אשמח לעצות שלכם

[איש ימיני]

ועדיין, לא הבנתי דבר...

את מסתתרת מאחורי הרבה תיאורים, מילים גדולות, דימויים והרבה מאוד התקרבנות.

ועדיין לא מובן מדברייך - מהי מהות הקשר בינכם?
אתם ידידים? זוג? יש בניכם יחסי אהבה ורגש או שמא מדובר ביחסי ידידות אפלטוניים בלבד?

את מדברת על ה"ידידות המטורללות" שלו, כמשקיפה מהצד על אדם אחר ולא כמישהי שיש לה נגיעה בעניין.
ישבתם ודיברתם על זה? הבהרתם כוונות וציפיות?

את באה לכאן עם סיפור שכולו בלילה אחת של התמסכנות ונבירה בעבר של מישהו לא ברור. אולי לך, אך לא לאיש מאיתנו.

 

[קרן השמש2]

אתה מתבקש לדבר בשם עצמך בלבד,

אני לא מקיימת איתך את אותו שיח שאני מקיימת כאן עם אנשים אחרים, דווקא משום שאתה לא באמת רואה את הדברים כמותם ולא יודע לשפוט את הדברים נכון,
אלא חוזר כמו תוכי על טיעונים שכבר הסברתי והפרכתי בתחילה, רק כדי לנסות להוכיח אותי.
תודה לך על הרצון להגיב, אבל אני בוחרת בשלב זה לא לנהל איתך את הדיון.
יום טוב וסליחה.

 

[מלחייה מתוקה]

מה שכתבת מאוד

כתוב בבלאגן, אבל מתוכו מה שהצלחתי להבין הוא כזה:

את כרגע נמצאת במצב של חוסר אמון מולו. עד שלו תבואי את מולו ממקום של אמון לא תצליחי לראות שהוא מתנהל כמו שהיית רוצה.
זה אומר שלא אותו את צריכה לשנות אלא את עצמך.
ציטוט מהטקסט: "בהסטוריה.....שטחיות של היחסים" כל הפסקה הזאת, יכולה לתאר לא רק את מער' היחסים בין נשים אחרות אליו, אלא גם בין שניכם. יש לך מראה מול העיניים ואת לא מסתכלת טוב מספיק. חוסר אמון מביא בדיוק למצבים האלה שתיארת - שטחיות ביחסים, ריחוק, בעיתיות בקשרים, ביקורתיות של החברה הקרובה והרחוקה, פסילת אנשים על ימין ושמאל בהינף יד..ועוד הרבה.
בקיצור המסקנה היא, שנפגעת ממנו, את לא בוטחת בו, ומוצאת בו (מחפשת)עוד ועוד פגמים שמאשרים את חוסר האמון הזה ומנסה לתקן אותו עכשיו - מה שלא ילך לך(כי את מחפשת). זה במקום לרפא את הפצע ע"י לראות בו (למצוא)דווקא את המעלות החיוביות, שראית הרבה לפני שפגע (או לנתק קשר לגמרי).

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

את רוצה לחיות בעבר או בהווה?

אם אדם עושה בחירות מסויימות בעבר ואחרות בהווה- האם צריך לשפוט אותו לפי העבר?
ולמה את שומרת כל כך הרבה כעס וכאב על ההתנהגות שלו בעבר?
האם את מסוגלת לשחרר בצורה כלשהי את הכעס הזה?

לדעתי העבודה שלך היא עם עצמך.
להבין איך את משחררת את העבר, חיה את ההווה ומסתכלת קדימה לעתיד!

 

[קרן השמש2]

היי מיצי, תודה גם לך על תשובתך,

קראי בבקשה את התגובה שלי לבחורה מלמעלה.. אולי זה קצת יסביר יותר טוב.
וכמו שאמרת, אני רוצה לחיות קדימה, ה"אחורה" יותר מדי השפיע וקיבל חשיבות.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

באמת שניסיתי להבין

אבל אני לא ממש מצליחה.
מה שאני כן מצליחה להבין זה שיש לך המון טענות נגד ההתנהלות שלו עם אנשים אחרים ואיתך. ואת שואלת את עצמך אם את רוצה להמשיך במערכת היחסים הזו או לחפש בן זוג חדש.

