אשמח לשמוע את דעתכם: האם להמשיך עם קבוצת התמיכה

[פרח לי יפה ורוד]

הוא השתלב בשני שליש מהשיעורים

למרות שהיה מסוגל הרבה יותר.
התייחסו אליו כאל ילד מוגבל.
כל פעם היו מופתעים מחדש מיכולות טריוויאליות שלו.
ממילא לא טיפלו בתקשורת ברמת הניואנסים הדקים שזה מה שהוא זקוק לו.
הוא אמר שבעיני הילדים של הכיתה המשלבת הוא תמיד יהיה מתוייג.
בילה שעתים וחצי לפחות בהסעה כל יום ולא יכל לנהל קשרי חברה אחר הצהריים.
כך שהכיתה הגבילה וחסמה אותו חברתית.
כמובן שהיו גם דברים שהם קדמו אותו בהם.
אבל בשיקול של נזק מול תועלת זה הפסיק להיות כדאי.
והסיפור של כיתות ה-ו הוא סטטיסטי כללי.
תצטרכי לראות מה קורה לבן שלך אישית.
תפסיקי להתייחס אליו כאל "אוטיסט".
תסתכלי עליו אישית.
על הילד והאדם שהוא.

 

[grayart]

כמו בהודעה קודמת של שלומית "איזה סיפור..."

לא תמיד היחס של ההורים גם אם הוא חיובי , הוא מספק.
ברגע שהילד נכנס למסגרת שיש עליה סטיגמה, הוא סובל מהסטיגמה.
אני לא היודע כמה שנים צריך להילחם כדי לשנות את הדעות הקדומות של האנשים.
אבל במצב הנוכחי, גם לשילוב יש מחיר, כל דבר שמסמן את הילד כחריג, יש לו מחיר.
כשיש אפשרות לשקול את הכדאיות של הבחירה במסגרת, צריך לחשוב אם כשנותנים סיוע לדבר אחד שלא מכשילים בדבר אחר.

 

[גורג42]

אגב, אני עצמי הצלחתי לעשות תואר אקדמי, רק אחרי שירדו לי מהגב

וכנ"ל לגבי כל מיני חלומות ושאיפות אחרות שהיו לי.