הכרתי מישהו במצב דומה - גם אם לא זהה
שניהם אנשים מדהימים - גם אם האופי - מאוד שונה.
 
בהכשרתו היה רואה חשבון בארגונים גדולים, ולאחר שאחד מהם נסגר - הוא מצא עצמו ללא עבודה.
בשלב מסויים אשתו התחילה להתנכר לו,
וללכלך על ילדיו בנוכחותו וללעוג לו.
בשלב מסויים - הוא נכנס לדיכאון ממש, ניסה להתאבד ולקח תרופות נגד דיכאון.
לנסיונות אלו - היא התייחסה בלעג.
 
מתישהו - הוא לקח את עצמו בידיים.
עזב את הבית, מצא עבודה אחרת,
ואפילו - מצא חברה חדשה.
בדיוק אז - הכל התהפך.
אם עד אז היא התעלמה ממנו לחלוטין "כדי שישתכנע", וסירבה לדבר איתו,
פתאום היא שכנעה את הילדים להטיל עליו חרם - בדרישה שיחזור הביתה,
אחרת אף ילד לא ידבר איתו.
 
מן הסתם גישות עקומות כאלו רק הרחיקו אותו,
עד שגם ילדיו הבינו - שזה פשוט לא עובד, ושאין מה לתקן.