אני הייתי הולכת ליעוץ מקצועי על מנת לסדר קצת את המחשבות שלך, להבין מה מפריע לך, והאם את רוצה להשאר או לסיים את הקשר.

להמשיך להתעסק עם פירטי פרטים של כל מיני "ידידות" לא יקדם אותך הרבה.

 

[קרן השמש2]

תראי, היה חשוב לי

לתאר את המצב לא כדי לרדת עליו או לבוא אליו בביקורת, כי הוא זה הוא ואני בוחרת לכבד אותו על חוזקותיו וחולשותיו,
הידידות הן הסימפטום לבעיה שאת מציגה, והיא נכונה. רק שאני לא באמת חושבת שיעוץ מקצועי הוא זה שיעזור להבין אחרת מהיגיון שלך או של כל אדם אחר.
זה לא שאני לא חושבת חלילה בהיגיון אלא שאני מרגישה שאם לא אניח לך את הדברים כמו שהם לפרטי פרטים, לא אוכל להגיע בעצמי לטוטאל סיכום.
לגבי ההתנהלות שלו עם האנשים - זה שלו, אני ממש לא נכנסת לזה. אני חושבת שהוא יודע איך לקבל ולתת בחברה. הוא מאוד רגיש חברתית, הוא מאוד מוערך ומאוד אהוב על חבריו.
הבעיה מבחינתי היא רק מולו. אני לא מקנאה, לא רכושנית ולא ילדותית בראייה הספציפית לגבינו, אני רק רוצה בשקט שבשיגרה שלי. שהשאר - יתפוצצו.
מבחינתי למשל הוא יכול להמשיך לנסות לצחוק על חשבוני נניח עם איזו מטומטמת תורנית כי הוא רצה להיות "חברותי", אבל דחילק, זה דבר קטן כל עוד אני לא שלמה עם הרעיון הגדול.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

למה הוא צריך לצחוק על חשבונך?

לא הבנתי למה זה נראה לך תקין..

נשפך לך סוכר על הרצפה ואת אוספת גרגר גרגר במקום לקחת מטאטא ולסיים את הבלאגן.

 

[איש ימיני]

אכן, בעיה רצינית.

הרשי לי להצטרף אל שאר החברים כאן, באמירה כי דברייך אינם ברורים כלל.

את לא מפרטת יותר מדי על מהות הקשר בניכם, על טיב היחסים, ועל הצפי שלכם אחד מהשני בהווה ובעתיד.

את מציירת את הדברים, שלא לומר, מקשקשת אותם בצבע רב, עד כי לא ניתן לראות מבעדם את הסיפור שלשמו בעצם נכנסת וכתבת כאן.

מהדברים המועטים שהצלחתי להסיק מדברייך, אוכל לומר, שיש לך בעיה לא פשוטה בתפיסת המציאות החברתית הקרובה לך בכלל והזוגית בפרט.

את מענה את עצמך בשאלות ובהתעסקות בעבר, אין לך מושג מה קורה בהווה, כל שכן, לגבי העתיד.

דבר נוסף הוא, ואומר זאת בזהירות:
מדברייך, את מצטיירת כאישה אימפולסיבית ואגוצנטרית, שאינה רואה דבר מלבד עצמה. דברייך נגועים באהבה עצמית מופרזת תוך שימת הפרט בעמדה נחותה לעומתך, כשאת בעצם אמורה ורוצה להיות "המסמר" בכל מקום ובכל סביבה חברתית.

למען האמת, איני יודע להצביע עד כמה הבחור ההוא לא בסדר, מכיוון שלעניות דעתי, יש בך כל כך הרבה לשפר בעצמך ודברים לברר בינך לבין עצמך, לפני שאת מפנה אצבע מאשימה לכל עבר ונוברת בעבר של מישהו, שאת מצד אחד מאוד מעריצה ומאדירה, אך מנגד, לא מסוגלת להאמין לו ונושאת עלייך את עול "ידידותיו".

את חייבת ניקוי ראש יקירתי, ויפה שעה אחת קודם.

