אתמול
הלכתי עם סבתא שלי לבדיקת עיניים. באיזשהו שלב, התחילה להיות לי סחרחורת מטורפת, התיישבתי וסבתא שלי קלטה שמשהו קרה. תוך חצי שניה הרופא עיניים שהיה שם "התנפל" עליי, בדק לי את לחץ הדם ושטויות כאלו (לא היה לי כוחות להתנגד) גיליתי לתדהמתי כמה אנשים זה דבר חוצפן. פתאום המוכרת שאלה את סבתא שלי: "מה יש לה?", "היא בסדר?", "היא אנורקסית?" וסתם הדאיגה לאללה את סבתא שלי (שגם ככה ידעה ימים יותר טובים) אני באמת רזה יחסית. אבל ממש לא בהגזמה... ולידע כללי-אני לא סובלת מאף בעיית אכילה אני לא קולטת מאיפה החוצפה של אנשים לשאול/להגיד דברים כאלו. לי עוד מילא, לא אכפת לי, אבל כ"כ הדאיגו את סבתא שלי... בכ"מ, יצאתי החוצה כדי לנשום אוויר צח, וסבתא נשארה לבדיקה, ופתאום יצא עוד בחור שהיה שם, שלא ממש הבחנתי בו, והתחיל להתעניין, לשאול מה שמי, איך אני מרגישה, וכאלה. היה חמוד לאללה. דיברנו כמה דקות ומפה לשם הוא ביקש את המספר שלי כדי לבדוק יותר מאוחר מה שלומי. לא יודעת למה, נתתי לו. הוא התקשר מקודם. דיברנו איזה שתי דקות ואז, שהוא הזרים את השיחה ל"בואי ניפגש", אמרתי לו שעליי ללכת ונדבר מאוחר יותר. מה עושים ? מה זה אין לי כוח לזה
הלכתי עם סבתא שלי לבדיקת עיניים. באיזשהו שלב, התחילה להיות לי סחרחורת מטורפת, התיישבתי וסבתא שלי קלטה שמשהו קרה. תוך חצי שניה הרופא עיניים שהיה שם "התנפל" עליי, בדק לי את לחץ הדם ושטויות כאלו (לא היה לי כוחות להתנגד) גיליתי לתדהמתי כמה אנשים זה דבר חוצפן. פתאום המוכרת שאלה את סבתא שלי: "מה יש לה?", "היא בסדר?", "היא אנורקסית?" וסתם הדאיגה לאללה את סבתא שלי (שגם ככה ידעה ימים יותר טובים) אני באמת רזה יחסית. אבל ממש לא בהגזמה... ולידע כללי-אני לא סובלת מאף בעיית אכילה אני לא קולטת מאיפה החוצפה של אנשים לשאול/להגיד דברים כאלו. לי עוד מילא, לא אכפת לי, אבל כ"כ הדאיגו את סבתא שלי... בכ"מ, יצאתי החוצה כדי לנשום אוויר צח, וסבתא נשארה לבדיקה, ופתאום יצא עוד בחור שהיה שם, שלא ממש הבחנתי בו, והתחיל להתעניין, לשאול מה שמי, איך אני מרגישה, וכאלה. היה חמוד לאללה. דיברנו כמה דקות ומפה לשם הוא ביקש את המספר שלי כדי לבדוק יותר מאוחר מה שלומי. לא יודעת למה, נתתי לו. הוא התקשר מקודם. דיברנו איזה שתי דקות ואז, שהוא הזרים את השיחה ל"בואי ניפגש", אמרתי לו שעליי ללכת ונדבר מאוחר יותר. מה עושים ? מה זה אין לי כוח לזה
