שאתה לאלימלך היתה נחלה, אנחנו מניחים שהוא עזב אותה הוא השכיר אותה כשיצא למואב. הוא יצא עם נעמי מחלון וכליון למואב, הנחלה עדיין שלו. הוא נפטר, טכנית הנחלה עברה לבעלות צאצאיו. רות וערפה, שאינן יהודיות, לא יכולות לרשת את מחלון וכליון ולכן מי שירשה כנראה את כל הנחלה היא נעמי שהיא קרובת המשפחה הקרובה ביותר. קשה לתפוס שבאותה תקופה מי שאינו יהודי יחשב לזכאי לבעלות על נחלה בארץ ישראל ולפיכך הייתי מעדיף לטעון שנעמי צירפה את רות כבעלים על הנחלה כחלק מהחסד שנעשה במגילת רות. כל המגילה היא על אנשים שעושים מעל ומעבר למה שנדרש מהם, נראה לי נכון לטעון שזה המצב גם כאן.

 

[masorti]

אתה טועה לחלוטין בחוקי הירושה...

כשאלימלך נפטר, נחלתו לא עברה לצאצאיו אלא לאלמנתו נעמי. (בין אם זה היה חוק הירושה באותה תקופה, ובין אם בניה של נעמי ויתרו על זכותם לרשת את אביהם.) כשמחלון וכליון נפטרו, רכושם עבר לאלמנותיהם (רות ועורפה). אין שום סיבה שבעולם להניח שמי שאינו יהודי לא היה יכול להיות אז בעל רכוש בארץ ישראל. אני מזכיר לך ש- 100 שנה אחר כך דוד קנה גורן מארוונה היבוסי. יותר מזה... מסיפור הרקע של המגילה אנחנו יכולים להסיק שבאותה תקופה היחסים בין יהודים למואבים היו מצוינים. משפחת אלימלך ירדה לשדה מואב, שני הבנים התחתנו עם מואביות, והמשפחות גרו שם עשר שנים. תנועה חופשית ונישואי תערובת שעליהם המספר משיח לפי תומו מראים שהיחסים בין העמים היו טובים. לכן בלתי סביר שמואביה לא תוכל להיות בעלת רכוש בארץ ישראל. דרך אגב... הקונבנציה היא שרות התגיירה כשחזרה לא"י עם נעמי ("עמך עמי ואלוהייך אלוהי"). להזכירך שהיא היתה נשואה קודם לאחד מבניה של נעמי. איך הם בדיוק נישאו? בנישואים אזרחיים אצל פקיד בעיריה? אתה מעלה על דעתך שאלימלך היה מאשר לשני בניו להתחתן עם שיקסות בלי שהן תתגיירנה?

 

[מאליו יובן]

השאלה אינה אם גוי יכול להיות בעל נכס

בישראל אלא אם גויה יכולה לרשת נחלה מיהודי לפי דין תורה. ופשט מגילת רות הוא שהנישואים לא היו כדת משה וישראל ערפה ורות לא התגירו אבל אתה צודק שיש כאן שאלות. למשל, האם משפט היבום הוא אוניברסלי או רק מהתורה? לא ברור איך נעמי מדברת על בנים תאורטיים במעיה שייבמו את רות ועורפה כשהן בכלל גויות.

 

[masorti]

השאלה אינה זו שציינת...

ראשית, השאלה אינה מה היה דין תורה אלא מה היה הדין בפועל באותה תקופה. שנית, אני ממשיך לטעון שרות ועורפה התגיירו (כלומר: התקבלו לקהל ישראל) כשנישאו לבנים של אלימלך. פשט המגילה אינו טוען אחרת. (אין במגילה שום טענה שהנישואים הראשונים של רות לא היו "כדת משה וישראל") עד כמה שאני יודע, משפט הייבום אינו אוניברסלי. הרי קודקסי חוקים מסופוטמיים וחיתיים ידועים לנו, ולמיטב זכרוני אין שם ייבום.

