ילדים הם עול...
יש הקוראים לעול זה בשם אחר: השקעה.
יש הקוראים לעול זה בשם אחר: השקעה.
אתם שמחים שהילדים חזרו למסגרות?
- פותח הנושא סיגלית 2014
- פורסם בתאריך
חייבתלהגיב
New member
מסכימה. המטרה פה היא לא התמורה.
חייבתלהגיב
New member
שטויות. אנחנו חיים במדינה
עם שירותי רפואה מצוינים לכולם (לפחות ליהודים), כך שה-fitness של כולם סבבה, ונדיר מי שלא מצליח להגיע לגיל הרבייה ואף לסיים אותו כשהוא בחיים (וזה מה שחשוב מהבחינה של העברת הגנים הלאה). ודווקא מי שעני יותר נוטה להוליד ילדים רבים יותר, ולהעמיד צאצאים רבים (וגם אין לו קושי מיוחד למצוא זיווג או משהו בסגנון) - ששוב, כולם שורדים, מעמידים עוד צאצאים וכו'.
כך שהתמיכה של האנשים בילדים שלהם (השכלה, העשרה, טיולים, חוגים, וכו') היא לא ממניעים של העברת המטען הגנטי, נקודה. מהמניעים האלה עדיף להוליד ילדים נוספים ולתמוך בהם פחות. המניע שלי כשאני מספקת לילדות שלי דברים כאלה ואחרים הוא בהחלט ל-א שזה יעזור להן למצוא חתן מוצלח או משהו בסגנון, אלא שהחיים שלהן יהיו מעניינים ומהנים - גם החיים העכשיוויים וגם העתידיים.
עם שירותי רפואה מצוינים לכולם (לפחות ליהודים), כך שה-fitness של כולם סבבה, ונדיר מי שלא מצליח להגיע לגיל הרבייה ואף לסיים אותו כשהוא בחיים (וזה מה שחשוב מהבחינה של העברת הגנים הלאה). ודווקא מי שעני יותר נוטה להוליד ילדים רבים יותר, ולהעמיד צאצאים רבים (וגם אין לו קושי מיוחד למצוא זיווג או משהו בסגנון) - ששוב, כולם שורדים, מעמידים עוד צאצאים וכו'.
כך שהתמיכה של האנשים בילדים שלהם (השכלה, העשרה, טיולים, חוגים, וכו') היא לא ממניעים של העברת המטען הגנטי, נקודה. מהמניעים האלה עדיף להוליד ילדים נוספים ולתמוך בהם פחות. המניע שלי כשאני מספקת לילדות שלי דברים כאלה ואחרים הוא בהחלט ל-א שזה יעזור להן למצוא חתן מוצלח או משהו בסגנון, אלא שהחיים שלהן יהיו מעניינים ומהנים - גם החיים העכשיוויים וגם העתידיים.
חייבתלהגיב
New member
סבבה, אתה מוזמן לערוך את ההודעה שלי
ולהוציא את המילים "שטויות" ו"נקודה" ממנה, ואז להגיב עניינית למה שנכתב בה.
ולהוציא את המילים "שטויות" ו"נקודה" ממנה, ואז להגיב עניינית למה שנכתב בה.
לא לא לא לא - מצטער
נתחיל בהנחה הבסיסית - מי הכריח אותך להוליד ילדים?
או
מי הכריח את X לקנות כלב או בעל חיים אחר?
ההשוואה הזו ממש נדרשת, כי לפעמים אני רואה בני אדם שמתיחסים יפה יותר לחיות שלהם מאשר לילדים שלהם. אף אחד לא מכריח כיום
להוליד ילדים.
ייאמר כאן, ולא בסוגריים, כי עד המאה ה- 20 ואולי המאה ה- 19 ילדים נחשבו כנכס כלכלי, ובהחלט כהשקעה חברתית, פוליטית, כלכלית, תרבותית ועוד ועוד לעתיד. כל הילדים. שום ילד לא בא "סתם כך". ואם בא "כך סתם" אז באסיה במדינות מסוימות מוכרים אותו/ה לעבדות, ואף אחד לא רואה בזה דבר נורא ואיום.
