אתמול היינו אצל הרופא שלנו

[גולה1]

אתמול היינו אצל הרופא שלנו

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

 

[לימי של גדי]

../images/Emo50.gif../images/Emo24.gif זה כל כך מוכר

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

זה כל כך מוכר
גם אני חשבתי שאני חזקה אך לאחר שהייתי אצל הרופא חזרתי פקעת עצבים וכמו שגדי אומר הר געש מהלך .אני חושבת שמותר לנו להרגיש כך אבל טוב שיש לנו בעלים אוהבים ותומכים.אני לא יכולה לעזור לך בקשר לקפריסין כי אני לא יודעת , אבל יכולה לאחל

ולשלוח הרבה

 

[שרון123]

אני עברתי בקפריסין

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

אני עברתי בקפריסין
עם איזה רופא את נוסעת? את יכולה לעשות חיפוש לפי הניק שלי, מיום הקמת הפורום. נתתי את כל הפרטים שאפשר, ואם יהיו לך שאלות נוספות, אענה בשימחה. אצלנו הרשימה הייתה סתם חרטה לדעתי, אבל המזל הביא לנו את הבייציות הכי מדהימות בעולם

 

[גולה1]

אני אחפש בתחילת הדפים

אני עברתי בקפריסין
עם איזה רופא את נוסעת? את יכולה לעשות חיפוש לפי הניק שלי, מיום הקמת הפורום. נתתי את כל הפרטים שאפשר, ואם יהיו לך שאלות נוספות, אענה בשימחה. אצלנו הרשימה הייתה סתם חרטה לדעתי, אבל המזל הביא לנו את הבייציות הכי מדהימות בעולם

אני אחפש בתחילת הדפים
את הסיפור שלך. הרופא שלנו לא נוסע איתנו. שלך נסע איתכם?

 

[שרון123]

כן, פרופ' שיינפלד

אני אחפש בתחילת הדפים
את הסיפור שלך. הרופא שלנו לא נוסע איתנו. שלך נסע איתכם?

כן, פרופ' שיינפלד
נסע איתנו

 

[vif]

אני היתי שם...

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

אני היתי שם...
גם בבכי וגם בקפריסין הרופא שלי לא נסע איתי אבל הווא בקשר קבוע עם הקליניקה והרופא שם היה מקסים ומיכייון שהמ מה שהם עושים שם כל היום אני חושבת שהם די מומחים בנידון אבל יש שתי קליניקות בקפריסין אם את הולכת לשלי אשמח לענות לך על כל שאלה ב ה צ ל ח ה !!

 

[אוש32]

אולי צריך עוד קצת זמן

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

אולי צריך עוד קצת זמן
אני חושבת שאם הגבת בצורה כך יכול להיות שעדיין לא השלמת עם זה לגמרי אולי את צריכה לקחת לעצמך עוד קצת זמן לעבד את זה והכי חשוב להיות בטוחה שמיצית את כל האפשרויות האחרות וזאת באמת האופציה היחידה שעומדת בפניך. זאת החלטה מאוד מאוד קשה ומאוד טעונה ולכן חשוב לתת לעצמך מספיק זמן לעכל ולהתאבל. בהצלחה גדולה

 

[ענתי27]

להתאבל?? לא הייתי מכנה זאת כך

אולי צריך עוד קצת זמן
אני חושבת שאם הגבת בצורה כך יכול להיות שעדיין לא השלמת עם זה לגמרי אולי את צריכה לקחת לעצמך עוד קצת זמן לעבד את זה והכי חשוב להיות בטוחה שמיצית את כל האפשרויות האחרות וזאת באמת האופציה היחידה שעומדת בפניך. זאת החלטה מאוד מאוד קשה ומאוד טעונה ולכן חשוב לתת לעצמך מספיק זמן לעכל ולהתאבל. בהצלחה גדולה

להתאבל?? לא הייתי מכנה זאת כך
זה לא כזה 'אסון' אלא אפשרות נוספת שנפתחת בפנינו להיות אמהות לילד שהוא כולו שלנו!! ולענייננו - תגובה של בכי היא לגיטימית לחלוטין, מין פריקת מתח כזו. כשעומדים כבר לפני התהליך זה בהחלט מכניס ללחץ, בדיוק כמו שעוברים הפריה רגילה. אז אצל מישהי זה בכי ואצל אחרת זה סתם קריזה על הבעל

שיהיה בהצלחה!!

