אתיקה וקודי כבוד.

[RainBird]

אתיקה וקודי כבוד. למרות שמדובר בנושא אישי ומאוד וניתן לומר על כל קהילה של אינדבידואליסטים שלטפל בזה זה כמו "לרעות חתולים"- בוויקה מסורתית למשל, זה לוקח חלק מהלימודים. מהו קוד הכבוד והאתיקה שלכם? מה תעשו? מה לא תעשו? מה הקוים האדומים שלעולם לא תחצו? ארדן.

 

[Raidho]

נושא מרכזי באסאטרו אני מאד אינדיווידואליסטי בפירוש שלי של הדת, לכן לקחתי את זה למקום קצת שונה מרוב הקהילות שאני מכיר. אני כן דבק NINE NOBLE VIRTUES, אבל נתתי להן פירוש משלי בחיי היומיום. 1. אומץ לב - חיי נכון להיום אינן עוסקות בקרבות. לכן אומץ לב בשבילי זה התהליך האיסופי ללמוד את עצמי, להבין היכן אני מעמיד בפני עצמי מכשולים, ולהתגבר עליהם. בסופו של דבר, לזנק קדימה בקרב חרבות בשורה הראשונה, בחברה טובה, זה פשוט. רק תתחיל לרוץ. לעשות החלטה גורלית בחיים שלך וללכת איתה עד הסוף - זה האתגר האמיתי. 2. אמת - פעם האמנתי בקוד האבירים - "דבר אמת גם אם הדבר יוביל למותך" - כפירוש לערך זה. ואז למדתי קצת היסטוריה צבאית. כמעט כל הקרבות מנוצחים ע"י תכסיס, ואתה לא יכול להערים על אויבך מבלי לשקר. ואין מצב שהלוחמים המפחידים ביותר בהיסטוריה - אבותיי הרוחניים - לא השתמשו בתכסיסים. לכן כיום אני רואה ב'אמת' משהו אחר. זהו הניסיון המתמיד לראות את הדברים כפי שהם, לא לתת לאשליות להוליך אותי שלל, ןלא להשלות בזדון את הסובבים אותי. זה גם הניסיון, לראות את עצמי כפי שאני, דרך מסך האגו או הלחץ מהחברה להיות משהו. 3. כבוד - גולת הכותרת. לדעתי כבוד זו אחד הערכים הכי MISINTERPRETED בהיסטוריה. אני מאמין שכבוד צריך להרוויח. אני לא מאמין שנולדים איתו. צורת התנהגות מכובדת הינה קודם כל כבוד עצמי. אני לא חושב שאני יכול להגדיר איך מתבטא הכבוד בחיים שלי. מי שתוכל להגדיר זאת זו אנה. אבל אני יודע שאדם שזכה לכבוד ממני לא יאבד אותו בקלות. 4. נאמנות - נאמנות בעייניי אינה פשוט "אל תזדיין עם מישהי חוץ מאישתך ותמיד תצטרף לחברים שלך כשהם חוטפים מכות". נאמנותמתחילה לנאמנות עצמית. ונאמנות עצמית מתחילה מנאמנות למילה שלי. אני צריך ללמוד להבין מה אני רוצה ומה אני רואה לנכון. ואני צריך ליישם את זה. ואם אני נותן למישהו מילה זה אומר שאני מאמין שכך צריך להיות. לכן אני אהיה נאמן למילה שלי. וזה כמובן מצטרף לכל הנאמר לעיל. 5. משמעת - אני יכול להגיד בכנות שזהו ערך שקצת זנחתי לעומת האחרים. אני בעיקר מפרש אותו כאחראיות, כמחזק את כל השאר. אני עומד מאחורי ההחלטות שלי, אני עומד מאחורי המילה שלי, ואני לא אתן לבעיות שלי עם עצמי למנוע ממני לקחת אחראיות. איך אני איישם את זה - כבר תלוי בסיטואציה עצמה. 6. הכנסת אורחים - היות והחיים המודרניים לא בדיוק מעודדים אותי לפתוח את דלתות ביתי לכל העובר ושב, לקחתי את הרעיון הזה די רחוק. אינני יודע למה הגורל שולח בפניי אדם כזה או אחר, לכן כאשר נקרה אדם בדרכי ופונה אליי, עליי להבין את רצונו ובמידת הצורך לעזור לו. זה לא אומר שעליי להפסיק לחשוב ולקיים כל ציווי של כל עובר אורח, אך אסור לי (לפי החלטתי) להתעלם ממי שפונה אליי מבלי שהבנתי מה רצונו. 7. הסתמכות עצמית - זה פשוט אומר שאני אחראי לעצמי. אני לא יכול להשליך את האחראיות והאשמה למה שמתרחש בחיי באחרים. עליי תמיד, בכל מצב, לעשות את המיטב כדי לקיים ולקדם את עצמי בכוחותיי שלי. 8. חריצות/תעשיינות - את הערך הזה לקחתי למקום פרגמטי מאד. אני משתדל תמיד להיות פרודוקטיבי, הן בחיי האישיים, והן בתחומי העבודה שלי. אני נמנע מלהתבטל ומודד את אורח חיי לפי מה שאני מייצר, הן בקנה מידה הקצר והן בטווח הארוך. 9. התמדה - פשוטו כמשמעו. אני לא מוותר בקלות בכל מה שאני פונה אליו, רואה בקשיים אתגרים ולא נותן לעצמי להיות "עלה נידף ברוח". מחשבה והתעמקות בערכים האלה ובמשמעויות של הדת שלי והרונות הובילו אותי לעוד מגוון מסקנות ודעות, אך על זה בהזדמנות אחרת...