אפילו החברה שלנו היא פרו-ילודה בצורה קיצונית. [ ראו המאמץ האדיר המושקע בנורמליזציה חוקית, חברתית ותודעתית של משפחות חד-מיניות, כולל אימוץ], לא תכפה ממש על אשה ללדת ילד או תגרום לגבר להוליד צאצא.
משנולדו הילדים, חלה על הוריהם חובה, לא זכות ולא נעליים, חובה! לגדלם כבוגרים בריאים, פחות או יותר עם מיומנויות שרידה עתידיות. ודוק - לא כתבתי לאהוב, אין חובה לאהוב. לאהוב זו בחירה!
או כמו שאמרתי לבן שלי - החובה שלי היא: לדאוג לבריאותך, לדאוג שלא תהיה רעב ותאכל כמו שצריך, להלביש אותך, לדאוג שתקבל את ההשכלה הטובה ביותר, להגן עליך כשצריך. אני אוהב אותך כי בחרתי לאהוב אותך.
נתחיל בהנחה הבסיסית - מי הכריח אותך להוליד ילדים?
או
מי הכריח את X לקנות כלב או בעל חיים אחר?
ההשוואה הזו ממש נדרשת, כי לפעמים אני רואה בני אדם שמתיחסים יפה יותר לחיות שלהם מאשר לילדים שלהם. אף אחד לא מכריח כיום
ייאמר כאן, ולא בסוגריים, כי עד המאה ה- 20 ואולי המאה ה- 19 ילדים נחשבו כנכס כלכלי, ובהחלט כהשקעה חברתית, פוליטית, כלכלית, תרבותית ועוד ועוד לעתיד. כל הילדים. שום ילד לא בא "סתם כך". ואם בא "כך סתם" אז באסיה במדינות מסוימות מוכרים אותו/ה לעבדות, ואף אחד לא רואה בזה דבר נורא ואיום.
אפילו החברה שלנו היא פרו-ילודה בצורה קיצונית. [ ראו המאמץ האדיר המושקע בנורמליזציה חוקית, חברתית ותודעתית של משפחות חד-מיניות, כולל אימוץ], לא תכפה ממש על אשה ללדת ילד או תגרום לגבר להוליד צאצא.
משנולדו הילדים, חלה על הוריהם חובה, לא זכות ולא נעליים, חובה! לגדלם כבוגרים בריאים, פחות או יותר עם מיומנויות שרידה עתידיות. ודוק - לא כתבתי לאהוב, אין חובה לאהוב. לאהוב זו בחירה!
או כמו שאמרתי לבן שלי - החובה שלי היא: לדאוג לבריאותך, לדאוג שלא תהיה רעב ותאכל כמו שצריך, להלביש אותך, לדאוג שתקבל את ההשכלה הטובה ביותר, להגן עליך כשצריך. אני אוהב אותך כי בחרתי לאהוב אותך.
בעולם "הטבעי"
בעלי חיים, בטח לפי תוכניות הטבע השונות, העברת הגנים מעודדת מלחמות כמעט לחיים ולמוות בין זכרים, ושיטות משיטות שונות שמפותחות על מנת להעביר את הגנים לא תאומנָּה.
עם זאת, גם בעולם החתולים ליד הבית, אני לא ממש משוכנע שהכל הוא רק שרידת הגנים בחיים שלהם, ולא הכל הוא רק גידול צאצאים.
בעלי חיים, בטח לפי תוכניות הטבע השונות, העברת הגנים מעודדת מלחמות כמעט לחיים ולמוות בין זכרים, ושיטות משיטות שונות שמפותחות על מנת להעביר את הגנים לא תאומנָּה.
עם זאת, גם בעולם החתולים ליד הבית, אני לא ממש משוכנע שהכל הוא רק שרידת הגנים בחיים שלהם, ולא הכל הוא רק גידול צאצאים.
כלומר, אתה ואני מסכימים
מעניין שאתה מתעלם מהלחץ ל"הביא ילדים", שעליו מתלוננים דווקא תושבות ה"בועה", ומנסיונן להביא ילד בכל מחיר כמעט.
אני חושב, שחלק מ"ההשקעה" שלך בילדים זה לדעת לכבד מבוגרים מהם, לא בצורה עיוורת, כי הם מבוגרים, אלא מתוך ידיעה, שמה ל'שות הם חיו יומיים לפניהם.