 

[מאליו יובן]

הכוונה בייבום כענין של דרך ארץ

הרי לכל הדעות אין כאן חיוב ייבום ורות לא היתה באמת שומרת יבום. אלמנה צעירה ללא ילדים נמצאת במצב שאין לקנא בו. מצד אחד היא עדיין אינה חלק ממשפחת האב שנישאה אליה באין ברית דם ביניהם, מצד שני היא נחשבת ל"סחורה פגומה" שלעולם לא תילקח כאישה בכירה לאדם צעיר. היבום הוא פתרון מצויין לאישה כזאת, הוא יוצר ברית דם בין האישה למשפחת האב, ובנה זוכה לנחלת בעלה. אם נלך לשיטתך, לא הבנתי דבר אחד, מה מנסה בועז להשיג באיחוד נחלת נעמי עם נחלת רות? וכמובן, מדוע לא באה ערפה לממש את נחלתה ולמכור אותה לגואל?

 

[masorti]

תשובה...

לבועז יש שתי מטרות בצעדיו: א. בתור בעל קרקעות גדול, הוא רוצה להשתלט על כמה שיותר קרקע. (לגואל אין שאיפות כאלה וגם אין כסף לכך) ב. הוא רוצה להתחתן עם רות. אני לא טענתי שבועז לא רצה להתחתן עם רות.. הטענה היא שזה לא מחויב משפטית, וזה לא קשור לעיסקת הנדל"ן. מדוע לא באה עורפה לממש את נחלתה? יתכן שלא היה מדובר בנחלה גדולה (אין לנו מידע על רכוש בעלה), ויתכן שפשוט הטורח של להיטלטל לארץ זרה היה יותר מידי בשבילה. היא לא היתה האחרונה בהסטוריה שהיה לה רכוש בארץ אחרת ולא טרח לממשו. אני הבנתי גם בלי קשר למגילת רות מהי הלוגיקה הסוציולוגית של הייבום. אבל זה לא ממש רלוונטי לכאן.

 

[מאליו יובן]

הפכת את בועז לציניקן סוחר אדמות

ואת מגילת רות במקום למגילה של חסד למגילה של נדלניסטים? אם נלך לשיטתך למה חז"ל יטרחו להכניס סיפור כזה לתנ"ך?

 

[masorti]

אני חושב שאתה יודע היטב מדוע המגילה נכנסה...

בגלל העץ המשפחתי הזה: "וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד." אני לא הפכתי את בועז לציניקן. הוא היה אדם עשיר, ושמח לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו להרחיב את אחוזתו. בלי קשר, הוא גם שמח להתחתן עם רות ולסייע לה ולנעמי. אנחנו לא חייבים לקבל את ההנחה הקומוניסטית שקפיטליסט הוא מעצם הגדרתו רשע. בועז היה גם אדם טוב וגם קפיטליסט שידע לנצל הזדמנות עיסקית. אין שום סתירה בין החסד שמציגה המגילה (בין רות לנעמי, בין בועז לרות) לבין השיקולים העיסקיים של בועז.

 

[מאליו יובן]

לא לא לא

ברור שחשיבות המגילה נובעת מתיעוד שושלת היחסים של דוד המלך אבל חז"לנו שהחליטו להכניס אותה אל הקנון התנ"כי חיו קצת אחרי תקופת בית דוד והכתובים נכנסו לתנ"ך בזמן מאוחר יחסית. אילו היה מדובר בבועז שמונע מהגואל בערמה לגאול את האדמה רק מכיון שהוא חושק בה, הסיפור הופך לנדלניסטי משהו. זאת אינה דמותו של בועז שהמגילה מנסה לצייר לנו.

 

[דביבון ירוק]

מי אמר שהיה בכלל גיור בתקופה הזו?

אולי נישואין עם אשה הפכו אותה ליהודיה? סה"כ גיור כלל אינו נזכר במקרא, ולעומת זאת ישנם מקרים רבים מאוד של נישואין עם נשים זרות (כך למשל יהודה ובת-שוע, משה עם ציפורה, דוד ומעכה, שלמה ובת פרעה ועוד).

 

[דביבון ירוק]

כחיזוק ניתן לראות שמשמעותה של המילה גר במקרא

אינה זהה למשמעותה המודרנית, כך למשל "...ואתם ידעתם את נפש הגֵּר, כי גֵּרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כ"ג 9).