 

[פלפל ומלח]

למה התאבלות, למה ../images/Emo70.gif ../images/Emo46.gif

אולי צריך עוד קצת זמן
אני חושבת שאם הגבת בצורה כך יכול להיות שעדיין לא השלמת עם זה לגמרי אולי את צריכה לקחת לעצמך עוד קצת זמן לעבד את זה והכי חשוב להיות בטוחה שמיצית את כל האפשרויות האחרות וזאת באמת האופציה היחידה שעומדת בפניך. זאת החלטה מאוד מאוד קשה ומאוד טעונה ולכן חשוב לתת לעצמך מספיק זמן לעכל ולהתאבל. בהצלחה גדולה

למה התאבלות, למה

התאבלות עושים כאשר מישהוא קרוב מת, אנחנו פה עוסקים בהבאת חיים חדשים לעולם. אין כאן שום אבל

ואני מזועזע על שימוש במילה הזאת כהשלמה לתהליך לקראת קבלת האפשרות הנוספת שהמדע מסוגל לתת לנו על-מנת להיות הורים מאושרים

גולה אני מזדה איתך ועם בעלך מכל ה

ואני מאחל לכם תינוק בריא ומאושר בקרוב. אם זה יעזור לך, לדעתי אין קשר בין גנטיקה ובין להיות הורים מוצלחים ואני יודע אתם תהיו כאלה אם זכור לי אחת מהמנהלות שלנו מבשלת ברגעים אלו תינוק מביצית מקפריסין. אז בהצלחה

 

[שיר5520]

למה רק אחת מהמנהלות?

למה התאבלות, למה

התאבלות עושים כאשר מישהוא קרוב מת, אנחנו פה עוסקים בהבאת חיים חדשים לעולם. אין כאן שום אבל

ואני מזועזע על שימוש במילה הזאת כהשלמה לתהליך לקראת קבלת האפשרות הנוספת שהמדע מסוגל לתת לנו על-מנת להיות הורים מאושרים

גולה אני מזדה איתך ועם בעלך מכל ה

ואני מאחל לכם תינוק בריא ומאושר בקרוב. אם זה יעזור לך, לדעתי אין קשר בין גנטיקה ובין להיות הורים מוצלחים ואני יודע אתם תהיו כאלה אם זכור לי אחת מהמנהלות שלנו מבשלת ברגעים אלו תינוק מביצית מקפריסין. אז בהצלחה

למה רק אחת מהמנהלות?
מה עם ההריון שלי מעמותת "טף"? לא נחשב?

 

[פלפל ומלח]

בהחלט נחשב ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

למה רק אחת מהמנהלות?
מה עם ההריון שלי מעמותת "טף"? לא נחשב?

בהחלט נחשב

אבל גולה מתענינת על בישול ההריון מקפריסין.

 

[מעיין 11]

../images/Emo123.gif מלח אתה מאד לא צודק ../images/Emo123.gif ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

למה התאבלות, למה

התאבלות עושים כאשר מישהוא קרוב מת, אנחנו פה עוסקים בהבאת חיים חדשים לעולם. אין כאן שום אבל

ואני מזועזע על שימוש במילה הזאת כהשלמה לתהליך לקראת קבלת האפשרות הנוספת שהמדע מסוגל לתת לנו על-מנת להיות הורים מאושרים

גולה אני מזדה איתך ועם בעלך מכל ה

ואני מאחל לכם תינוק בריא ומאושר בקרוב. אם זה יעזור לך, לדעתי אין קשר בין גנטיקה ובין להיות הורים מוצלחים ואני יודע אתם תהיו כאלה אם זכור לי אחת מהמנהלות שלנו מבשלת ברגעים אלו תינוק מביצית מקפריסין. אז בהצלחה

מלח אתה מאד לא צודק

כל אחד זכאי להרגיש בהתאם למה שעובר עליו,ולהגיד שאתה מזועזע מזה לא בדיוק תומך בלגיטימיות של ההרגשה. אני לא יודעת להגדיר מה אני מרגישה-אני באבל,אני כועסת,אני נעלבת ויותר מזה-מגעיל אותי שככה אני צריכה לעשות ילדים!!! הינה השתמשתי במילה קשה מאד. פשטו מגעיל אותי. לבחור נתונים מנייר,לסמוך על הרופא כי אין ברירה,לחשוב כל הזמן מחשבות איומות של מי יודע מה הביא את התורמת לתרום ביציות. זה הרי לא נעשה מאיזה מעשה הומניטרי. היא צריכה כסף! ואולי הזריקה סמים,אולי עסקה בזנות,מה אנחנו יודעים בעצם