 

[מורגיין1]

אהבתי

 

[Raidho]

תודה

 

[Widsith]

תיקון היסטורי הוויקינגים ועוד איך השתמשו ביתרונות צבאיים ותכסיסים, והגרמאנים לפניהם גם, ראה ערך ארמיניוס החרוסקי כדוגמא לתכסיסן ואסטרטג אחד מבריק, או לוחמיי רוס הויקינגים, היידרק מסאגת הרבור, ואפשר ללכת הלאה.

 

[Raidho]

כן, זה מה שאמרתי...

 

[RainBird]

מדהים. אני שמח שהעליתי את הדיון הזה ולו רק בשביל התגובה המקסימה שלך. ישר כוח!

 

[tontie]

יפה מאוד! זה יכול להיות מאוד קשה לקחת כל כך הרבה אחריות על עצמך. כל הכבוד!

 

[Widsith]

תשובה מרוכבת רשמית, אין לי מוסר. אני מאמין שמוסר הוא המצאה אנושית, בחלקה מטעמי שמירת חברה לא אנרכית ובחלקה בכדי לכפות נורמות על אנשים ולשווק ערך מסוים מסיבות אינטרסנטיות כאלה אחרות. בפועל, כן יש לי מוסר. לא בגלל שאכפת לי, אלא בגלל שאני עדיין מאמין בעיקרון המעגל - מה ששלחת חוזר. זה מתפיסה אישית שהיקום הוא מן איזון/משוואה (איך שלא ננסח את זה) ודבר בא על חשבון אחר, לא במקומו ולא בנוסף. אז אני לא מבצע דברים שאני יודע שיחזרו אלי, או לפחות משתדל לזה. אבל כל עוד אני משוכנע שאני והאינטרסים שלי לא יפגעו, אין לי קו אדום (חוץ מקו רגשי על בעלי חיים וצמחים, שהם אולי הקו האדום היחידי שלי מבחינת פגיעה פיסית שאסור להתעלל בחיות ובצמחים, לא מבחינת צמחונות טבעונות ושאר ירקות).

