את כל האמת חברים.מה דעתכם

את כל האמת חברים.מה דעתכם

על נשים בגילי..30-35 רווקות שמרגישות צעירות, שלא ממהרות לחופה בשביל לתת הצדקה לכך שיש רחם אלא מאמינות שלא צריך לעשות צעדים פזיזים אם לא מרגישם בודאות שיש בן זוג שרוצים להתמסד איתו?. האם זה באמת נשמע כל כך רע? וזה נשאל בעקבות שאלות סבתא רבות שהסביבה נוהגת לשאות כגון: "בת 32 ולא נשואה?", "מה את לא חושבת על משפחה וילדים?" וכו..
 

belli80

New member
אני לא מאמינה

שכמה טיפוסים נאלחים שמסתובבים פה גרמו לך באשכרה לשאול את השאלה הזו.. ולהבהרה: לא קראת את התגובות לאותו הטרול? לא. לא חייבים לרוץ ולהתחתן עם הדבר הראשון שפוגשים רק כדי לוודא שלא ייצמחו לך קורי עכביש ברחם. וחוץ מזה- אם ילד זה מה שאת רוצה- אז תני לי לגלות לך סוד קטן, שמונח כנר לרגליי: לא נכנסים להיריון מהטבעת. אם את רוצה ילד- תבחרי מישהו שיהיה אבא טוב. החבר הכי טוב שלך, למשל, שלא יהיה כבול אלייך, אך בהחלט שיהיה מחוייב לפרי חלציו. כי זה מה שילד צריך. נישואין יכולים להתפרק בכל יום. אבל אף בר דעת לא מתגרש מילדיו. שבת שלום
 
השאלה לא נשאלה עקב אותם טיפוסים-

התרשמתי מאוד מהכנות בתשובתך. אגב ילד..לא בשלב זה, תודה,
 

dudusch

New member
האמת, כל האמת ושום דבר פרט לאמת

יש שישפטו אותך על זה שאת בת 30-35 רווקה. יש שישפטו אותך על זה שאת בת 30-35 גרושה. יש שישפטו אותך - נקודה. שאלות ה"סבתא" או ה"דודות" נובעות מהבדלי התפיסה בין הדורות מחד, ומדאגה ומחשבה שדרך ההגשמה האולטימטיבית היא בעל, ילדים ומשכנתה. יש כאלו שיפסלו מישהי/ו בגילך שלא עברו קשר משמעותי (נישואין, קשר ארוך ומשמעותי וכו'), ויש כאלו שיפסלו אותך בגלל שהיית 5 שנים עם מישהו בלי חתונה או שהתגרשת ממישהו אחרי 3 שנים. ממילא לא תצליחי לרצות את כולם, ממילא מי שצריכה לחיות עם זה ועם התוצאות זו את, לכן קחי את העניינים בפרופורציה.
 
אני חושב שילדים זו זכות גדולה

נישואים קצת פחות :) אבל רק כשמרגישים מוכנים, זו זכות גדולה וגם התחייבות גדולה לא פחות החוכמה זה לא להביא ילדים לעולם ולזרוק אותם אצל ההורים או אצל המטפלת, כל העניין בהורות זה לחנך אותם, להשקיע בהם, לתת להם, ללמד אותם ולחוות איתם. ילדים לא צריכים הרבה יותר מתשומת לב, חום ואהבה, וכל פעם זה מוכיח את עצמו מחדש. אני רוצה 4-5 ילדים, לא יקרה בקרוב, כי לא יכול להרשות לעצמי כלכלית לשלם מזונות ל-5 נשים שונות.
 
לא רע ../images/Emo13.gif רק שלא נצא בפשיטת רגל

אני מדריכה של ילדים אמנם חריגים אבל ילדים. אני מביטה מהצד ולומדת כמה קשה לדאוג לכל צורכי הילדים רגילים או חריגים אם לא מוכנים באמת לילד שיוצא מהבטן. לא עלינו... מקווה שאם יהיו לי בעתיד ילדים, אוכל להשקיע את 100% שבי.
 

Old Girl

New member
לחנך, להשקיע, לתת, ללמד ולחוות.

ויש לך זמן לעשות את כל זה עם 5 ילדים? מתי בדיוק, בהנחה שאתה לא חי מריבית על מיליונים שקיבלת בירושה? לי יש ילד 1 ובקושי יש זמן.
 
למה ירושה?