ילדים מחזירים יחס טוב למי שנותן להם יחס טוב. לגבי מה זה "יחס טוב", יתכן ונתווכח יתכן ולא.
מעניין שאתה מתעלם מהלחץ ל"הביא ילדים", שעליו מתלוננים דווקא תושבות ה"בועה", ומנסיונן להביא ילד בכל מחיר כמעט.
אני חושב, שחלק מ"ההשקעה" שלך בילדים זה לדעת לכבד מבוגרים מהם, לא בצורה עיוורת, כי הם מבוגרים, אלא מתוך ידיעה, שמה ל'שות הם חיו יומיים לפניהם.
ילדים מחזירים יחס טוב למי שנותן להם יחס טוב. לגבי מה זה "יחס טוב", יתכן ונתווכח יתכן ולא.
לא בהכרח
כשהזכרתי את המילה "השקעה" (שגררה דיון ארוך ומעניין), הכוונה לא הייתה להקדשת משאבים ליצירת רווח עתידי כלכלי או אחר. אם ישנו הרווח הוא שונה, הוא אינו כמות גדולה יותר של משאבים.
אני מסכימה עם חלק מהדברים שנכתבו כאן. לא הבאתי ילדים לעולם כדי לקבל מהם משהו בתמורה (לפחות לא משהו חומרי). זה נכון שילדי לא לא בחרו לבוא לעולם. אני מרגישה שזו חובתי לטפל בהם, להעניק להם כל מה ביכולתי להעניק מהדברים הבסיסיים ועד למותרות. מחובתי לדאוג לבריאותם ולטפלם, לדאוג למזון בריא, לחינוך נאות, להשכלה, ללמדם כישורי חיים וכו'.
למרות שכתבתי שזו חובתי, זה גם עניין של בחירה. יש הורים שבוחרים אחרת.
יש הורים שבוחרים להביא מספר מסוים של ילדים ויש שבוחרים להביא יותר, כל אחד וסיבותיו (לא תמיד הסיבה היא דתית).
איני מצפה מילדי לתמורה. איני חושבת שאני מגדלת אותם כדי שיחזירו לי בעתיד. יש הורים שכן מאמינים כך, אני לא.
אז מהי ההשקעה? מהו הרווח? לצפות בהם גדלים, מצליחים, מחייכים, מתפתחים, חווים חוויות שאני גם חוויתי או לא חוויתי. זו מבחינתי ההנאה. זו התמורה. בכלל לא דומה לסיפוק מפעולה התנדבותית (שהוא נטו בחירה).
לכן מבחינתי המילה השקעה מתאימה יותר מהמילה עול (עלי אמרו פעם, לפני הרבה שנים, ליד הורי: "השקעה נהדרת").
גידול ילדים אינו רק חובה מעיקה, אלא הרבה מעבר. יש קשיים אך לא רק.
ויש הגיון במה שכתבת, כנראה תלוי בנקודת מבט.
כשהזכרתי את המילה "השקעה" (שגררה דיון ארוך ומעניין), הכוונה לא הייתה להקדשת משאבים ליצירת רווח עתידי כלכלי או אחר. אם ישנו הרווח הוא שונה, הוא אינו כמות גדולה יותר של משאבים.
אני מסכימה עם חלק מהדברים שנכתבו כאן. לא הבאתי ילדים לעולם כדי לקבל מהם משהו בתמורה (לפחות לא משהו חומרי). זה נכון שילדי לא לא בחרו לבוא לעולם. אני מרגישה שזו חובתי לטפל בהם, להעניק להם כל מה ביכולתי להעניק מהדברים הבסיסיים ועד למותרות. מחובתי לדאוג לבריאותם ולטפלם, לדאוג למזון בריא, לחינוך נאות, להשכלה, ללמדם כישורי חיים וכו'.
למרות שכתבתי שזו חובתי, זה גם עניין של בחירה. יש הורים שבוחרים אחרת.
יש הורים שבוחרים להביא מספר מסוים של ילדים ויש שבוחרים להביא יותר, כל אחד וסיבותיו (לא תמיד הסיבה היא דתית).
איני מצפה מילדי לתמורה. איני חושבת שאני מגדלת אותם כדי שיחזירו לי בעתיד. יש הורים שכן מאמינים כך, אני לא.
