אשמח לעצות שלכם
קצת ארוך ....
אני בקשר עם הרבה מאוד הערכה, כבוד הדדי וחברות באמת טובה כבר קרוב לשלוש שנים.
אני יכולה לומר שהקשר הזה סבל הרבה מאוד מהמורות היות שבתחילתו הייתי מאוד תמימה כלפי האנשים /מכרים שהקיפו אותנו (ומוזר לומר שהם היו החברים שלו, שלהם האמין/מאמין כמו ל-GPS).
לא אלאה אתכם בפרטי עבר אבל חשוב מאוד לזכור שידעתי עם כל הקושי לא לוותר ולהמשיך הלאה, מלבד מקרה אחד בו נואשתי אך, חזרתי בי.
כמו שאמרתי, אני מאוד מעריכה ואף אאדיר רגע ואומר שבמקום מסויים אני מעריצה את יכולות חשיבה שלו, כי הן אחרות משלי ובהרבה מקרים בחיים, אני מוצאת שהן חכמות ופרקטיות יותר .
אני יותר רגשית, יודעת להכנס לסערת רגשות פנימית ומוציאה מעצמי הרבה אמוציות בהתנהלות שלי, למרות שאני לא מחצינה את הדברים בצורה זולה כלשהי או פאתטית.
אם הוא לא שם לי לפעמים ברקס, אני מסוגלת לעשות מהמצב בצק פילו עם הרבה שכבות של רגשות.
הוא השלים עם זה, הוא חותך את המצב לחתיכות אובייקטיביות כאמור וביחוד לרזולוציות נכונות ואז אני מגיעה לפתרון מצב חד יותר.
רק מה הבעיה כאן? העבר עדיין רודף אותי מדי יום. עבר שבנוי מהרבה חוסר אמון שנגרם מיחסים שלו עם חברים וחברות שידעו למשוך אותו למצבים שקריים וחיץ בינינו מצדו בעיקר למשך הרבה מאוד זמן, לא שכחתי לו את זה..
כך, שנוצר מצב של חוסר אמון מצדי שמפריע לי אישית באינטרקציה איתו וביחוד עם החברים/חברות המקיפים אותנו ו"דורשים מאד בשלומי"
הדבר גורם לי להתרחק לפעמים רגשית מאוד עד כמה שפיזית אני יכול להיות קרובה באותו חדר.
בהיסטוריה שלנו, אני עם היסטוריית פרטנרים יחסית קטנה לעומתו. היה לי פרטנר אחד משמעותי של כמה שנים בהם הרגשות והמצבים האלה לא היו. אדרבא, המצבים של היום חדשים לי. נפרדנו כי עזבתי. לא היתה סיבה קונקרטית מולו ממשית אלא שהייתי בעצם....ילדה.
בהיסטוריה של הפרטנר הנוכחי, קיימות הרבה מאוד פרטנריות, חלקן לא ראויות, חלקן מאוד בעייתיות וכמה מהן אפילו קשות. הן מבחינתו היו צריכות לעבור סוג של סיווג חזותי ראשוני ולפי זה היתה מתקבלת ההחלטה. לא היה שם תוכן כלשהו. ומאיך שכולן הורגשו לי, הבנתי שלא היתה שם אפילו אקסית אחת שידעה איך לבנות מולו גשר יחסים פורה והגיוני. כולן חשבו על עצמן ואף אחת לא באמת ראתה אותו אלא את איך הן מרוויחות מהקשר, שלא נדבר על התיסבוכים שכל אחת סחבה על עצמה. לא היה שם משהו בקיצור שאפשר לקרוא לו בשר.
הכל תמיד קיבל זמן מוגבל וכך הוא מאוד התרגל ללבד שלו ולשטחיות שלו ביחסים.
כל זה אני מאמינה גורם לו הרבה פעמים גם לפתח ידידויות עם נשים שהן בעצמן בעייתיות אך, מאימפולס מסויים הוא מסוגל לקרוא לזה קשר חברי לכל דבר ועניין.
