אתם מכירים את הבחורות עם השיער הקצר

[אסף4יי]

אתם מכירים את הבחורות עם השיער הקצר

אלו שכל הזמן צועקות "שיויון" ומעצבנות את כולם ? בקיצר, רציתי לשאול האם פמינזם זו תופעה בת ימינו או שמה כבר בתנ"ך ביצבצו להן הפמינסיטיות הראשונות ?

 

[יוסי ר1]

למה אתה קורא פמיניסטיות?

נשים ששרפו חזיות? כנראה לא לבשו אז חזיות . לנשים שבבית לבשו את המכנסים? גם גברים לא לבשו בדיוק מכנסיים של ימינו. נשים דעתניות, נשים חזקות, נשים שהשפיעו? כאילו היו גם היו. נשים שלקחו את גורלן בידן וקבעו את עתידן? גם כאילו היו. ראה תמר שמצאה דרך להרות ולהקים שושלת למשפחה שהיא רצתה. ראה ציפורה אשת משה שמלה את בנה והצילה את משה. ראה בנות צלפחד שדאגו לנחלתן. ראה אשתו של און בן פלת (מדרש). ראה בנות לוט, שהקימו שתי אומות. ראה דבורה, נביאה, ומנהיגה . ראה יעל, שהרגה את ראש האויבים. ראה רות, שהצילה את האומה כולה. ראה רות, שקבעה את גורלה, גורל משפחתה, וגם בדיעבד, את גורל האומה. ברור שהתנ"ך נכתב בתקופה בה התפיסה הפטראכיאלית היתה שלטת, אבל, אין זה אומר שנשים אמורות היו להיות מדוכאות או נשלטות שלטון ללא מצרים.

 

[אורן של איה ויולי]

מותר להוסיף גם את המיילדות במצריים?

למרות שלא היו, כנראה, יהודיות....

 

[פלגיה]

למה לא היו יהודיות?

אם נאמין למדרש - המיילדות היו יוכבד אם משה ומרים אחותו. אבל גם אם לא היו יהודיות, גם נשים שאינן מן העם היהודי יצרו כוח של בניה ושינוי במהלכי ההיסטוריה.

 

[אורן של איה ויולי]

קראתי הקבלה יפה (נדמה לי שב"דעת")

שבו מראים כיצד למען ההקבלה- המיניקות לא היו עיבריות ולכן הצעד שלהן כ"כ מיוחד. אני אחפש אותו אח"כ...

 

[masorti]

מההקשר למדרש?

ואם לא היו יוכבד ומרים, לא יכלו להיות יהודיות? הרי בפירוש נאמר "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" די ברור מפשוטו של מקרא שרק הגברים הועסקו כעבדים, ואילו הנשים היו בעקרון פנויות. אז חלקן יכלו להיות מיילדות. ואיך אני יודע שהנשים לא הועסקו כשפחות? 1. כי התנ"ך מספר רק על עבודות בנין ושדה, שאופייניות לגברים. 2. בת פרעה חיפשה מינקת מבין הנשים העבריות. מה שמוכיח שהנשים העבריות חיו בבתיהן ויכלו לתפקד כמניקות. 3. ערב יציאת מצרים הנשים העבריות שאלו כלים משכנותיהן המצריות. מה שמוכיח על ניהול משק בית של הנשים העבריות ולא על חיים כשפחות.

 

[masorti]

דרך אגב...

הגברים לא היו עבדים אלא עובדי כפייה. ההבדל הוא שעבד הוא רכוש של אדם פרטי, ועובד כפייה הוא מן "עבד מדינה" הנאלץ לבצע ללא שכר עבודות ציבוריות שמוטלות עליו.

 

[טובהמ]

יש מספר דעות במדרש

לפי רוב הדעות, מדובר אמנם ביהודיות. חלק מהדעות אומרות - יוכבד ומרים חלקן - יוכבד ואלישבע (כלתה). יש במדרש גם דיעה לפיה הן לא היו עבריות, אלא מיילדות של העבריות.

 

[masorti]

מי זו אלישבע?? אשתו של אהרון?

 

[טובהמ]

כן

 

[יוסי ר1]

רות הראשון - הכוונה לאסתר כמובן...

 

[טובהמ]

הביקורת הפמיניסטית

טוענת שהתנ"ך, מציג את רוב הנשים המשפיעות, כנשים שפעלו דרך המיטה. (תמר, רות, אסתר, יעל) לא ממש פמיניזם.

 

[יוסי ר1]

אלמלי חששתי מתגובות הפמניסטיות,

הייתי כותב שכל אחד משפיע בתחום כישוריו. אבל אני מניח שאם אכתוב זאת, מעט ורעים יהיו ימי שני חיי... על כל פנים הייתי שמח לשמוע ממך מעט יותר על הביקורת הזו, שכרגע נראית לי לא מדוייקת. כפי שציינתי, התנ"ך נמסר בתקופה בה השלטון היה שלטון גברים, ולכן הדוגמאות לנשים מובילות הן מעטות. אבל עדיין לא כל הנשים שם פעלו דרך המיטה. רות פעלה וקבעה עוד לפני המקרה בגורן עם בועז, כנל דבורה, איזבל, בנות צלפחד ועוד.