אז מהי ההשקעה? מהו הרווח? לצפות בהם גדלים, מצליחים, מחייכים, מתפתחים, חווים חוויות שאני גם חוויתי או לא חוויתי. זו מבחינתי ההנאה. זו התמורה. בכלל לא דומה לסיפוק מפעולה התנדבותית (שהוא נטו בחירה).
לכן מבחינתי המילה השקעה מתאימה יותר מהמילה עול (עלי אמרו פעם, לפני הרבה שנים, ליד הורי: "השקעה נהדרת").
גידול ילדים אינו רק חובה מעיקה, אלא הרבה מעבר. יש קשיים אך לא רק.
ויש הגיון במה שכתבת, כנראה תלוי בנקודת מבט.
למה "שטויות" כלומר, מהו הבסיס התיאורטי שלך
לכינוי התשובה של ירון* כשטויות, שהרי דבריו מעוגנים היטב בתוך תיאוריות ביולוגיות-אבולוציוניות רבות, אלפי מחקרים, תיעוד של סרטים, טקסטים ומה לא?! ובאחת החלטת שהן שטויות?
נדמה לי, שכמו רבים בחברה המערבית, המנוכרת לטבע, עד שבני אדם כמעט לא רואים עצמם כמין ביולוגי, אלא משהו אחר [ מה?? ההבדל בדנ"א ביני לבין השימפנזה הוא 2%??] התגובה שלך מסבירה את הויתור על חיסונים, את היהירות של הטבעונים והצמחונים ואלה שהשפע בהישג ידם. [ מעניין מה היה אומר הצמחוני הראשון שהיה חי מפחי הזבל של שוק הכרמל..] או אותם סתומים שרוצים לחיות כמו בתקופת האבן, לא פחות?
זו יהירות של העולם המערבי, זה שהקים כבר את מגדל בבל, וכבר בורא את יצוריו בעצמו.
לכינוי התשובה של ירון* כשטויות, שהרי דבריו מעוגנים היטב בתוך תיאוריות ביולוגיות-אבולוציוניות רבות, אלפי מחקרים, תיעוד של סרטים, טקסטים ומה לא?! ובאחת החלטת שהן שטויות?
נדמה לי, שכמו רבים בחברה המערבית, המנוכרת לטבע, עד שבני אדם כמעט לא רואים עצמם כמין ביולוגי, אלא משהו אחר [ מה?? ההבדל בדנ"א ביני לבין השימפנזה הוא 2%??] התגובה שלך מסבירה את הויתור על חיסונים, את היהירות של הטבעונים והצמחונים ואלה שהשפע בהישג ידם. [ מעניין מה היה אומר הצמחוני הראשון שהיה חי מפחי הזבל של שוק הכרמל..] או אותם סתומים שרוצים לחיות כמו בתקופת האבן, לא פחות?
זו יהירות של העולם המערבי, זה שהקים כבר את מגדל בבל, וכבר בורא את יצוריו בעצמו.
חייבתלהגיב
New member
למה אתה כל כך בטוח שהאהבה שלך אליו היא בחירה?
אם יש משהו שנראה לא בלתי סביר שהאבולוציה תכנתה בנו - אהבה לצאצאים היא אחד הדברים האלה (שיכול להשתבש, כמובן, כמו כל דבר בביולוגיה, אבל מופיע אצל הרוב הגדול). דווקא לחלק ניכר מהשאר אנחנו כנראה לא מתוכנתים (לקחת את הילד לרופא, לשלוח את הילד לבית הספר, וכו') כי האבולוציה לא "ידעה" על הדברים האלה - לכן יש חוקים בנושא, אבל העניין של האהבה לילד שבו אנחנו אמורים לטפל - האבולוציה בהחלט הייתה יכולה לדאוג לכך, וגם ידוע שמעורבים פה רכיבים ביולוגיים כמו הורמונים, וכו'.
אם יש משהו שנראה לא בלתי סביר שהאבולוציה תכנתה בנו - אהבה לצאצאים היא אחד הדברים האלה (שיכול להשתבש, כמובן, כמו כל דבר בביולוגיה, אבל מופיע אצל הרוב הגדול). דווקא לחלק ניכר מהשאר אנחנו כנראה לא מתוכנתים (לקחת את הילד לרופא, לשלוח את הילד לבית הספר, וכו') כי האבולוציה לא "ידעה" על הדברים האלה - לכן יש חוקים בנושא, אבל העניין של האהבה לילד שבו אנחנו אמורים לטפל - האבולוציה בהחלט הייתה יכולה לדאוג לכך, וגם ידוע שמעורבים פה רכיבים ביולוגיים כמו הורמונים, וכו'.