אני לא איזו פלצנית שחושבת שאני איזו ציונית שגילתה לו את הגלגל אבל מצד שני, עובדתית הוא מעריך אותי והרבה רק שאני לא באמת בתוכי מאמינה לזה כמו שצריך להאמין.
וזה לא חס וחלילה גורע ממה שאני חשה כלפיו אבל נבנית בי שכבה של פגיעות וריחוק כלפיו שמתעצמת מיום ליום. הנחתי לדברים מאחורי אך, אני ממשיכה להתעסק במשהו חזק ממני.
השיגרה מתנהלת על מי מנוחות אך, אני במקום מנטאלי אחר.
הוא מודע לכל מה שאני מעלה אך, בשיחות שלי איתו בעבר הוא היה אומר לי דוגרי :"אני לא מבין על מה את מדברת".
תאכל'ס, הוא יודע על מה אני מדברת, רק שבגלל שהוא מודע לכך, הוא לא מסוגל לתת לי פתרון קונקרטי לבוא ולהבין שהוא לא יכול לשחק יותר ב"את פה ושם", זה נחמד אבל אני לא באמת מאחורייך מאה אחוז כשבאמת צריך. האחרים תמיד צודקים, האחרים הם המראה הנכונה ומה שקרה בעבר לא באמת נעלם. ונוצר מצב לפעמים, שאני מונעת משנינו תקשורת והרבה פעמים שיחות שצריכות להיות.
מה עושים עם עבר מורכב שבנה כל כך הרבה שכבות של חוסר תקשורת בהווה?
אני לא רוצה לשנות אותו כי זה הוא ואני מכבדת. אני רוצה לדעת איך ואיפה אני באמת בקשר הזה ואם נכון לי להמשיך בקשר בו בתוכי אין לי אמון, כשהעבר (והווה בעייתי עם "ידידות בעייתיות" שלו) מעיבים?
תודה.
קצת ארוך ....
אני בקשר עם הרבה מאוד הערכה, כבוד הדדי וחברות באמת טובה כבר קרוב לשלוש שנים.
אני יכולה לומר שהקשר הזה סבל הרבה מאוד מהמורות היות שבתחילתו הייתי מאוד תמימה כלפי האנשים /מכרים שהקיפו אותנו (ומוזר לומר שהם היו החברים שלו, שלהם האמין/מאמין כמו ל-GPS).
לא אלאה אתכם בפרטי עבר אבל חשוב מאוד לזכור שידעתי עם כל הקושי לא לוותר ולהמשיך הלאה, מלבד מקרה אחד בו נואשתי אך, חזרתי בי.
כמו שאמרתי, אני מאוד מעריכה ואף אאדיר רגע ואומר שבמקום מסויים אני מעריצה את יכולות חשיבה שלו, כי הן אחרות משלי ובהרבה מקרים בחיים, אני מוצאת שהן חכמות ופרקטיות יותר .
אני יותר רגשית, יודעת להכנס לסערת רגשות פנימית ומוציאה מעצמי הרבה אמוציות בהתנהלות שלי, למרות שאני לא מחצינה את הדברים בצורה זולה כלשהי או פאתטית.
אם הוא לא שם לי לפעמים ברקס, אני מסוגלת לעשות מהמצב בצק פילו עם הרבה שכבות של רגשות.
הוא השלים עם זה, הוא חותך את המצב לחתיכות אובייקטיביות כאמור וביחוד לרזולוציות נכונות ואז אני מגיעה לפתרון מצב חד יותר.
רק מה הבעיה כאן? העבר עדיין רודף אותי מדי יום. עבר שבנוי מהרבה חוסר אמון שנגרם מיחסים שלו עם חברים וחברות שידעו למשוך אותו למצבים שקריים וחיץ בינינו מצדו בעיקר למשך הרבה מאוד זמן, לא שכחתי לו את זה..