 

[RainBird]

אצלי זה מאבק מצד אחד, אני חוקר את עצמי והמעשים שלי והרצונות שלי כל הזמן, מצד שני, אני מודע לכך כמה מוסר הוא תוצר חברתי ולא תוצר טבעי. במקום מסויים מאוד מפתה אותי לומר "אהבה" כתשובה לכל שאלה כזו, אבל לא תמיד אני מצליח לחוש את האהבה ברגע שבה היא נדרשת. בתור מישהו ששייך ליסוד האוויר ובצורה מאוד ברורה אני תמיד חושב על דברים. זה אף פעם לא יבוא באמת טבעי מנגנונים חברתיים כאלו שממוקדים יותר ברגש וברפלקס הגופני עבורי. אולי זה מה שעושה אותי כזה חושב חופשי וכזה אינדווידואליסט (ומצד שני גם יצור אגוצנטרי מאוד). אני יודע שאני לא אעשה דברים שיפגעו סתם באנשים. אני לא אימנע מפגיעה כאשר כזו נדרשת- משמע, כאשר מישהו פגע בי בזדון וסגר כל דרך הידברות או פתרון. במקום כזה מתוך אותם דרכים של נאמנות עצמית, ואהבה עצמית אני אפנה לדרכים פחות נעימות. אבל ברוב המוחץ של הפעמים אני יכול להימנע מזה כי אני מסתדר עם אנשים שיש להם יכולת תקשורת גבוהה ויודעים להכיר בטעות שלהם או לפחות באמת לעבוד ולתקן את הנזק שהם עשו ולהביא לפיצוי רגשי. אחרים שאני מכיר טוענים לעומת זאת שאני נדיב (מידי), שאני נאמן ואמין. אני לא יודע אם להאמין להם או לא

אבל הם לא צריכים לומר דברים במילים החיוך שלהם מספיק כאשר יש לי את היכולת להעניק להם. מתוך מעגל של נתינה וקבלה העולם באמת חוזר לאיזון. לפחות זה מה שאני חושב ומרגיש. ארדן

 

[tontie]

שאלה קשה אני חושב שגם אצלי כמוך המצב דיי מורכב. אולי הקוד האתי הכי ברור אצלי זה להטיל ספק. אני מנסה לקבל הבנה כמה שיותר עמוקה על מה שקורה סביבי. ואולי הדבר היחיד שאני בוטח בו זה שאני צריך להטיל ספק. זה חשוב לי כי בעצם זה שמנסים לחשוב אחרת, אפשר לחסוך 90% מהבעיות והקונפליקטים, כי פשוט ברובם אין תוכן ואנחנו לא רואים את זה. מבחינת כבוד התשובה קלה יותר, פשוט להקשיב, אבל באמת. הדבר הכי פחות מכבד בעיני זה להניח מראש שאני יודע מה הולך אצל בן אדם אחר. עכשיו מתוך כבוד אליך אני חושב שלא שאלת את השאלה כדי לשמוע את הדעה שלנו כשהחיים קלים. אז התשובה שלי היא כשיש אתגרים אמיתיים אף חוק של כבוד או אתיקה לא תקף. חוק נכון בזמן ומקום לא נכונים עלולים להרוג. אז כשיש בעיות קשות הדבר הכי טוב לעשות זה לא להיות אוטומטי ולפעול לפי החלטות ישנות. צריך להשתדל להצליח.