חייבתלהגיב
New member
אני מחנכת את הילדות שלי לכבד כל אדם.
לא כי הוא מבוגר, אלא כי הוא אדם, וככזה הוא ראוי לכבוד. גם אם הוא צעיר מהן.
הסייג האחד הוא אדם שלא מכבד אחרים (למשל אותן) - במקרה כזה ראוי להתרחק ממנו ככל האפשר, אלא אם יש סיבות לא בשליטתו להתנהגות הזאת (למשל הדרדרות קוגניטיבית עקב מחלה או גיל).
לא כי הוא מבוגר, אלא כי הוא אדם, וככזה הוא ראוי לכבוד. גם אם הוא צעיר מהן.
הסייג האחד הוא אדם שלא מכבד אחרים (למשל אותן) - במקרה כזה ראוי להתרחק ממנו ככל האפשר, אלא אם יש סיבות לא בשליטתו להתנהגות הזאת (למשל הדרדרות קוגניטיבית עקב מחלה או גיל).
אתם שמחים שהילדים חזרו למסגרות?
או כמו שיצא לי לשמוע מהורים: "עכשו אנחנו יוצאים לחופש".
בשבוע האחרון שוב חזרו לרוץ ברשתות החברתיות בדיחות על היום הראשון ללימודים, בתמונות או בסרטונים: הורים קופצים משמחה ורוקדים כשהילדים יוצאים מהבית, אמא שרואה את הסוף באופק ( הקץ של חופשת הקיץ) ועוד רבות.
יצא לי לשמוע גם היום ברדיו שדרנית שפרצה בצחוק :"אני יצאתי לחופש? על איזה חופש אתם מדברים?"
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאד שמחה שהילדים חזרו למסגרות. אני מתרגשת בשבילם על ההתחלה החדשה, על השנה החדשה, אני נושמת לרווחה שחוזרים לשגרה כי אני חושבת ששגרה היא דבר חיובי. אבל אני לא קופצת משמחה, לא רוקדת ולא רואה את הראשון בספטמבר כשחרור עול. אני לא חושבת שהייתי חנוקה חודשיים (גם לא בשנים קודמות) ולא מרגישה שעכשו יצאתי לחופש.
זו דעתי האישית, כל אחד זכותו לחשוב אחרת, אך אני חושבת שהבדיחות האלו (והיו הרבה מהן), הדיבורים האלו והצגת המצב כעול שהיה כל כתפינו וכעת השתחררנו ממנו, נשמע מאד רע. אני מסכימה שלהורים לילדים קטנים יש אכן בעיה בחופשת הקיץ כאשר הילדים אינם נמצאים במסגרות. יש למצוא פתרונות חלופיות כמו קייטנות וכשאין אז סבא וסבתא, או ביבי סיטר וכדומה כאשר ההורים עובדים. זו הבעיה העיקרית.
חוץ ממנה.. אני די נהנית עם הילדים. לא צריכה לבדוק שהכל מוכן למחר, שיש שיעורי בית ותיקים מוכנים, אין צורך לשטוף בקבוקים ולמלא אותם, אין צורך להכין בבוקר כריכים, יש פחות פקקים בדרכים, לא צריך להסיע אותם לחוגים אחר הצהריים או לחברים. אין מרתון, איזה כיף....
אני גם נהנית איתם, לבלות עימם זמן איכות, פחות לחץ.
אני לא מבינה את המרתון הזה של חופשת הקיץ. קשה לי להבין הורים שחושבים שצריך להעסיק ילדים 24/7. ילדים יכולים להיות קצת בחוסר מעש. העולם לא יתפוצץ אם ילד יאמר: "משעמם לי". לא מבינה את הורים שחושבים שחופשת הקיץ היא עול אחד גדול חסר יתרונות ומרגישים הקלה רצינית אחריו.
זה נראה שבית הספר הוא ביביסיטר שפותר לנו בעיות, שאנחנו כבר מתים להיפטר מהם. תאמינו לי, זה נשמע ונראה רע.