כך, שנוצר מצב של חוסר אמון מצדי שמפריע לי אישית באינטרקציה איתו וביחוד עם החברים/חברות המקיפים אותנו ו"דורשים מאד בשלומי"
הדבר גורם לי להתרחק לפעמים רגשית מאוד עד כמה שפיזית אני יכול להיות קרובה באותו חדר.
בהיסטוריה שלנו, אני עם היסטוריית פרטנרים יחסית קטנה לעומתו. היה לי פרטנר אחד משמעותי של כמה שנים בהם הרגשות והמצבים האלה לא היו. אדרבא, המצבים של היום חדשים לי. נפרדנו כי עזבתי. לא היתה סיבה קונקרטית מולו ממשית אלא שהייתי בעצם....ילדה.
בהיסטוריה של הפרטנר הנוכחי, קיימות הרבה מאוד פרטנריות, חלקן לא ראויות, חלקן מאוד בעייתיות וכמה מהן אפילו קשות. הן מבחינתו היו צריכות לעבור סוג של סיווג חזותי ראשוני ולפי זה היתה מתקבלת ההחלטה. לא היה שם תוכן כלשהו. ומאיך שכולן הורגשו לי, הבנתי שלא היתה שם אפילו אקסית אחת שידעה איך לבנות מולו גשר יחסים פורה והגיוני. כולן חשבו על עצמן ואף אחת לא באמת ראתה אותו אלא את איך הן מרוויחות מהקשר, שלא נדבר על התיסבוכים שכל אחת סחבה על עצמה. לא היה שם משהו בקיצור שאפשר לקרוא לו בשר.
הכל תמיד קיבל זמן מוגבל וכך הוא מאוד התרגל ללבד שלו ולשטחיות שלו ביחסים.
כל זה אני מאמינה גורם לו הרבה פעמים גם לפתח ידידויות עם נשים שהן בעצמן בעייתיות אך, מאימפולס מסויים הוא מסוגל לקרוא לזה קשר חברי לכל דבר ועניין.
אני לא איזו פלצנית שחושבת שאני איזו ציונית שגילתה לו את הגלגל אבל מצד שני, עובדתית הוא מעריך אותי והרבה רק שאני לא באמת בתוכי מאמינה לזה כמו שצריך להאמין.
וזה לא חס וחלילה גורע ממה שאני חשה כלפיו אבל נבנית בי שכבה של פגיעות וריחוק כלפיו שמתעצמת מיום ליום. הנחתי לדברים מאחורי אך, אני ממשיכה להתעסק במשהו חזק ממני.
השיגרה מתנהלת על מי מנוחות אך, אני במקום מנטאלי אחר.
הוא מודע לכל מה שאני מעלה אך, בשיחות שלי איתו בעבר הוא היה אומר לי דוגרי :"אני לא מבין על מה את מדברת".
תאכל'ס, הוא יודע על מה אני מדברת, רק שבגלל שהוא מודע לכך, הוא לא מסוגל לתת לי פתרון קונקרטי לבוא ולהבין שהוא לא יכול לשחק יותר ב"את פה ושם", זה נחמד אבל אני לא באמת מאחורייך מאה אחוז כשבאמת צריך. האחרים תמיד צודקים, האחרים הם המראה הנכונה ומה שקרה בעבר לא באמת נעלם. ונוצר מצב לפעמים, שאני מונעת משנינו תקשורת והרבה פעמים שיחות שצריכות להיות.
מה עושים עם עבר מורכב שבנה כל כך הרבה שכבות של חוסר תקשורת בהווה?
אני לא רוצה לשנות אותו כי זה הוא ואני מכבדת. אני רוצה לדעת איך ואיפה אני באמת בקשר הזה ואם נכון לי להמשיך בקשר בו בתוכי אין לי אמון, כשהעבר (והווה בעייתי עם "ידידות בעייתיות" שלו) מעיבים?
תודה.