כלום

וזה צריך להיות הגנטיקה שאני אתן לילד. אני כן רוצה את הגנים שלי בילד כי הם לא רעים בכלל. שיהיו לו תכונות שלי שהן מולדות. נכון שאומרים שכשיש הריון אז התחושות משתנות וזה הופך להיות שלך,אבל עד אז-התהליך נוראי. אני גם לא כותבת פה כמעט כי יש תחושה שעל הדברים המציקים והקשים אף אחד לא מדבר. על זה שמחוסר ברירה אנחנו בתהליך שהוא מאד לא נעים. על זה שמחוסר ברירה ופחד אנחנו גם לא מתעמתים ביותר רעש עם הצד הממסדי (זה בהקשר למאבק שאני לא כל כך מהתומכות בגישה השקטה והאיטית,אבל זה עניין להודעה אחרת). אז כן,גם אבל הוא לגיטימי. אני חושבת שהרבה פעמים גם נשים שצריכות טיפולי הפריה דיברו על אבל ואבדן התמימות. על התהליך הפולשני והחטטני ושלא ככה רצו לעשות ילדים. אז על אחת כמה וכמה שכבר גם במשוכת הטיפולים לא מצליחים וצריך לפנות לסוף הדרך-תרומה.

 

[שיר5520]

קצת פרופורציות

מלח אתה מאד לא צודק

כל אחד זכאי להרגיש בהתאם למה שעובר עליו,ולהגיד שאתה מזועזע מזה לא בדיוק תומך בלגיטימיות של ההרגשה. אני לא יודעת להגדיר מה אני מרגישה-אני באבל,אני כועסת,אני נעלבת ויותר מזה-מגעיל אותי שככה אני צריכה לעשות ילדים!!! הינה השתמשתי במילה קשה מאד. פשטו מגעיל אותי. לבחור נתונים מנייר,לסמוך על הרופא כי אין ברירה,לחשוב כל הזמן מחשבות איומות של מי יודע מה הביא את התורמת לתרום ביציות. זה הרי לא נעשה מאיזה מעשה הומניטרי. היא צריכה כסף! ואולי הזריקה סמים,אולי עסקה בזנות,מה אנחנו יודעים בעצם

כלום

וזה צריך להיות הגנטיקה שאני אתן לילד. אני כן רוצה את הגנים שלי בילד כי הם לא רעים בכלל. שיהיו לו תכונות שלי שהן מולדות. נכון שאומרים שכשיש הריון אז התחושות משתנות וזה הופך להיות שלך,אבל עד אז-התהליך נוראי. אני גם לא כותבת פה כמעט כי יש תחושה שעל הדברים המציקים והקשים אף אחד לא מדבר. על זה שמחוסר ברירה אנחנו בתהליך שהוא מאד לא נעים. על זה שמחוסר ברירה ופחד אנחנו גם לא מתעמתים ביותר רעש עם הצד הממסדי (זה בהקשר למאבק שאני לא כל כך מהתומכות בגישה השקטה והאיטית,אבל זה עניין להודעה אחרת). אז כן,גם אבל הוא לגיטימי. אני חושבת שהרבה פעמים גם נשים שצריכות טיפולי הפריה דיברו על אבל ואבדן התמימות. על התהליך הפולשני והחטטני ושלא ככה רצו לעשות ילדים. אז על אחת כמה וכמה שכבר גם במשוכת הטיפולים לא מצליחים וצריך לפנות לסוף הדרך-תרומה.

קצת פרופורציות
אני מבינה את כל הרגשות והקושי, אבל בואו נשים את הדברים קצת בפרופורציות. זה לא סוף העולם. אנשים עוברים דברים נוראיים וקשים הרבה יותר. ומה שאנחנו עוברות אמנם לא נעים וקשה לעיכול, אבל עדיין אסור לנו לשכוח שיש לנו הרבה מזל שבכלל ניתנת לנו אופציה כזו להרות, לשאת הריון, ללדת ילד שהוא מהגנים של בן זוגנו. ובענייני גנטיקה - אף אחד לא מבטיח לנו מה בדיוק יצא לנו מהרחם במצב של הריון טבעי מגנים שלנו. מי אמר שאנחנו לא חס וחלילה מעבירות בעצמנו איזו מחלה נוראית שאנחנו לא יודעות עליה? ובקשר למאבק - איזו גישה שקטה? איזה חוסר ברירה ופחד? אני לא יודעת מאיפה שמעת על זה.