מישהו יכול להסביר לי?
מי שחושב שילדים הם כזה עול, שלא יביא אותם לעולם.
או כמו שיצא לי לשמוע מהורים: "עכשו אנחנו יוצאים לחופש".
בשבוע האחרון שוב חזרו לרוץ ברשתות החברתיות בדיחות על היום הראשון ללימודים, בתמונות או בסרטונים: הורים קופצים משמחה ורוקדים כשהילדים יוצאים מהבית, אמא שרואה את הסוף באופק ( הקץ של חופשת הקיץ) ועוד רבות.
יצא לי לשמוע גם היום ברדיו שדרנית שפרצה בצחוק :"אני יצאתי לחופש? על איזה חופש אתם מדברים?"
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאד שמחה שהילדים חזרו למסגרות. אני מתרגשת בשבילם על ההתחלה החדשה, על השנה החדשה, אני נושמת לרווחה שחוזרים לשגרה כי אני חושבת ששגרה היא דבר חיובי. אבל אני לא קופצת משמחה, לא רוקדת ולא רואה את הראשון בספטמבר כשחרור עול. אני לא חושבת שהייתי חנוקה חודשיים (גם לא בשנים קודמות) ולא מרגישה שעכשו יצאתי לחופש.
זו דעתי האישית, כל אחד זכותו לחשוב אחרת, אך אני חושבת שהבדיחות האלו (והיו הרבה מהן), הדיבורים האלו והצגת המצב כעול שהיה כל כתפינו וכעת השתחררנו ממנו, נשמע מאד רע. אני מסכימה שלהורים לילדים קטנים יש אכן בעיה בחופשת הקיץ כאשר הילדים אינם נמצאים במסגרות. יש למצוא פתרונות חלופיות כמו קייטנות וכשאין אז סבא וסבתא, או ביבי סיטר וכדומה כאשר ההורים עובדים. זו הבעיה העיקרית.
חוץ ממנה.. אני די נהנית עם הילדים. לא צריכה לבדוק שהכל מוכן למחר, שיש שיעורי בית ותיקים מוכנים, אין צורך לשטוף בקבוקים ולמלא אותם, אין צורך להכין בבוקר כריכים, יש פחות פקקים בדרכים, לא צריך להסיע אותם לחוגים אחר הצהריים או לחברים. אין מרתון, איזה כיף....
אני גם נהנית איתם, לבלות עימם זמן איכות, פחות לחץ.
אני לא מבינה את המרתון הזה של חופשת הקיץ. קשה לי להבין הורים שחושבים שצריך להעסיק ילדים 24/7. ילדים יכולים להיות קצת בחוסר מעש. העולם לא יתפוצץ אם ילד יאמר: "משעמם לי". לא מבינה את הורים שחושבים שחופשת הקיץ היא עול אחד גדול חסר יתרונות ומרגישים הקלה רצינית אחריו.
זה נראה שבית הספר הוא ביביסיטר שפותר לנו בעיות, שאנחנו כבר מתים להיפטר מהם. תאמינו לי, זה נשמע ונראה רע.
מישהו יכול להסביר לי?
מי שחושב שילדים הם כזה עול, שלא יביא אותם לעולם.
חייבתלהגיב
New member
כתבתי למה זה לא נכון לוגית.
ביולוגית אנחנו בהחלט מתוכנתים לטפל בילדים. זה ל-א אומר שהמטרה הקוגניטיבית שלנו היא שהם יתרבו (גם אם זו המטרה האבולוציונית של התכנות הזה) וזה בוודאי שלא אומר שאנחנו מתוכנתים (בין אם כן מתוכנתת בנו מטרה קוגניטיבית שהם יתרבו ובין אם לא) לשלוח אותם לחוגים, לקחת אותם לחופשות, ללמד אותם חשבון, וכו' - וכמו שכתבתי, כל הדברים האלה בכלל לא קשורים ליכולת ההתרבות שלהם ממילא, כי כמעט כולם משיגים בני ובנות זוג ומצליחים להתרבות (להפך, אם כבר אז קריירה יכולה להיות מכשול בפני התרבות של נשים ולפי ההגיון הזה היינו צריכים כולנו ל-א ללמד את הבנות שלנו כלום).