 

[קרן השמש2]

בתשובה לתגובתך,

לא קשקשתי שום כלום ותשובתך גם תלושה מההסברים והטענות שאתה מעלה. מה שיצא כאן בפוסט הראשוני הוא סך הכל רצון לדבר על משהו שאף פעם לא דיברתי לגביו, ובטח לא בשלוש שנים האחרונות.
אנשים מסביבי יודעים ומנסים עדיין לסכסך וישנם "נשמות טהורות" שמנסות בכל מיני דרכים עדיין להכנס כי זה טבע העולם, ועדיין - לא משתפת ולא אומרת כלום.
אז סליחה שיצא לי כזה מבולגן, אין מה לעשות, זה מה שכנראה יוצא כשמנסים להסביר משהו בפעם הראשונה ללא הגהה.

לגבי השיפוט שלך על האופי שלי, שוב טעית ובגדול. כי אם הייתי אימפולסיבית לא הייתי מחכה כל כך הרבה זמן לדבר על זה ובטח למצוא פתרון לזה.
גם בפעם היחידה שניסיתי לחתוך את הדברים זה היה אחרי מחשבה ואף פעם לא ממקום אימפולסיבי גם אם היה נראה שהייתי באמת בסערת רגשות.
אני לא ילדה קטנה אבל תסכים איתי שלהיות במצב שאתה נתון לנדנודי מצבי רוח בגלל חבורת ידידות מטורללות וחלולות, זה לא דבר של מה בכך ובטח לא יכול להיות נסבל לאורך זמן.
לגבי אגוצנטריות, שוב. אין פה שום אגוצנטריות. אם הייתי אגוצנטרית, אף אחת מהן לא היתה סביבנו כי פשוט לא הייתי מסכימה למשחק המטומטם הזה אלא הייתי מציירת קו מאוד פשוט
של גבול ואם הוא היה מסכים מה טוב; ואם לא, הייתי הולכת מזמן כי זה אגוצנטריות זה אופי.
אני יכולה להבין מאיפה שאבת את הרעיון וכאן אסביר לך שההסבר שנתתי בתחילת הפוסט הראשוני היה כדי להבהיר שאני לא מאלה שצריכות את הנוכחות הקבועה של מישהו אלא אני יכולה ליצור לידי את העניין שאני רוצה ובטח לא חושבת או מרגישה שמישהי אחרת "טובה יותר, או משהו אחר יותר". עצם זה שאני מעריכה את עצמי לא מעיד שאני אגוצנטרית.
ואם הבעתי הערכה לגביו, זה לא סותר את העובדה שכטענה הוא חייב להבין שהוא צריך להתבגר והידידות האלה ובטח בצורה הזו לא במקום. נקודה.

תודה ושיהיה לך המשך סופ"ש מקסים.

אני לא תולה פלקט שלו מהערצה אלא יודעת לבטא ולהביע הערכה לחוזקות שלו שהן החולשות שלי. אני מאחלת לך שמישהי תחמיא לך על משהו שאתה טוב בו מאשר לשתוק לידך או ההיפך.

 

[קרן השמש2]

גם פה את צודקת אבל ...

תחשבי שקיימת מורכבות באדם שאת מודעת אליה שהיא מחוזקות וחולשות. לעמוד ולצחוק על מישהו מעיד על חולשה. ככה אני רואה את הדברים.
למה הוא עושה את זה? לא נכנסתי לזה, אני רק חושבת שזה לא במקום כמו עוד כל ההתנהגויות האחרות.
אני לא שם כדי להיות הספוט של מה שהוא צריך לתקן, אני חושבת שהוא צריך להבין שהוא צריך להתבגר כבר. ולהתנהל כפי שהוא מתנהל זו לא דרך, כי הן הרסניות.
בהתחלה הכל הולך לו איתן במתיקות ובכיף, אחר כך זה הופך לסיוט. שלא נאמר, שהן באות ופוגעות בי מאחורי הגב כי הקנאה, הילדותיות, ההתחשבנות שלהן מולו אוכל להן את הראש.
אז יש כאלה שזה יותר ויש כאלה שזה פחות. רק של"טאטא" הכל בבת אחת את הסוכר הזה זה לא דבר של מה בכך.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

קראתי מה ענית גם למעלה-

ונראה לי שאת מאוד רוצה לחשוב על עצמך שאת "לא ילדותית לא קנאית לא רכושנית" אבל תכלס את כן. וזה ככ טבעי ובסדר!