 

[Bartal j]

קשה להגיד מהו הקו האדום שלי אני מניחה שבאופן כללי אני לא אעשה משהו שיקח חיי אדם או יזיק לי ולאנשים שאני אוהבת, בטח שלא בכוונה תחילה או מרצון לפגוע במישהו. אהבה- בכנות אני גם לא מתלהבת מכשפי אהבה וכאלה ודי נגד זה כי אני חושבת שאהבה זה דבר טבעי שצריך להתרחש מעצמו ולא בכפייה, ואני לא חושבת שתפקידי לשחק אותה קופידון ולהתערב ברגשות של אחרים.. אני טיפוס אמוציונאלי לעיתים והאש היא יסוד דומיננטי בי לכן לעיתים התגובות שלי יכולות להיות דרמטיות אבל אני לומדת לצנן את זה. שלום ושליטה עצמית- אני לא טיפוס של מלחמות באופן כללי אני תמיד אעדיף שלום ואחווה על פני להרים שרביט נגד וזה גם מה שהאלה שלי דובקת בו לסלוח ולשחרר. ופה נכנס השליטה עצמית- משהו שאני לומדת אותו המון! ברגע שמישהו או משהו שיקר לי מאוד מאויים או גרוע יותר נפגע בזדון מהתערבות מאגית אז הקווים האדומים נופלים והלביאה שבי יוצאת החוצה במלוא הדרה. אבל לאחר תרגולים רבים של שליטה בזעם הלביאה שלי הצלחתי להיות לא זאת שתרים את השבריט ראשונה. נאמנות- אני מאוד נאמנה לעיתים מידי כי נאמנות הוא עיקרון חשוב אצלי ואני יכולה ללכת רחוק מאוד בשביל להגן על מי שיקר לי. אמת- תמיד להיות אמיתית עם עצמי לא משנה מה, תמיד לעצור לחשוב האם זה טוב לי ומועיל לי? ואז לנסות להרהר בהשלכות של המעשה, לעיתים אני גם מבקשת התייעצות עם הטארוט שלי. קשה להגיד מה אני אעשה ולא אעשה באופן כללי כי אני לומדת ומכירה את הצללים שבי כל פעם מחדש במאבק יומיומי וומגלה על עצמי רמות חדשות של תעוזה, כעס, חמלה, זעם, איפוק, עוצמות שלא הכרתי וכל יום אני מכירה מחדש.

 

[5halo]

קשה לי להגדיר אותם אך בהחלט יש לי מוקד מרכזי אחד וזה להקשיב ללב שלי דבר ראשון. מה שלא מרגיש לי נכון אני לא עושה אותו. כמובן שמתי שאני כועסת או עצבנית האינטואציה שלי מטשטשת אז יש לי חוק נוסף גם אם החלטתי לנקום או לעשות משהו שנוגד את העקרונות הרגילים שלי אני מחכה חודש. עם עוד חודש עדיין בוער בי לעשות משהו אז אני יעשה את זה. מיותר להגיד שעוד בחיים שלי לא עשיתי משהו אחרי חודש. בדרך כלל אני נרגעת הרבה לפני ועוברת לדברים אחרים.

 

[Wolf woman]

אין לי ממש קווים אדומים וכללים אני יכולה להתנגד באופן נחרץ למשהו ולעשות אותו בסיטואציה אחרת ובמצב רוח אחר שלי. כן יש לי עקרונות וכל זה, אבל מצבי הרוח שלי הם מעל להכל. הכבוד העיקרי שלי הוא לחיות, אדמה ולפעמים גם לאנשים שאני אוהבת ואני לא ממש יודעת איך להגדיר אותו. זה תלוי גם בגישה וגם במעשים, אני מניחה שכבוד הוא ההפך מזלזול, וזלזול זה קצת יותר ברור ומובהק מכבוד, ככה שלפי זה אפשר להסתכל. יש הרבה דברים שאני מזלזלת בהם והרבה אנשים שאין לי בעיה לפגוע בהם, הכבוד שלי הוא בעיקר לטהורים בלי צביעות, רעל והרס מוגזם (בערך כל מה שהוא לא בני אדם).

 

[Wolf woman]

בעצם הרבה פעמים יוצא לי להחליט על כללים ואז תמיד אני מגלה שהכל משתנה כל הזמן וכלל מסוים לא מתאים לכל סיטואציה. סביר להניח שגם את הכלל הזה אשבור מתישהו.