 

[טובהמ]

לא כל הנשים

אתה צודק שאיזבל דבורה ובנות צלופחד שונות. גם חולדה. אני גם סבורה שלא נכון לנסות לתרגם 'פמיניזם' למושגים של התנ"ך. בתוך חברה פטריארכלית מובהקת, לנשים לפעמים באמת אין דרך פעולה אחרת. נשים רבות מוזכרות במצקרא בעיקר בהקשר של ילודה ודאגה לילדים (האמהות, המיילדות, אשת מנוח). חז"ל הגדילו לעשות והוסיפו הקשרים של מיניות וילודה גם כשאלה לא נמצאים בתנ"ך - מרים הנביאה הופכת למיילדת, ואביגיל מזכירה פתאום את רות. הטענות הפמיניסטיות שאני מכירה, פשוט טוענות שאין מה ליצור אידאליזציה פמיניסטית של הנשים בתנ"ך. הן נשארו רעיות, אמהות ויולדות בעיקר - גם כשעשו זאת בתושיה ובתחכום. אני מניחה שבפוסט פמיניזם יגידו שזה דווקא טוב - לא למחות כנגד התנ"ך, אלא למצוא צורות של עוצמה נשית ייחודית גם בסביבה החברתית ההיא.

 

[arandiera]

אין רק שיטה פמינסטית אחת

בביקורת הפרשנית של המקרא. בכלל אני מוחה נגד כל ה"א הידיעה למיניהם - *ה*יהדות, *ה*פמיניזם, *ה*מקרא, יש כל כך הרבה דעות בתוך זה. אני בכל אופן בטוחה שהפרשנות הפמיניסטית לא קובעת שכל הנשים פעלו דרך המיטה. יעל, למשל, ממש לא עושה זאת. לקרוא את הסיפור ככה זה לקרוא אותו קריאה גברית מלכתחילה. יעל מנצלת את היותה שייכת למחנה האויב לכאורה (חבר הקיני), סיסרא מגיע אליה כדי להסתתר, ולא כדי לשכב איתה, הוא מבקש לשתות, היא נותנת לו משקה אחר בחוכמתה, הוא לא מנסה לעשות כלום, ואין ביניהם שום מתח מיני, הרבה לפני הוא נרדם, ומוצא את מותו תחת יתד האוהל. שני ספרים מומלצים באשר לקריאה פמינסטית של התנ"ך, וכמה הערות לגבי הפרשנות הפמינסטית בצידם - 1. הבריאה לפי חוה / אילנה פרדס. בהוצ' הקיבוץ המאוחד. הפרק הראשון מומלץ במיוחד כיוון ששם היא מתייחסת לכיווני הקריאה הפמינסטיים השונים של התנ"ך. בגדול אפשר לחלק זאת לשתיים: פמיניסטיות שמבקשות להדגיש כמה התנ"ך שובינסטי (סימון דה בובאר היא דוגמה מובהקת לזה בין החוקרות הפמינסטיות המוכרות), עד כמה דמויות הנשים מוצגות באור שלילי, עד כמה הן נחותות, ואיזה תפקיד גרוע מייעד להן הטקסט. מחקר מסוג שני, ואליו משתייכת אילנה פרדס הוא זה שמבקש לחלץ את הקולות הנשיים מתוך הטקסט ולהציג תוך קריאה באור פמינסטי את דמויות הנשים החיוביות, החזקות. זוהי קריאה שחותרת לעומק הטקסט, אל הרבדים הסמויים ומבקשת לראות הרבה מעבר לפני השטח. קריאה כזו מבחינה כמה נשים חזקות, חכמות, וכאלה שמוארות באור חיובי קיימות במקרא. 2. קוראות מבראשית: נשים ישראליות כותבתו על נשות ספר בראשית, עורכה: רותי רביצקי. בהוצאת ידיעות אחרונות, יהדות כאן ועכשיו (1999) - אוסף מאמרים ויצירות פואטיות שונות שכתבו נשים לגבי נשים מהתורה. אוסף זה משקף נאמנה כמה מגוונת ההסתכלות הפמינסטית והנשית בכלל על הדמויות המקראיות. רחל רייך, למשל, במאמרה הנהדר "הביטו אחורה בחמלה" מראה באיזה אור שלילי מראים (בעיקר חז"ל) את אשת לוט, ועד כמה זה לא נכון, המבט אחורה לא חייב להיות בגלל התאווה לכסף ולזהב שהשאירה אחריה, זה יכול להיות גם געגועים לבני המשפחה שנשארו מאחור.

 

[ע מ י ש]

לגבי יעל וסיסרא

אני בהחלט ממליץ לעיין בספר "לא כך כתוב בתנך" של זקוביץ' ועוד מישהו ששכחתי את שמו

 

[א ס נ ת י]

אביגדור שנאן

 

[ע מ י ש]

אכן כן

הראש זה כבר לא מה שהיה פעם

 

[א ס נ ת י]

הוא אחד האנשים

היותר מופלאים שהכרתי אי פעם.

 

[Marinette]

באמת? איזה כיף

בחודש הבא אני הולכת לשתי הרצאות שהוא מעביר.