בוגונביליה
New member
אתם שמשלמים למישהו כדי לראות טלויזי
כידוע העניק לנו הבורא שלושה ערוצים שאין צורך בחתונה קתולית עם יס או עם הוט על מנת לצפות בהם: בשביל ערוץ 1 משלמים אגרה, גם אם לא צופים בו בכלל, גם כשלמעשה צריך לשלם לכל מי שמסכים לחזות ביורם גאון מבזה את עצמו ואת אורחיו ולמרות שהערוץ הזה הוא בטאון של השלטון. יש לך טלויזיה? תשלם. ערוצים 2 ו-10 הם בחינם, בגלל שהם מתפרנסים מפרסומות. לי עדיין לא ידוע על אף בית בישראל שקולט את שלושת ערוצי החינם בלי חיבור לכבלים או ללויין, אבל מצד שני טרם הספקתי לברר אצל כולם. במילים אחרות - אתם משלמים אגרה, בולעים פרסומות ומשלמים בשביל זה. הפרסומות כבר חרגו מזמן מהמסגרת המוקצת להם בין המעברונים עם הלוגו של 2או של 10. צחי בוקשסטר, לא משנה מה הוא יבשל, גם אם זה מסטיק תות על מצע פירה צנוניות, תמיד ישתמש ברסק עגבניות, גבינות צאן ושמן זית, תוך כדי העתרת מחמאות מבעבעות ומשכנעות על המוצרים שבחר. אין לו גם שום בעיה להזמין את צופיו להשתתף בתחרויות אפיה על בסיס בצק עלים מסוים של חברה מסוימת מאוד. אותו הבוקשסטר, ממש במקרה, מוביל את הקמפיין של מחלבות גד. התוכנית של אודטה נראית בדיוק, אבל בדיוק, כמו תשדירי הפרסומת של ג. יפית ואילו גיל חובב בחר לבשל לכם מסניף של מגה. כידוע מרכולים הם מקום מאוד נוח לגרירת גזרים ולזריית פרמז'ן. לפעמים גילי המסכן שוכח להכין לעצמו לבן מבעוד מועד ונאלץ לכתת את רגליו הגרומות אל מקרר מוצרי החלב השופע. השף בעל הצרכים הצנועים יזכיר לצופים שאין שום צורך במקל וניל, גם אם כתוב כך במתכון, כשניתן לרכוש תמצית וניל סינטטית בבקבוקון מהסופר. בין לבן ללבן גילי נזכר לעיתים, שהוא מאוד עממי, והוגה מילים כמו טעעים ונימוחח בצליל גרוני, אולם כשגילי אופה מאפינ'ס הוא חוזר להיות סתם אממי והלחמניות שבות להיות לכמניות. כל זה על רקע סטיילינג נוסח הגננת חדווה בשנת לימודים דלת תקציב במיוחד. בערוצי הכבלים והלויין לא אמורות להיות פרסומות, אבל לחברות הוט ויס אין שום עכבות לפרסם את עצמן בתדירות המאיימת על שפיות הדעת של הצופים. תזכורת: מדובר בפרסומת לחברות מסחריות. עוד לא אמרנו כלום על התכנים, שפעמים רבות משרתים אינטרסים כלכליים של גורפי קופות למיניהם. לשלם למישהו בשביל לראות את התוכנית של גיא פין-נס?! זה הרי נטול שמץ של הגיון. לצפות בMTV כשמעל כל רמזור רענן יש ממילא פרסומת לקסטרו או לאיזה שירות סלולרי מגניב במיוחד - בשביל מה? זהו. תסלחו לי עכשיו - אני הולכת לעיין בספרה האחרון של ליאת אחירון. צפיה נעימה, לא אשוב אחרי הפיר-סו-מווות!
כידוע העניק לנו הבורא שלושה ערוצים שאין צורך בחתונה קתולית עם יס או עם הוט על מנת לצפות בהם: בשביל ערוץ 1 משלמים אגרה, גם אם לא צופים בו בכלל, גם כשלמעשה צריך לשלם לכל מי שמסכים לחזות ביורם גאון מבזה את עצמו ואת אורחיו ולמרות שהערוץ הזה הוא בטאון של השלטון. יש לך טלויזיה? תשלם. ערוצים 2 ו-10 הם בחינם, בגלל שהם מתפרנסים מפרסומות. לי עדיין לא ידוע על אף בית בישראל שקולט את שלושת ערוצי החינם בלי חיבור לכבלים או ללויין, אבל מצד שני טרם הספקתי לברר אצל כולם. במילים אחרות - אתם משלמים אגרה, בולעים פרסומות ומשלמים בשביל זה. הפרסומות כבר חרגו מזמן מהמסגרת המוקצת להם בין המעברונים עם הלוגו של 2או של 10. צחי בוקשסטר, לא משנה מה הוא יבשל, גם אם זה מסטיק תות על מצע פירה צנוניות, תמיד ישתמש ברסק עגבניות, גבינות צאן ושמן זית, תוך כדי העתרת מחמאות מבעבעות ומשכנעות על המוצרים שבחר. אין לו גם שום בעיה להזמין את צופיו להשתתף בתחרויות אפיה על בסיס בצק עלים מסוים של חברה מסוימת מאוד. אותו הבוקשסטר, ממש במקרה, מוביל את הקמפיין של מחלבות גד. התוכנית של אודטה נראית בדיוק, אבל בדיוק, כמו תשדירי הפרסומת של ג. יפית ואילו גיל חובב בחר לבשל לכם מסניף של מגה. כידוע מרכולים הם מקום מאוד נוח לגרירת גזרים ולזריית פרמז'ן. לפעמים גילי המסכן שוכח להכין לעצמו לבן מבעוד מועד ונאלץ לכתת את רגליו הגרומות אל מקרר מוצרי החלב השופע. השף בעל הצרכים הצנועים יזכיר לצופים שאין שום צורך במקל וניל, גם אם כתוב כך במתכון, כשניתן לרכוש תמצית וניל סינטטית בבקבוקון מהסופר. בין לבן ללבן גילי נזכר לעיתים, שהוא מאוד עממי, והוגה מילים כמו טעעים ונימוחח בצליל גרוני, אולם כשגילי אופה מאפינ'ס הוא חוזר להיות סתם אממי והלחמניות שבות להיות לכמניות. כל זה על רקע סטיילינג נוסח הגננת חדווה בשנת לימודים דלת תקציב במיוחד. בערוצי הכבלים והלויין לא אמורות להיות פרסומות, אבל לחברות הוט ויס אין שום עכבות לפרסם את עצמן בתדירות המאיימת על שפיות הדעת של הצופים. תזכורת: מדובר בפרסומת לחברות מסחריות. עוד לא אמרנו כלום על התכנים, שפעמים רבות משרתים אינטרסים כלכליים של גורפי קופות למיניהם. לשלם למישהו בשביל לראות את התוכנית של גיא פין-נס?! זה הרי נטול שמץ של הגיון. לצפות בMTV כשמעל כל רמזור רענן יש ממילא פרסומת לקסטרו או לאיזה שירות סלולרי מגניב במיוחד - בשביל מה? זהו. תסלחו לי עכשיו - אני הולכת לעיין בספרה האחרון של ליאת אחירון. צפיה נעימה, לא אשוב אחרי הפיר-סו-מווות!