 

[vif]

בכל שלב יש אבל

למה התאבלות, למה

התאבלות עושים כאשר מישהוא קרוב מת, אנחנו פה עוסקים בהבאת חיים חדשים לעולם. אין כאן שום אבל

ואני מזועזע על שימוש במילה הזאת כהשלמה לתהליך לקראת קבלת האפשרות הנוספת שהמדע מסוגל לתת לנו על-מנת להיות הורים מאושרים

גולה אני מזדה איתך ועם בעלך מכל ה

ואני מאחל לכם תינוק בריא ומאושר בקרוב. אם זה יעזור לך, לדעתי אין קשר בין גנטיקה ובין להיות הורים מוצלחים ואני יודע אתם תהיו כאלה אם זכור לי אחת מהמנהלות שלנו מבשלת ברגעים אלו תינוק מביצית מקפריסין. אז בהצלחה

בכל שלב יש אבל
ויש שלבים ברוך השם... להתאבל על זה שהתוצאה של מעשה אהבים עם בעלי האהוב לא מביאה ילדים להתגבר ולהמשיך הלאה רק לאיקוקלומין ושוב ...והזרעות ושוב....והפריות ושוב והאבל הוא על הדברים הטיבעיים שאנו מותרות עליהם כל פעם יותר והוא קרש הקפיצה להשלמה ולחיים ..תרגם את זה לאנגלית אולי ישמע יותר רך .. בכל רגע שרופא רגיש ומקסים מפשפש לי יש איזה הכחשה מודעת שבלעדיה לא הייתי יכולה לעבור את כל זה .. אנו בוכים בדרך הופה הי הופה הי ..

 

[שרון123]

כן, להתאבל.

אולי צריך עוד קצת זמן
אני חושבת שאם הגבת בצורה כך יכול להיות שעדיין לא השלמת עם זה לגמרי אולי את צריכה לקחת לעצמך עוד קצת זמן לעבד את זה והכי חשוב להיות בטוחה שמיצית את כל האפשרויות האחרות וזאת באמת האופציה היחידה שעומדת בפניך. זאת החלטה מאוד מאוד קשה ומאוד טעונה ולכן חשוב לתת לעצמך מספיק זמן לעכל ולהתאבל. בהצלחה גדולה

כן, להתאבל.
כאמא לשני ילדים מאד אהובים מתרומת בייציות, אני חייבת להסכים שיש לעבור תקופה של עיכול הרעיון שנצטרך תרומת בייציות, ואבל על החלום שלנו לגדל ילדים שיישאו את הגנים שלנו. זה בפירוש אבל. כל אחד ואחת עוברים את זה אחרת, אבל עד היום יש לי רגעים של צביטה בלב על כך שהנסיכים לא נושאים את הגנים שלי. למי שנתקל בפעם הראשונה במילה אבל בהקשר הזה, אולי קשה לקבל אותה בקונטקסט של הבאת ילדים לעולם. אבל אצלי אחרי שיחות רבות בפורום שלי - הורים לילדים עם מחלות, ושיחות רבות בפורום אימוץ, המילה אבל מאד שגורה ולגיטימית. אנשים מתאבלים על שיש להם ילד פגוע, ולא הילד שחלמו עליו אנשים מתאבלים על העובדה שלא יהרו באופן טבעי אנשים מתאבלים על כך שהילדים שלהם לא נושאים את הגנים שלהם, ועל כך שהם צריכים לעבור חוויות קשות, כשלונות ואכזבות בדרך לילד הנכסף, שלאחרים מגיע כל כך בקלות. כל התחושות האלה הן לגיטימיות.