אני לרגע לא טוענת שאין משהו אבולוציוני ברצון שלנו לטפל בילדים שלנו, להגן עליהם וכו'. אני רק טוענת שזה לא רלבנטי לעניין ההשקעה שמדברים עליה פה, ושאותה השקעה גם לא קשורה לרצון שלנו שהגנים שלנו יתרבו - כי היא ממילא לא משפיע על ההתרבות, ואם כבר, אולי פוגעת בהתרבות כי אנחנו עושים פחות ילדים כדי שנוכל להשקיע יותר באלה שקיימים - כשזה לא מגדיל אלא מקטין את השושלת שתהיה לנו בעתיד.
ביולוגית אנחנו בהחלט מתוכנתים לטפל בילדים. זה ל-א אומר שהמטרה הקוגניטיבית שלנו היא שהם יתרבו (גם אם זו המטרה האבולוציונית של התכנות הזה) וזה בוודאי שלא אומר שאנחנו מתוכנתים (בין אם כן מתוכנתת בנו מטרה קוגניטיבית שהם יתרבו ובין אם לא) לשלוח אותם לחוגים, לקחת אותם לחופשות, ללמד אותם חשבון, וכו' - וכמו שכתבתי, כל הדברים האלה בכלל לא קשורים ליכולת ההתרבות שלהם ממילא, כי כמעט כולם משיגים בני ובנות זוג ומצליחים להתרבות (להפך, אם כבר אז קריירה יכולה להיות מכשול בפני התרבות של נשים ולפי ההגיון הזה היינו צריכים כולנו ל-א ללמד את הבנות שלנו כלום).
אני לרגע לא טוענת שאין משהו אבולוציוני ברצון שלנו לטפל בילדים שלנו, להגן עליהם וכו'. אני רק טוענת שזה לא רלבנטי לעניין ההשקעה שמדברים עליה פה, ושאותה השקעה גם לא קשורה לרצון שלנו שהגנים שלנו יתרבו - כי היא ממילא לא משפיע על ההתרבות, ואם כבר, אולי פוגעת בהתרבות כי אנחנו עושים פחות ילדים כדי שנוכל להשקיע יותר באלה שקיימים - כשזה לא מגדיל אלא מקטין את השושלת שתהיה לנו בעתיד.
שטויות.
אהבה הינה בחירה. נכון שהרומניטקה בגרוש בה אנחנו מולעטים ללא הרף מדברת על "רגש" בלתי נשלט, ככה פתאום.
צר לי לאכזב אותך. אולי בגלל שאני גבר ולא אשה, אבל ידועות נשים ששונאות את ילדיהן - בנים או בנות, ובטח מוכרות אמהות המקנאות עד מוות בבנותיהן, אהבה אין שם. [סינדרלה , שלגיה וכו' - אלה רק דוגמות קצה לשנאת אמהות, המגולגלת אל אמא חורגת, אבל הבלים, כולם יודעים שזו האמא האמיתית.]
אהבה הינה בחירה. נכון שהרומניטקה בגרוש בה אנחנו מולעטים ללא הרף מדברת על "רגש" בלתי נשלט, ככה פתאום.
צר לי לאכזב אותך. אולי בגלל שאני גבר ולא אשה, אבל ידועות נשים ששונאות את ילדיהן - בנים או בנות, ובטח מוכרות אמהות המקנאות עד מוות בבנותיהן, אהבה אין שם. [סינדרלה , שלגיה וכו' - אלה רק דוגמות קצה לשנאת אמהות, המגולגלת אל אמא חורגת, אבל הבלים, כולם יודעים שזו האמא האמיתית.]
חייבתלהגיב
New member
לא הבנתי. למה שלא יכבדו אותן?
לרוב אנשים מכבדים זה את זה. ואם הם לא - זה אומר שמשהו בחינוך שהם קיבלו לא היה בסדר. אולי חינכו אותם לכבד רק מבוגרים מהם? לא יודעת. לא בלתי סביר שמי שלא מכבד את כולם, לא באמת מכבד אף אחד, והדברים שהוא אומר הם רק מן השפה ולחוץ, ובדומה לגבי מה שהוא עושה.
