"את אחיי אנוכי מבקש"....

"את אחיי אנוכי מבקש"....

אוקי אז ככה. אני חייבת להודות שבהתחלה לא הייתי בטוחה כ"כ אם לנסוע או לא .בסוף החלטתי לנסוע וזאת הייתה ההחלטה הטובה ביותר שהייתה לי בחיים . עד כמה שקשה להגיד היה כיף ,כן ,כיף. וזה היה נחוץ נחוץ לי לראות ואולי קצת להרגיש סוף סוף מה שהעם שלי עבר אז.. בגלל המפלצות האלה . זה יישמע מוזר אבל במיידאנק לא בכיתי דווקא ביער לופוחובה זה היכה בי משום מה . המדריכה שלנו אמרה לנו למצוא לנו פינה לעצום עיניים ולנסות לדמיין מה עבר שם . אז ישבתי לי ממש רחוק מכולם בקושי ראיתי אותם כבר. נשענתי על עץ והתחלתי לדמיין . פשוט הכול עבר מול העיניים שלי . שמעתי את הקולות ראיתי את המראות והרגשתי . במיידאנק ואוושוויץ היה לי פשוט קשה לבלוע , להבין לראות את האפר ,הנעליים זה פשוט כאב. איך מישהו כמוני יכול להיות רע כ"כ. אחרי כמה ימים כבר למדנו להפריד בין מה שראינו לבין המצבי רוח כי ברור שהיו צחוקים ... כשהיינו שם ראיתי וראיתי וראיתי אבל אחרי הכול די הדחקתי ,עכשיו ,אחרי שבועיים זה חוזר אלי הכול . אפילו בחלום . אני ממליצה לכל מי שיכול להרשות לעצמו לנסוע שייסע אל תחשבו עד כמה קשה יהיה לכם כי יש את החברים שיעזרו ויתמכו תמיד . תסעו ..זה מסע שילווה אותכם לכל החיים ...
 

Galuush

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני כ"כ מזדהה.... עד עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב על המסע הזה!!! כמה בכיתי שם... ביער לופוחובה כשעשינו מעגל ושמענו את שמע ישראל
או במיידאנק... במשרפות הכל פשוט הכה בי והתחלתי לבכות!!! היה מסע מדהים!! ואישית, הייתי חוזרת עליו שוב!!!
 
../images/Emo24.gif

מסכימה עם כל מילה. באמת קשה לעכל הכל, רק אחרי כמה שבועות או אפילו חודש לקח לי להבין את מה שעברתי שם.
 

ediana

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo189.gifזו חוויה שחייבים לעבור.........

אפילו אם זה קשה,כל מי שדברתי איתו אחרי המסע לפולין מרגיש אותו הדבר.
 

Negg108

New member
אני יוצאת בלילה שבין ה11-ל12 בנובמבר :)

שזה בין יום ראשון לשני הבא... מאיפה את?
 

MysteriousGirl

New member
כשליוויתי תלמידים שלי

הבטחתי לעצמי להיות מאופקת מולם. ואכן זה היה עד שאיש העדות בכה כשהזכירו שמות משפחתו באושוויץ..בחדר של השמות... אז נשברתי ..... לא מגיע לאף אחד סבל כזה. אנחנו היינו קבוצה מיוחדת של "לא יהודים" אלא ערבים שנסעו לפולין במשלחת מטעם משרד החינוך. הופתעתי מאוד לראות תלמידים יהודים נכנסים ליער איפה שנטבחו אלפי יהודים מצחקקים.האם זה נוער של היום , סוג של הכחשה ,או שהם לא מתחברים לעבר איני יודעת מה הסיבה. אבל השתקתי אותם בתור מורה במשלחת וביקשתי מהם כבוד! האמת חוץ משתי תלמידות בוכות המנחים והמורות לא ראיתי אף תלמיד בוכה במשלחת. וכשחזרנו כמה תלמידים יהודים מהם אמרו שהם לא מתחברים לזה כך שזה לא מסע שמלווה כל אחד.
 