 

[אריאלה22]

חייבת לשלוח לך ../images/Emo25.gif על שהצלחת

כן, להתאבל.
כאמא לשני ילדים מאד אהובים מתרומת בייציות, אני חייבת להסכים שיש לעבור תקופה של עיכול הרעיון שנצטרך תרומת בייציות, ואבל על החלום שלנו לגדל ילדים שיישאו את הגנים שלנו. זה בפירוש אבל. כל אחד ואחת עוברים את זה אחרת, אבל עד היום יש לי רגעים של צביטה בלב על כך שהנסיכים לא נושאים את הגנים שלי. למי שנתקל בפעם הראשונה במילה אבל בהקשר הזה, אולי קשה לקבל אותה בקונטקסט של הבאת ילדים לעולם. אבל אצלי אחרי שיחות רבות בפורום שלי - הורים לילדים עם מחלות, ושיחות רבות בפורום אימוץ, המילה אבל מאד שגורה ולגיטימית. אנשים מתאבלים על שיש להם ילד פגוע, ולא הילד שחלמו עליו אנשים מתאבלים על העובדה שלא יהרו באופן טבעי אנשים מתאבלים על כך שהילדים שלהם לא נושאים את הגנים שלהם, ועל כך שהם צריכים לעבור חוויות קשות, כשלונות ואכזבות בדרך לילד הנכסף, שלאחרים מגיע כל כך בקלות. כל התחושות האלה הן לגיטימיות.

חייבת לשלוח לך

על שהצלחת
לכתוב בבהירות כזו על התחושות האמביוולנטיות שמלוות כל אחת מאיתנו.

 

[פלפל ומלח]

תודה לך ../images/Emo70.gif

כן, להתאבל.
כאמא לשני ילדים מאד אהובים מתרומת בייציות, אני חייבת להסכים שיש לעבור תקופה של עיכול הרעיון שנצטרך תרומת בייציות, ואבל על החלום שלנו לגדל ילדים שיישאו את הגנים שלנו. זה בפירוש אבל. כל אחד ואחת עוברים את זה אחרת, אבל עד היום יש לי רגעים של צביטה בלב על כך שהנסיכים לא נושאים את הגנים שלי. למי שנתקל בפעם הראשונה במילה אבל בהקשר הזה, אולי קשה לקבל אותה בקונטקסט של הבאת ילדים לעולם. אבל אצלי אחרי שיחות רבות בפורום שלי - הורים לילדים עם מחלות, ושיחות רבות בפורום אימוץ, המילה אבל מאד שגורה ולגיטימית. אנשים מתאבלים על שיש להם ילד פגוע, ולא הילד שחלמו עליו אנשים מתאבלים על העובדה שלא יהרו באופן טבעי אנשים מתאבלים על כך שהילדים שלהם לא נושאים את הגנים שלהם, ועל כך שהם צריכים לעבור חוויות קשות, כשלונות ואכזבות בדרך לילד הנכסף, שלאחרים מגיע כל כך בקלות. כל התחושות האלה הן לגיטימיות.

תודה לך

אני חווה את תחושות הצער של פלפל כל יום שאין לה את היכולת להביא ילדים מביציות שלה. אבל קשה לי לקבל את המושג "אבל" בהקשר לתהליך שמטרותו להביא ילדים לעולם יצירת חיים. פשוט המילה "אבל" לדעתי הינה קשה מידי מאחר שיש בו משהוא סופני. כן יש פה צער ויש פה אכזבה ויש פה צורך לעיכול הרעיון אבל לדעתי זה עדיין רחוק ממשוא סופני. תודה לך שהצלחת להכניס לי את המושגים לפרופורציה הנכונה.

 

[שרון123]

../images/Emo25.gif

תודה לך

אני חווה את תחושות הצער של פלפל כל יום שאין לה את היכולת להביא ילדים מביציות שלה. אבל קשה לי לקבל את המושג "אבל" בהקשר לתהליך שמטרותו להביא ילדים לעולם יצירת חיים. פשוט המילה "אבל" לדעתי הינה קשה מידי מאחר שיש בו משהוא סופני. כן יש פה צער ויש פה אכזבה ויש פה צורך לעיכול הרעיון אבל לדעתי זה עדיין רחוק ממשוא סופני. תודה לך שהצלחת להכניס לי את המושגים לפרופורציה הנכונה.

