אתמול היה 28 שנים....

[טומי*]

אתמול היה 28 שנים....../images/Emo16.gif

למותו של אבא ז"ל. בשבוע הבא ביום שישי נערוך לו אזכרה עם המשפחה המצומצמת. סיפור חייו של אבא מתחיל במאראמרוש סיגט ב 1907 נולד בתור בן הבכור למשפחה עם עוד שמונה אחים ואחיות.משפחה דתית שבהיותו אבא בן שנתיים עברו להתגורר בבודפשט, ליתר דיוק לראקושפלוטה.אבא למד סנדלרות ועבד במקצועו עד עלייתנו ארצה.אבא התחתן והקים משפחה היו לו שני בנים.בזמן השואה היה במחנות כפייה ובחזרתו הביתה,גילה שלמעשה רוב משפחתו נרצחו בשואה. חמישה מאחיו ואחיותיו, הוריו, אשתו ושני ילדיו. אבא ניהל ברח' פרצל מור 2 בית יתומים בתור "עיוור" ועל פועלו זה קיבל אות הפרטיזן מהנשיא, לאחר עלייתנו ארצה. לאחר המלחמה אבא התחתן שוב ונולדו לו ולאמא שני ילדים.אחותי ואני. אבא היה איש מאמין שומר שבת והיה לו קשה לקבל את העובדה שהילדים חזרו בשאלה. זכור לי היטב שישבתי איתו שעות על גבי שעות, בשיחות נפש ארוכות. היה איש סבלני ונשמה טובה. אבא ז"ל נפטר מהתקף לב ביום שישי בערב לפני 28 שנים.

יהיה זכרו ברוך!

 

[kropacsek]

../images/Emo16.gif

 

[evike]

../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif וואו... טומי אני לא

מאמינה! איזו הסטוריה משפחתית דומה! אבי ז"ל שנולד ב 1902 למשפחה דתית-מסורתית, היו לו 8 אחים ואחיות. הוא התחתן, נולדו לו 2 בנים זהובי שער, והם נרצחו יחד עם אמם, הורי אבי וחמשה מהאחים עם רוב המשפחה במחנות. הוא התחתן שוב, ונלדנו אחותי ואני. עלינו לארץ אחרי המהפכה ב 57. פה משפחתי נהיתה דתית יותר (גרנו בבני ברק), ואני כמוך, חזרתי בשאלה. אבי ז"ל נפטר לפני קצת יותר מ20 שנה. אבי היה איש ישר, הגון וטוב, ועל כן על מצבתו נכתב "נפטר בשם טוב". יהי זכרו ברוך.

 

[evike]

../images/Emo52.gif תקון טעות

לא יודעת איך זה קרה, אבל מרב ההשוואות לקורות את אבא שלך טומי, בטעות כתבתי, ש5 מאחיו של אבא נרצחו במחנות, אבל "רק" 4 נרצחו, ו 4 חזרו. לצערי, היום, אף אחד מהם אינו בחיים. evike

 

[רחל ויטלסון]

לדאבוננו , זהו סיפורן של משפחות רבו

 

[רחל ויטלסון]

לדאבוננו זהו סיפורן של משפחות רבות

 

[טומי*]

evike מדהים לפעמים.....

עד כמה חייהם של אנשים ואורך חייהם דומים

 

[מאריקה]

יהי זכרם ברוך

יום האזכרה של אבותינו קרוב. אבי נפטר ב-3 למרץ 1963. (ז' אדר באותה שנה והשנה זה נפל ביום א' בשבוע שעבר) כלומר מלאו 41 שנה למותו של אבי מרדכי מוריץ. הוא היה בן 63 במותו כלומר יליד 1900. וכשהוא נפטר הייתי בת 14. אבי עסק במכונאות אוניות ועבד על ספינה ששטה על הדנובה. עיסוק לא אופייני ליהודים. וכן בעוד דברים שמתערפלים לי בזכרון כמו נהג משאית וניהול בית ספר לנהיגה. לכן,בגלל מקצועו, רוב השואה היה לו אישור עבודה חיונית. רק לקראת הסוף נשלח למחנה עבודה בג'יור. גם לאבי היתה אשה (שממנה התגרש לפני השואה) ובת בשם מאריקה. שתיהן מתו כמו גם הוריו (סבי שהיו דתיים אורתודוכסים) ומשפחותיהם של אחיו. הם היו שלושה אחים. אבי אחיו ואחותו חזרו ללא משפחותיהם. לדודי היו שלושה ילדים, לדודתי בן וכאמור לאבי בת. אחרי השואה ובעקבות אבי חזר בשאלה, נשא את אמי לאישה ונולדנו אני ואחותי. גם דודתי נשאה שנית ונולדה לה בת שהיא בת גילי וגרה בקומרנו (קומארום סלובקיה) ילדיה גרים בבודפשט. דודי לא נשא אשה אבל אמץ בן של קרובת משפחה שנולד מחוץ לנישואין. אבי מכל משפחתו היה היחיד שעלו לארץ. אחרי עלייתנו ב1949 אבי קבל מייד עבודה בסדנת רכבת ישראל שבאזור חיפה ובמקום זה עבד עד יום מותו מסרטן הריאות. הוא עשן הרבה שנים לפני זה אבל מה שהחיש כנראה את מותו היתה הידיעה ששנה לפני זה נפטר אחיו ליוש בקומרנו מסרטן. מצאתי לנכון להעלות את כל הדברים האלה בכתב מאחר ששנינו חוינו את הכאב והזכרון בזמן סמוך.

