אשמח לעצות...

oneofus

New member
כמה דברים מ אחד שנשוי יותר מ 30 שנה

1) השנה הראשונה לנישואין היא הכי קשה !
2) ספרי לו שכדי לעמוד במטלות הבית את מורידה משמרת ...
3) דברי עם אימא שלו.
4) אל תהיי קטנונית. - כוסות? קני כוסות מפלסטיק.
5) לתלות - יש מייבש
6) קיפולים - תקני סל וקפלי רק את החולצות והמכנסים. לבנים שישארו בסל
7) הןוא רק גבר - קשה לו אשתי מסודרת ומאורגנת - אני לא . בשבילי סדר זה עינוי - היא מתקתקת. אז אני עושה את כל מה שאני יכול (ילדים קניות )
 

קספר88

New member
אז זהו ש..

אצלנו זה הפוך- מבחינתי שלא יהיה מסודר אם לא מספיקים .. אבל הוא פדנט...
אני יודעת ששנה ראשונה קשה, אבל אני לא בנאדם של ריבים ולכן עוד יותר קשה לי...
אם אני מורידה משמרת יורד לי כמעט כל העבודה :) יוצא לי בערך משמרת עד 2 משמרות בשבוע...
הכוסות- אם אקנה מפלסטיק- לא יהיה איםה לזרוק- ולא אני לא קטנונית , זה לא הכוסות שהפריעו אלא התחושה של חוסר האיכפתיות, תכלס זה לא קה לקחת כוסות למטבח , לא קשה בשבילו ולא קשה בשבילי.. זה פשוט התחושה של "זה יחכה לי" ...
אין מייבש- אין כסףך ואין מקום למייבש...
 

oneofus

New member
ס ב ל נ ו ת ....

בנישואים גם סופגים.
עד היום לא נגמר אצלנו הויכוח למה לא השארתי את השיש נקי, וצעקות על הקטנה עם חדר מבולגן, ועוד מיליון דברים קטנים אחרים.
אלה נישואים, לומדים לחיות עם מה שיש ואחד עם השני, בסוף מגיעים לעמק השווה.
לגבי מיבש - לא הסברתי טוב.
אםם יש מקום למכונה יש מקום מעליה למייבש, אבל הרעיון הוא שתציגי את זה כך. אני צריכה מיבש כדי שיהיה לי זמן פנוי לסדר ....
 

קספר88

New member
אני בעיקרון.

נגד צעקות, נגד ויכוחים רק מתי שממש צריך בעד לדבר ולא להתווכח, בעד להסביר ולא לצעוק.... גם עם ילדים גם עם מבוגרים...
כמובן שעוד אין לי מספיק ניסיון אבל מאד מקוה לא לאבד את זה בהמשך:)
הבנתי לגבי המכונת כביסה :)
 
חשוב להתאים ציפיות

תמיד ובהכל ואז יש יותר הבנה ויותר שיתוף פעולה. עדיף לעשות זאת לפני המעשה ולא אחרי.
למשל כשתרצו ילדים דברו על זה מי יהיה אחראי על מה. לפחות בגדר הראיון ששוב לא הכל יפול עליה ושהוא יהיה בטוח שהוא עוזר מספיק.
מה שעוד יותר חשוב זה למרות הלימודים ועבודה להשקיע בזמן יחד.
לרוב זמן יחד מאפשר המון דברים כולל שיחות על העתיד איך את רואה את העתיד שלך ואיך הוא רואה את שלו ואיך שניהם משתלבים טוב יותר בעתיד הזה. כמובן לא לשכוח אינטימיות.
 

קספר88

New member
תודה!


 

Night Light

New member


למען הסר ספק - אני לא פמיניסטית או שוביניסטית במיוחד. אני מאמינה בנישואים שהם שותפות וחלוקת הנטל באופן די שווה.
אבל את לא מתארת חלוקה שווה.
הוא עובד 12 שעות ביום. את לומדת, וגם עובדת פעם פעמיים בשבוע. השעות שלך פנויות יותר. את יותר בבית. אז כן, יש בהחלט מקום לצפות ממך לשאת את נטל הבית עליך.
אבל ואבל גדול מאד

בעיני לגמרי לא מקובל להשאיר אחריו צלחות, כוסות, כלים, כביסה, לכלוך כדי שאת תנקי. כי ההבדל בין להיות זו שנושאת בנטל הבית כשהוא נושא בנטל הפרנסה, לבין להיות משרתת שלו, זה בדיוק זה. ואם הוא כזה שמשאיר אחריו בלגן ולכלוך כדי שאת תנקי, אז אין לו זכות לבוא בטענות כלפיך.
אז כן, אתם חייבים לשבת לשיחה רגועה של תיאום ציפיות ולמצוא את עמק השווה ביניכם.
ואם אתם חצי שנה ביחד והתקשורת ביניכם כל כך מועטה וגרועה - אז תעשו פסק זמן מהחיים, צאו לסופ"ש ארוך או משהו, שבו ביחד ותעשו סדר בחיים שלכם.
אם לא תעצרו ותטפלו בדברים האלה כשהם קטנים - הם יצטברו ויהפכו להיות גדולים מדי מכדי להכיל ולטפל, ואתם עלולים למצוא את עצמכם בזוגיות רעה וקשה כשיש גם ילדים בתמונה והרבה יותר קשה לטפל ולתקן.
אז אל תחכו. תקנו את זה עכשיו. תפתחו ערוצי תקשורת טובה ודברו.
 

קספר88

New member
אז זהו שזה לא ממש ככה...

הלימודים שלי הם ךא רגילים זה מקצוע מאד קשה וגם פיזי...
יש ימים שאני מגיעה הביתה מהמכללה כשההוא כבר ישן ויוצאת למכללה בבוקר כשהוא עוד ישן...
הוא עובד מאד קשה בעבודה (לא פיזי אבל עדייו מאד קשה!) כך שמבחינת קושי בחוץ- הוא די קושי שווה של שנינו...
רק שאני לא מכניסה כסף והוא כן...
וכמו שבטח כבר ראת, כבר דיברתי איתו ודי הגענו להבנות בינינו... :)
תודה :)
 
למעלה