לרוב אנשים מכבדים זה את זה. ואם הם לא - זה אומר שמשהו בחינוך שהם קיבלו לא היה בסדר. אולי חינכו אותם לכבד רק מבוגרים מהם? לא יודעת. לא בלתי סביר שמי שלא מכבד את כולם, לא באמת מכבד אף אחד, והדברים שהוא אומר הם רק מן השפה ולחוץ, ובדומה לגבי מה שהוא עושה.
צר לי מאוד, אנחנו חיים בעולמות אחרים לגמרי
כולל חדר כיתה בה אולי לא יכבדו אותה, ולא תהא לה ברירה אלא להשאר שם ו"לשחק את המשחק החברתי".
אבל, העמדה שלך זהה לגמרי לעמדה שלי בתפיסת החינוך שלי את ילדיי. מי שלא מכבד אתכם אינו ראוי לכבוד שלכם, בהחלט. לפעמים שקולים כבדים יותר, כמו דאגה לצאצאיי מובילים ל"התעלמות" כל עוד זה נסבל. כשזה לא נסבל יותר - הפה שלי הכניס אותי להרבה הרבה צרות.
כולל חדר כיתה בה אולי לא יכבדו אותה, ולא תהא לה ברירה אלא להשאר שם ו"לשחק את המשחק החברתי".
אבל, העמדה שלך זהה לגמרי לעמדה שלי בתפיסת החינוך שלי את ילדיי. מי שלא מכבד אתכם אינו ראוי לכבוד שלכם, בהחלט. לפעמים שקולים כבדים יותר, כמו דאגה לצאצאיי מובילים ל"התעלמות" כל עוד זה נסבל. כשזה לא נסבל יותר - הפה שלי הכניס אותי להרבה הרבה צרות.
חייבתלהגיב
New member
למה שלא יכבדו אותה בחדר הכיתה?
אם יש מורה שלא מכבדת את הילדות שלי, ההנהלה היא הראשונה לדעת על כך.
אם יש מורה שלא מכבדת את הילדות שלי, ההנהלה היא הראשונה לדעת על כך.
ו... לא אזמינך לפורומי מורים/ות
אני עצמי מתמלא לפעמים בסומק בושה ממה שאני שומע. שנים כמחנך נאלצתי לבלוע צפרדעים בגלל מורים חסרי כבוד, שההנהלה לא טרחה לעשות כלום בענינם
כתבתי, שילמתי מחירים ממש יקרים לפעמים בגלל זה. בעיקר רבתי עם עמיתים, כי לא הרשיתי פגיעה באף תלמיד על אף רקע. אסור אסור אסור. אתה לא רוצה לכבד אותו/ה - אתה תתיחס בעניניות מלאה לדבריו, לעבודות שלו ותתן לו כבוד כתלמיד.
אחחחחח, אני נזכר בההיא שצעקה על תלמידה שהיא שמנה, בשיעור התעמלות, ושעד שהיא לא תרזה.. וגו' ההיא זומנה אליי [ ואני מורה עמית ] לשיחה לבירור הדברים, וכן היא ענתה לי בנון שלנטיות, היא שמנה . שאלתי אותה אם היא מוכנה לקבל אחריות ציבורית על התאבדות, בריחה מהבית, פגיעה עצמית, ושאני מצפה להתנצלות הכי כנה ועמוקה.
עם המנהלת סגרתי שהיא תעבור לקבוצה אחרת, שם מצאה מקומה.
ררררררררררררררררררררר
אני עצמי מתמלא לפעמים בסומק בושה ממה שאני שומע. שנים כמחנך נאלצתי לבלוע צפרדעים בגלל מורים חסרי כבוד, שההנהלה לא טרחה לעשות כלום בענינם
אחחחחח, אני נזכר בההיא שצעקה על תלמידה שהיא שמנה, בשיעור התעמלות, ושעד שהיא לא תרזה.. וגו' ההיא זומנה אליי [ ואני מורה עמית ] לשיחה לבירור הדברים, וכן היא ענתה לי בנון שלנטיות, היא שמנה . שאלתי אותה אם היא מוכנה לקבל אחריות ציבורית על התאבדות, בריחה מהבית, פגיעה עצמית, ושאני מצפה להתנצלות הכי כנה ועמוקה.
עם המנהלת סגרתי שהיא תעבור לקבוצה אחרת, שם מצאה מקומה.
ררררררררררררררררררררר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.