זה מדהים כמה האוזניים שלהם
אטומות לבכי ( כי הרי יש להם את אמא שתטפל בהם ) גם אצלי היה אתמול מצב דומה מאוד לשלך , הגבר ישב בסלון ראה חדשות ונוי בכתה בכתה בכתה ואני באמצע שטיפת הכלים שמהם אכל האדון , שוטפת בקבוקים , וספונג'ה במטבח והילדה יושבת עליו גב אל בטן שלו , ובוכה. כמובן שהוא לא יעשה כלום , ואני פשוט עזבתי את הכלים והרגעתי אותה....אח"כ הלך לישון ושמתי אותה במיטה והיא התחילה לבכות אז כל שיה קמתי מהסלון למיטה שלה לתת מוצץ והוא בשלו ישן ישן ישן , לא יקום לתת לה מוצץ והוא מטר ממנה. אבל יודעת מה? הכי נח לי ככה! אני רצינית , ואני יודעת שאני בטח היחידה פה כזאת אבל באמתהכי הכי נח לי שלא יתערב , כי רק אני יודעת מה מרגיע אותה , ואיזו תנוחה היא לא אוהבת ורק יותר מתחילה לצרוח , ורק אני יודעת להרדים אותה , וכו'...וכשהוא כן רוצה להתערב ( כשאני מפצחרה בו שיהיה איתה כי אני הולכת להתקלח ) הילדה רק צורחת כי הוא לא יודע להרגיע אותה. וזה מעצבן אותי. טוב לי שהוא בא הבייתה מאוחר והיא ישנה או שהוא בא כשהיא אוכלת לפני השינה ואז בסיום הארוחה הוא מחזיק אותה לגרעפס והם קצת מקשקשים ואז היא הולכת לישון. טוב לי , טוב לו , טוב לילדה כי בערב היא משחקת איתו שעה וזהו. כולם מרוצים. כשהוא רק מתערב לי בלהרגיע אותה אני יותר מתעצבנת כי הוא לא מצליח. ואני כן. אז נכון ,את זקוקה לעזרה על אחת כמה וכמה לפינוק וכייף ביומולדת. ואם לא עוזר לדבר איתו תהי פרקטית יותר ותעברי למעשים ואל תישברי כמו שרשמת. פשוט אל תבשלי אותו יום ( תזמיני אוכל בשבילך או שאמא שלך תביא לך ) , או שהוא יכין לעצמו לאכול. לא שוטף כלים? תאספי ערימה עד שלא יהיה לו כוס אחת לשתות את הקפה בבוקר. ושיבין שהכלים לא נשטפים לבד!!! אם באמת כ"כ קשה לך אז תעשי את זה. בהצלחה,
בואו נחנך את הבנים שלנו (כן, גם את נעם שלי) שלא יהיו כאלה לנשותיהם לעתיד!!!