אני לא חושבת אף אחד יכול להתחבר לזה

אלא אם כן עברת את זה את לא יכולה לשפוט אף אחד . כל אחד מקבל את זה בדרך אחרת ואם מישהו הולך במחנה השמדה ולא בוכה בניגוד לאחרים זאת הדרך שלו . אני בטוחה שאף אחד לא היה נוסע לפולין רק בשביל לצחוק בקול רם במחנה השמדה בכוונה . כל אחד מביע את הרגשות שלו בדרך אחרת . מי שלא בוכה זה לא אומר שהוא חסר רגישות
 

MysteriousGirl

New member
כתבתי

מה שאמרו לי. לא שפטתי. בעייה שלך שאת מפרשת את זה כך. אם מישהו אומר לך שלא התחבר את תגידי לו? "שקרן"? אתה כן התחברת ... המחשבה שלך שכולם מתחברים זה שיפוט.גם אולי זה השפיע עליהם ברמות מסוימות אבל הם לא היו מודעים לזה כשאמרו שלא התחברו..מי יודע????! והעובדה שהם ציחקקו זה לא אומר שהם "חסרי רגשות" אני מפרשת את מעשיהם אחרת.. גם אל תשכחי שחלק מהנוסעים נסע בגלל שזה טיול בשבילו. זו עובדה. למה להכחיש? לא כל התלמידים לוקחים דברים ברצינות. אני אישית כערבייה הותקפתי על ידי כמה קולגות ערבים בגלל הנסיעה . הם לא הבינו שאני נסעתי קודם כל בגלל האלמנט האנושי ובכלל לא בגלל האלמנט הציוני.
 
....

אוקייי קודם כל לא אמרתי שכולם מתחברים אמרתי שבעיני בדרך כלשהי זה מלווה את כל מי שנסע לטיול הזה. ודבר שני לא כל מי שנוסע לטיול הזה אפילו לא מישראל נוסע בגלל האלמנט הציוני זה קודם כל בגלל האלמנט האנושי בדיוק כמו שאמרת.
 

HoDoSh 16

New member
וואי

אין לי מושג מי את\ה אבל אני מזדהה עם כל מה שכתבת פה גם לי היה ממש קשה ביער לופוחובה וגם ביער הילדים.. מאיפה את\ה?
 

dorsonego

New member
......

אני לא הכי קשורה כרגע.. אבל כאחת שהייתה בפולין אני לא בכיתי כל המסע...וזה לא שלא כאב לי..פשוט זו הייתה הדרך שלי הדחקתי המון אולי זה לא הדרך הנכונה אבל ככה הייתי...חברים שלי ניסו להבין אותי כי אני אחת שלא אומרת דברים ושומרת זה הדאיג אותם רובם בכו והתשובה שלי זה שכל אחד מתמודד בדרך שלו..!!!
 

yarden d

New member
היי

אני חדשה פה ורציתי להגיב לך... המצב שלנו דיי דומה, גם לי בהתחלה היה קשה לדמיין את מה שהלך שם. כי בכל זאת זה דבר שקשה מאוד לעכל. אבל לא בהכרח צריך לבכות כדי להרגיש. אני חזרתי מפולין ב-15.10 ורק עכשיו אני באמת מעכלת הכל, אני מסתכלת בתמונות שצילמתי לעיתים קרובות, ואני מרגישה שפתאום הכל חוזר אלי. אני חושבת שכל אחד שהיה בפולין הרגיש משהו, אי אפשר לצאת משם אדישים- מה שקרה אצלי זה שפשוט הרגשתי באמת מה שהמסע נתן לי מאוחר יותר. המסע הזה היה בהחלט חוויה.. אני שמחה שיצאתי. דרך אגב, מתי יצאת?
 
למעלה