את סוגרת ומטייחת עולם רגשות שלם- כעסים, קנאה, פחד שהוא לא אוהב אותך מספיק וכל מיני חששות דומים. דוחפת אותם עמוק בבטן ומספרת לעצמך מעשיות על כך שאת בוגרת ומאופקת.
אבל אז, הפתעה! הרגשות האלה שאוכלים אותך מבפנים.. מתפוצצים מידי פעם כמצבי רוח ותחושות קשות של ריחוק רגשי.

מה לעשות?
להתחיל להוציא מה שנמצא שם בבטן!
מעצבן אותך היחסים עם הידידות? לא מתאים לך לחלוק איתן את בן זוגך-
שימי גבולות!
דברי עם חבר שלך על כך. תסבירי לו עד כמה זה מפריע לך. תחשבו ביחד מה עושים עם זה. קיבעו חוקים להתנהלות מולן. תסבירי לו שזה כואב לך שהוא צוחק עליך איתן!

וצאי מהחשיבה של: "אם הוא אוהב אותי הוא יבין בעצמו".
זה לא עובד ואנשים הם לא קוראי מחשבות!!!

 

[איש ימיני]

 

[קרן השמש2]

שוב תודה על ההתייחסות אבל...

אני באמת לא מקנאה לו, לא רכושנית אליו ולא כל מה שמצוייר מסביב, אני פשוט בשלב בחיים שלי שאני רוצה יציבות ושקט.
עברתי חמש שנים מאוד לא פשוטות, שלא נאמר קשות בלי כל קשר אליו בכלל.
אני לא סוגרת את עצמי ולא מטייחת דברים, אני אדם מאוד ישיר שדוגל באמת, המוח שלי הולך בדוך, אין אצלי שקרים ועיגולי פינות, לטוב ולרע.
רק שאיתו אני לא חושבת שאפשר לדבר על זה בכלל. כשפגשתי בידידות האלה, קמתי לרגע מהתמימות שלי והבנתי שישנם אנשים שמספרים לעצמם ולאחרים סיפורי הופמן אבל עושים מה בראש שלהם ולא משנה על חשבון מי זה. העיקר לקבל. זה ניצול הדדי בכסות של דאגה והושטת יד לעזרה, זו ידידות שמתבטאת בעוד הרבה דרכים אבל בתאכל'ס, בשלב מסויים היא כבר לא ידידות, יש שם הרבה כאסחים בשלבים כלשהם בקשר ואני אוכלת אותה מזה.
אני לא חושבת ששיחה איתו באמת יכולה לצייר קווי גבולות כי אם הוא מתנהל כפי שהוא מתנהל, סימן שהוא מבין שכך הוא בחר בחיים.
הוא לכאורה יקבל את הטיעונים שלי וינסה באמת להתחשב עד כמה שאפשרי (מבחינתו!) אבל הכל תעתוע. הוא ימשיך לעשות את הכל מתחת לפני השטח.

אני לא חושבת במונחים של אוהב או לא אוהב אותי, אני חושבת במונחים של "יודע מה זה כבוד בתוך קשר". מה שקורה כאן, זה הכל מלבד כבוד.
זה לא כי הוא רע, זה כי הוא לא באמת התבגר עדיין ולא יודע מהי נאמנות.

 

[איש ימיני]

בהמשך לתגובתי מעלה...

את שוב חוזרת בתיאורים מפליגים על קשרי עבר והווה שלו עם ידידות, קשרים מלאי אינטרס, אגו, כוח וכו' וכו'.

את לא מתארת מהי מערכת היחסים בניכם ועל מה בעצם מושתת הכל.
את אוכלת את עצמך מבפנים עם כל מיני ספוקלציות לגביו ולגבי אופיו הילדותי, לכאורה. אבל את לא באמת רוצה לעשות עם זה משהו.

כך שמתוך דברייך, ובין השורות אני יכול להסיק שני דברים:

1. או שמדובר כאן בידידות אפלטונית, ז"א, מישהו שאת מתבוננת בו מהצד, רוצה לממש איתו קשר אך לא יודעת כיצד לגשת "לעניין" כי מה שרואות עינייך {ידידות וכו'} "מעביר אותך על דעתך".

2. אולי את נשואה ומדובר כאן בקשר אסור שאינך יודעת כיצד לממש.

