אין לך מושג...../images/Emo4.gif
כמה פעמים כבר שמעתי את המנגינה הזו חוזרת על עצמה!! לפעמים מהצד של הגבר,לפעמים של האישה.חשבון הנפש הנוקב שאנשים עושים אחרי שהבינו שההחלטה שעשו נעשתה באופן מהיר וללא חשיבה מעמיקה או תכנון נכוןוהמחיר שזה עולה לכל אחד אישית -שלא לדבר לזוגיות שלהם, יכול להיות עצום. היום, בעולם בו יש אמצעי מניעה מכל הסוגים (אני מדגישה:בעולם המערבי!) החל מקונדומים וכלה בצריבות חצורות, המון אינפורמציה ומידע בנושא והמון המון יכולת בחירה אישית חופשית- אין שום סיבה שבעולם שזוגות ויחידים יחליטו להביא ילדים בלי לחשוב על : א. למה אני בכלל בוחר את הבחירה הזו? ב.איך אני /אנחנו מתעתדים להתמודד עימה? ג.מה תהיה חלוקת התפקידים? ד. האם יש לנומשאבים רגשיים,נפשיים ,כלכליים לעמוד בזה? ובכל זאת,החלטות כאלה נעשות באופן מהיר ושוצף וזה נתמך ע"י תבות ומדיהנ שלמה שממהרת להיכנס לכל אישה שרוצה לרחם ולהשתיל שם כמה שיותר עוברים בלי מחשבה אחת הלאה. עכשיו, הדוגמה שנתת ,אילו היתה משהו שאני באמת לעיתים נדירות שומעת..ניחא.אבל אין לי ולו מכרה אחת שלא מספרת כמה חייה הושפעו לכיוון השלילי אחרי לידת הילדים. וכאן יש לי הסתייגות מסוימת. במקביל אני רואה סביבי נשים- שדווקא דרך הילדים שלהן, מוצאות הגדרה עצמי מחודשת- ואפילו בכוח לוקחות על עצמן את התפקיד העיקרי בגידול הילדים- דווקא בשביל לקבל את הגבולות המוגדרים של "אני בעלת הכוח בסגצינה הזו". כלומר, באופן אפילו לא מודע ברובו הן בוחרות בדיוק באורח החיים הזה בו הן תופסות את המקום הבלעדי כהורה "עיקרי" ונהנות מרווחים שגם אם לכאורה נראים מבחות כמו הפסד אחד גדול- (וזה אכן כך - הפסד העצמיות שלהן, ואין גדול מזה )- הן מרוויחות מבחינתן הגדרה מחודשת וברורה לעצמן . יש בתפקיד הזה מבחינתן לא מעט כוח . בנוסף, הרבה פעמים ניתן לראות זוגיות שכבר פסה מן העולם, חוסר משווע בתקשורת,חוסר עניים הדדי,אפילו שיעמום - שמכוסה ע"י הימצאות "ילדים" בתמונה. הזוג מתחיל לנהל את חייו דרך הילדים, ככלי לניהול משהו שבלעדיהם סביר שלא היה מתקיים עוד.גם כאן יש רווח גדול ל2 בני הזוג מבחינתם והאישה מוכנה לקחת על עצמה את ה"עודף" תפקידים בבית ובלבד לשחק ב"כאילו יש זוגיות". מכעיס לשמוע על הבעל של הגברת הזו- אין ספק.אבל הבחירה הייתה של שניהם והיא הייתה מודעת מן הסתם. עכשיו הזמן לעשות בחירה חדשה לגבי ההתנהלות הלאה.
כמה פעמים כבר שמעתי את המנגינה הזו חוזרת על עצמה!! לפעמים מהצד של הגבר,לפעמים של האישה.חשבון הנפש הנוקב שאנשים עושים אחרי שהבינו שההחלטה שעשו נעשתה באופן מהיר וללא חשיבה מעמיקה או תכנון נכוןוהמחיר שזה עולה לכל אחד אישית -שלא לדבר לזוגיות שלהם, יכול להיות עצום. היום, בעולם בו יש אמצעי מניעה מכל הסוגים (אני מדגישה:בעולם המערבי!) החל מקונדומים וכלה בצריבות חצורות, המון אינפורמציה ומידע בנושא והמון המון יכולת בחירה אישית חופשית- אין שום סיבה שבעולם שזוגות ויחידים יחליטו להביא ילדים בלי לחשוב על : א. למה אני בכלל בוחר את הבחירה הזו? ב.איך אני /אנחנו מתעתדים להתמודד עימה? ג.מה תהיה חלוקת התפקידים? ד. האם יש לנומשאבים רגשיים,נפשיים ,כלכליים לעמוד בזה? ובכל זאת,החלטות כאלה נעשות באופן מהיר ושוצף וזה נתמך ע"י תבות ומדיהנ שלמה שממהרת להיכנס לכל אישה שרוצה לרחם ולהשתיל שם כמה שיותר עוברים בלי מחשבה אחת הלאה. עכשיו, הדוגמה שנתת ,אילו היתה משהו שאני באמת לעיתים נדירות שומעת..ניחא.אבל אין לי ולו מכרה אחת שלא מספרת כמה חייה הושפעו לכיוון השלילי אחרי לידת הילדים. וכאן יש לי הסתייגות מסוימת. במקביל אני רואה סביבי נשים- שדווקא דרך הילדים שלהן, מוצאות הגדרה עצמי מחודשת- ואפילו בכוח לוקחות על עצמן את התפקיד העיקרי בגידול הילדים- דווקא בשביל לקבל את הגבולות המוגדרים של "אני בעלת הכוח בסגצינה הזו". כלומר, באופן אפילו לא מודע ברובו הן בוחרות בדיוק באורח החיים הזה בו הן תופסות את המקום הבלעדי כהורה "עיקרי" ונהנות מרווחים שגם אם לכאורה נראים מבחות כמו הפסד אחד גדול- (וזה אכן כך - הפסד העצמיות שלהן, ואין גדול מזה )- הן מרוויחות מבחינתן הגדרה מחודשת וברורה לעצמן . יש בתפקיד הזה מבחינתן לא מעט כוח . בנוסף, הרבה פעמים ניתן לראות זוגיות שכבר פסה מן העולם, חוסר משווע בתקשורת,חוסר עניים הדדי,אפילו שיעמום - שמכוסה ע"י הימצאות "ילדים" בתמונה. הזוג מתחיל לנהל את חייו דרך הילדים, ככלי לניהול משהו שבלעדיהם סביר שלא היה מתקיים עוד.גם כאן יש רווח גדול ל2 בני הזוג מבחינתם והאישה מוכנה לקחת על עצמה את ה"עודף" תפקידים בבית ובלבד לשחק ב"כאילו יש זוגיות". מכעיס לשמוע על הבעל של הגברת הזו- אין ספק.אבל הבחירה הייתה של שניהם והיא הייתה מודעת מן הסתם. עכשיו הזמן לעשות בחירה חדשה לגבי ההתנהלות הלאה.