מאחלת לכם שהאושר יגיע מהר מהר

 

[דורית שטרן]

דברייך חכמים, מרגשים, ומבטאים כל מה

כן, להתאבל.
כאמא לשני ילדים מאד אהובים מתרומת בייציות, אני חייבת להסכים שיש לעבור תקופה של עיכול הרעיון שנצטרך תרומת בייציות, ואבל על החלום שלנו לגדל ילדים שיישאו את הגנים שלנו. זה בפירוש אבל. כל אחד ואחת עוברים את זה אחרת, אבל עד היום יש לי רגעים של צביטה בלב על כך שהנסיכים לא נושאים את הגנים שלי. למי שנתקל בפעם הראשונה במילה אבל בהקשר הזה, אולי קשה לקבל אותה בקונטקסט של הבאת ילדים לעולם. אבל אצלי אחרי שיחות רבות בפורום שלי - הורים לילדים עם מחלות, ושיחות רבות בפורום אימוץ, המילה אבל מאד שגורה ולגיטימית. אנשים מתאבלים על שיש להם ילד פגוע, ולא הילד שחלמו עליו אנשים מתאבלים על העובדה שלא יהרו באופן טבעי אנשים מתאבלים על כך שהילדים שלהם לא נושאים את הגנים שלהם, ועל כך שהם צריכים לעבור חוויות קשות, כשלונות ואכזבות בדרך לילד הנכסף, שלאחרים מגיע כל כך בקלות. כל התחושות האלה הן לגיטימיות.

דברייך חכמים, מרגשים, ומבטאים כל מה
שרוב מי שלא מצליחה להרות עם מטען גנטי משלה - עוברת בצורות, אופנים וגרסאות שונות, בדרכי ביטוי שונות, ובעוצמות שונות. ואל למישהו להעביר איזושהי ביקורת על התחושות, הרגשות, ואופן הביטוי של מישהי שאותן היא מרגישה ובהן היא משתפת אותנו. איזה מזל שאנו חיים במקום שיש חופש ביטוי ויש לנו "במה" לבטא את רגשותינו גם היא לא כמו של מי מאיתנו. וזה פשוט לא הוגן להעביר ביקורת על מישהי שחשה תחושות מאד קשות של אבל על הרעיון שלא תוכל להיות אמא לילד שהינו גנטית הילד שלה. זה דבר קשה מאד מאד וכל אחת מאותן נשים שנאלצות לעבור זאת עברה את זה עם צביטה בגודל משתנה בלב. ויש יותר רגשניים או יותר נכון רגשניות. מותר לכל אחת להרגיש את מה שהיא מרגישה, זה לגיטימי, ולא כדאי שלא נפרגן זה לזה או זו לזו להרגיש ולבטא את הרגשות כפי שהיא מרגישה. ואחת הגדולות של הפורום הזה הוא השמחה המשותפת ברגעי אושר, אך גם החיבוק, השיתוף, העזרה והפרגון גם ברגעים המאד קשים שאנו נאלצות לעבור בדרך הארוכה הקשה והמאד מתישה שבסופה כולנו מקוות להחזיק ילד/ה מקסים ובריא. אז כדאי שלא נעביר ביקורת אחד על השני גם אם זה ממש מדגדג לנו בידים !!! כי זה לגיטימי לחשוב ולחוש אחרת מאיתנו !!! דורית

 

[נטאשה]

גולה יקרה, מאחלת לכם הצלחה

אתמול היינו אצל הרופא שלנו
(הבעלי המקסים ואני) כדי לראות מה האופציות העומדות בפנינו בקשר לתרומה. אני הגעתי חזקה מתמיד, נחושה והחלטית. הרופא התחיל לדבר ולספר על הפרוצדורה ואז הוא אמר: "אני מקבל רשימת תורמות באופן שבועי עם נתונים חיצוניים, צבע עיניים, גובה, משקל..." ואיך שהוא מראה לי את הרשימה, התחלתי לבכות!!! לא עמדתי בזה, פתאום המחשבה שזה באמת עומד לקרות ושאני צריכה לבחור את הילד שלך מתוך רשימה. לקח לי זמן להרגע, בזכות בעלי הנשמה והרופא המדהים. בסופו של דבר החלטנו על האופציה של קפריסין. אני אשמח לשמוע חויות ממי שעברו גם בפריסין את התרומה והאם גם אצלכן הבעל היה צריך לנסוע שבוע / שבועיים קודם להקפיא את הזרע. שיהיה לכולנו בהצלחה.

גולה יקרה, מאחלת לכם הצלחה
אין לי עדיין נסיון, גם אנחנו בדיוק בתחילת התהליך בכל אופן, מזדהה עם ההרגשה שזה קורה ממש עכשיו וכל ההתרגשות של ההתחלה. מאחלת לכם שוב, המון המון בהצלחה, ונשמח לשמוע עדכונים.