אילו הייתם חברים או ידידים טובים כפי שתיארת כאן על פני מגילה שלמה. הייתם כבר יושבים לדבר על הכל, להבהיר עניינים. לכאן או לכאן.
אך במקום זה, את בוחרת לנבור ולחפור שוב ושוב בעברו ובהווה הבעייתי משהו שלו, הכל מלבד לנסות לטפל בבעיה עצמה, בהנחה שבאמת ניתן לטפל בה.

תפסיקי להאשים את כל העולם בחוסר נאמנות, שטחיות וילדותיות וקחי את עצמך בידיים, את ילדה גדולה? את תתחילי להתנהג ככזאת וקחי אחריות על החיים שלך ועל מה שאת רוצה מהפרטנרים שלך.

אני מצטער דבריי קשים, אך יש אנשים הזקוקים לניעור פה ושם, ולדעתי, את בדיוק מסוג האנשים הללו.

 

[קרן השמש2]

ראה מה עניתי לך למעלה.

אין בינינו דיון כי אתה חוזר כמו תוכי על טיעונים שהפרכתי מלכתחילה.
אם אתה בא לי פה עם תורה חדשה וספקולציות, זה מעיד שאתה עסוק בזה מאשר בהבנה של מה זה כבוד בתוך קשר, כשזה שיהיה.
אני בתור קשר של שכנה/ בת דודה/ חברה/ כל דבר אחר של מישהו - לא צריכה לאכול אותה כי יש לו ידידות מטורללות, אחת אחת. נקודה.

 

[איש ימיני]

אז זו הנקודה בעצם...

על איזה כבוד בתוך קשר את בדיוק מדברת כאן? על איזה קשר?

אם את סה"כ חברה/בת דודה/שכנה או אפילו סתם עמיתה לעבודה או מה שזה לא יהיה. לא מעניינך להכנס לו לווריד עד לרזולוציות של עם מי הוא מתרועע, איך ומתי, ואיך הוא מתנהל עם כל אחת ואחת מהידידות שהוא בחר להקיף את עצמו בהן.

אינך אישתו? חברה לחיים או אפילו בת זוג? שחררי לחץ - הוא לא חייב לך כלום. וכלל שתשכילי להפנים את זה, כך ייטב לך יותר.

 

[קרן השמש2]

סליחה, אבל אתה כבר מצחיק אותי,

לא תתן כבוד למישהו - הוא לא יהיה לידך. כך, שזה לא המקרה כאן. תוציא את זה מהראש שלך.
אדם שרוצה אותך בקשר כזה שיהיה ולא נותן כבוד ומשחק בכל המגרשים בניסיון של תימרון ביניהם, מפסיד בסופו של דבר את המשחק ואת האנשים שחשובים לו בקשר.
הידידות האלה משחקות כמוהו במשחקים כפולים ואני אוכלת אותה כשאני לידו. כך, שחיפשתי כאן אפשרויות להתנהל מול זה, כי זה אופי.
אין לי קנאה אליהן אם גם לשם אתה חותר, כי אדם שמשחק כך עם ידידות מטורללות תאכלס, מעיד על דרשני. מעיד על כך שמשהו פה לא נקי מבחינתו.
אתה פה גולש למקומות כל כך רחוקים ולא נכונים, שחבל, אתה לא קולע. כי גם כשרוצים לבגוד במישהי, לא צריך טייטל אליה, פשוט עושים את זה, כמו שעושים ככל יום אנשים לפי אישה/גבר, חבר/ה לחיים, בן/ ת זוג או כל דבר אחר.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

תראי מה את עושה-

את סוגרת אופציה לדו-שיח עם בן זוגך.
את בעצם אומרת: "כלום לא ישנה ולכן עדיף שאני לא אגיד כלום"
אבל בתכלס את מתבשלת במיצים של עצמך, מפרשת את ההתנהגות שלו כחוסר כבוד אבל לא נותנת לו אפילו הזדמנות להבין אותך, ומתייחסת אליו כאל ילד.

אם הוא ילד, אז תחתכי.
אם את רואה אותו כבן זוג ופרטנר- תחלקי איתו את מה שאת מרגישה, את מה שמכאיב לך, את מה שמכעיס אותך.

בצורה שאת מתנהלת אין בכלל שותפות וזוגיות.

 

[קרן השמש2]

צודקת.

אני רק נמנעת מהסיטואציות האלה כי אני מבינה שבסופו של דבר הכל תעתוע.
אני מדברת והוא מקשיב ומבין, אבל רק לכאורה.
עצוב.