 

[עב]

הסיפורים שלכם מרגשים ומרתקים

תודה שאתם משתפים אותנו בדברים האישיים האלה. לבני הדור הקודם היו כוחות ועוצמה לא רגילים. איך הם הצליחו לקום מהאפר ולבנות לעצמם מחדש משפחות? זה מדהים כל פעם מחדש.

 

[vera2]

אין לי כותרת לנושא

כי המילים לא מספיק חזקות. אבי ז"ל לא חזר ממחנה העבודה "מוות" לאחר שאימי חזרה ממטהאוזן נודע לה מעד ראיה שהעלו את כל הגדוד על שדה מוקשים. לאחר המתנה נוםפת אימי נשאה עוד בבודפשט לאדם נפלא בשם Fixler Samu היה אב לתשעה ילדים הנאצים ימח שמם רצחו לנגד עיניו שמונה מילדיו ואת אישתו. לאחר שנישא לאימי ואימץ אותי לבת מצאו את פרנסתם מעבודה קשה בבודפשט ב1950 עלינו ארצה. וכדי לא להיות במעברה הלכו למושב עין ורד בגוש תל מונד. חקלאים הם לא היו וכדי להתפרנס בכבוד היה צריך לעשות עבודה נוספת לחקלאות וכך פיקסלר שמו הגיע להשקות את השדות של הותיקים בלילה. בלילה חשוך ומר אימי ראתה ששמו לא חוזר בזמן ולאחר זמן קצר הגיע גם ההודעה שפדיון מסתננים רצחו אותו. יהי זכרו ברוך.

 

[ברק 188]

נזכור ../images/Emo16.gif אותם לעולם.

מסתבר שבערך לכולנו אותו סיפור פחות או יותר, לאבי ז"ל ביוני תהיה אזכרה 22 שנה מאז נפתר ממחלה קשה והוא בן 58 שנה בלבד, בחודש הנ"ל הוא גם נולד היה איש הגון וישר (יותר מסרגל)אב למופת וחבר . שאלה: כולם מזכרים את אבא מה עם האמא שלכם ? .

 

[ברק 188]

../images/Emo10.gif נפתר?=נפטר

 

[אלהלה]

אמא שלי ../images/Emo20.gif

שנפטרה בינואר לפני שמונה שנים - נפטרה בתוך דקות מדום לב - ומעייפות החומר. היתה נשואה חצי שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה - בעלה נלקח כמו הרבה אחרים למחנה הסגר ואמא שלי במשך תקופה דאגה להביא לו אוכל ומה שהיה חסר למחנה עד שיום אחד אמרו לה שאין מה להגיע כי הם כבר לא שם... היא הוברחה מיוגוסלביה להונגריה יחד עם הסבתא שלה בעזרת איש שהסבא שלי שילם לו - עברו מסע של 3 שבועות בעגלה כשהיא מחופשת לאשתו של המבריח - אמא שלי סיפרה שהוא דווקא העביר אותם דרך מסלול שהיה מלא בגרמנים - שתיהן דיברו גרמנית רהוטה ובסוף הגיעו להונגריה שם היו כשנה עד שהלשינו עליהם והם הגיעו לאושוויץ - אני זוכרת ממש את התאור של הכניסה והחלוקה ימינה ושמאלה ואת ההפרדה בינה לבין הסבתא שלה שמאותו רגע לא ראתה אותה יותר. אמא שלי הוא זו שכל יום דיברה על המלחמה, על המשפחה שנכחדה, על החברים שנרצחו - אצלנו המשפחה היתה שמורה בתוך קופסת נעליים ומידי פעם היינו מוציאים את התמונות ואמא שלי היתה מספרת מי היה כל אחד מהם. ובתמונה אמא שלי כשהיתה בת 18.

 

[עב]

איזה אישה יפה!

אמא שלך ממש מקסימה בתמונה הזאת! בקשר לקופסאת הנעליים: גם אצלנו המשפחה שוכנת עד היום בקופסא.

 

[טומי*]

אלה ../images/Emo16.gif

סיפור עצוב

 

[גלי®]

../images/Emo16.gif

בתור ה"פיצורקה" של הפורום (אני חושבת שאני הכי צעירה כאן, לא?), אין לי סיפורי דור שני... על אבא שלי אני שומרת חזק-חזק, אחרי שאיבדתי את אימי לפני כ6 שנים...חסר לו שיקרה לו משהו... (אתה קורא את זה, edes apukam? ראה - הוזהרת... ))) )

 

[vera2]

ל Galikam ../images/Emo108.gif

מדובר בתקופה אחרת ודור אחר. יום נעים לכן פורים שמח

ותהני מהחיים זה גם מה שאנחנו משתדלים לעשות.

 

[טומי*]

ב'מת אופו אבא שלך נעלם?

לא ראיתיו כל השבוע...מקווה שהכל בסיידר

 

[ברק 188]

נראה ש בי תי ,לא גר פה יותר.

יתכן שאחרי המפגש קבלנו מ- B T בעיטה,ובן אדם עבר לבית אחר (ויש לי חשד ורמז אווה(הטעות הכתיב בכוונה) גם לאיזה בית הוא עם חי)

ט.ל.ח

 

[גלי®]

לא כ"כ הבנתי את כוונתך, אבל כמו

שאמרתי בעבר, מגיל מסוים, "ילדים" אינם אחראים לשטויות שעושים ההוריהם...