כבר אי אפשר להרוויח כסף לבד? גם לי יש ילד אחד, משרה טובענית בהיי טק, לימודים באוניברסיטה, חברים ומשפחה ועדיין מחנך, מעצב, משקיע, נותן לא מעט ואפילו חווה. פעמיים בשבוע יוצא מוקדם ואוסף את הילד מהגן ואיתו בהוויה ובעשייה עד שהוא נרדם, קמים יחד למחרת מוקדם, ולא בשניה האחרונה שחייבים להתארגן צ'יק צ'ק ולגן, כך שיש גם הווית בוקר שלווה ונעימה. ובסופי שבוע, כולי שלנו. אז נכון, בשאר הימים אני מסיים לעבוד בשמונה, תשע בערב, את השבתות שאני לבד אני מעביר בעיקר בלימודים, ספורט ומנוחה, לא רואה כמעט טלויזיה, אבל אני בהחלט ממצה ונהנה מכל רגע. אני אפילו יוצא לבלות, פעם-פעמיים בשבוע (בסופ"שים בעיקר) ונופש בארץ ובחו"ל פעמיים-שלוש בשנה בתור ילד לאב די קרייריסט שכמעט ולא זכור לי בהוויה, אני יודע כמה זה חשוב, ועושה הכל ע"מ לשלב קריירה עם אבהות, חוצמיזה שזה כייף גדול להיות אבא. אין על החיוך המתפנק שלו כשהוא מתעורר בבוקר ואומר "אבא, בוקר טוב" אמרתי רוצה 5 ילדים, לא אמרתי שיכול כרגע..
 

Old Girl

New member
ירושה זה

כי צריך הרבה זמן פנוי כדי לגדל ילד את כל מה שהוא זקוק לו. תיארת כאן קשר יפה בין אב אוהב ועסוק לבין הילד שלו, ואשקר אם אומר שהילד שלי מקבל ממני הרבה יותר. לכן הדברים שלי אינם ביקורת כלפיך אלא תהייה. אני חוששת, שמי שמסיים לעבוד ב - 8-9 (כמו הרבה אנשים שרוצים להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר), לא יכול פיזית "לחנך, לתת, להשקיע" את הזמן שהילד באמת זקוק לו. פעמיים בשבוע לקחת אותו מוקדם ולבלות סוף שבוע יחד זו לא בדיוק השקעה הורית אידיאלית, זה אילוץ קשה ולא המצב הרצוי. עכשיו, אין מה לעשות ואני אישית מרגישה טוב יותר כשהילד רואה ממני בעיקר פיסת אור מתחת לדלת של חדר העבודה, מאשר אם הילד היה גדל עם התחושה של מחסור. אבל קצת קשה לי לדבר על השקעה אופטימלית בגידול ילדים על רקע תרבות העבודה המודרנית, לדעתי כל מה שאנחנו עושים / יכולים לעשות הוא לא אופטימלי ובקושי סביר.
 
בהתחשב בזה

שהבן שלי גר עם אמא שלו, אני חושב שנקודת הפתיחה שלנו פחות אופטימלית, שמדובר בזמן ברוטו יחד, לגבי הנטו אני לא מסכים. אני בהחלט חושב שאפשר לעצב ולחנך גם אם לא הורים במשרה מלאה. יש מינון אופטימלי לכל דבר בחיים ואני חושב שגם 100 אחוז זמן עם הילדים (אחרי מסגרות חינוכיות כמובן) זה לא אופטימלי, כי אנו ההורים גם בני אדם וצריכים את הזמן שלנו לעיסוקים ולפנאי שלנו. כמו גם הילד, שלא צריך אבא ואמא בוריד 24 שעות ביממה. אני חושב שאם היינו משפחה אחת שגרה יחד, הייתי מרשה לעצמי להשקיע פחות, בדיוק מאותה תחושה שתארת, שהוא רואה פיסת אור מתחת לדלת חדר העבודה או שאני מספיק לראות אותו כמה דק' לפני שהוא נרדם, וזה קורה באופו טבעי להמון זוגות נשואים עם ילדים שאני מכיר.
 

Old Girl

New member
יש בזה משהו

לגבי זמן האיכות. זה קורה לי גם עם בן הזוג שלי - לפי מה שאני זוכרת, לפני שגרנו יחד היינו מבלים הרבה יותר זמן איכות מאשר בתקופה בה אנחנו גרים יחד (ועובדים מהבית).
 
שניכם עובדים מהבית?

נשמע לא פשוט.. כשאין הפרדה בין סביבת הבית והעבודה, זה לא מסובך? וגם שכל היום מתראים בסביבת העבודה, שהיא בכלל הבית, קצת קשה להתגעגע, לא? סביר שהשיגרה משתלטת, כמו גם זמן האיכות שמתמעט, אני לא בטוח שהייתי מסתדר במצב הזה
 
הורגת אותי השאלה הזו כל פעם מחדש...

את יודעת למה? לא את לא, כי את לא אני, אבל אני אספר לך... זה הורג אותי לשמוע מישהי שואלת את השאלה הזו כי בתכל'ס, מה אכפת לך מה יש לסבתא של הדודה של השכן של החבר של אחותך לומר עלייך?! למה, לדעתך, העובדה שאת בת 32, לא נשואה, בלי ילדים וגם לא חושבת על זה מעניינת אותי (אותי - הבחורצ'יק הממוצע, כמו גם אותי אישית)? את באמת חושבת שעם כל הצרות שיש לי, צרות פרטיות לגמרי רק שלי, יש לי זמן להתעסק בחיים שלך? הצחקת אותי. אמרתי את זה כבר בשרשור אחר פה בעמוד הראשי, אני אמנם יודע שהדרך הזו שלה אני מטיף היא לא הפופולרית ביותר אבל... אם כל אחד יתעסק רק בענייניו שלו העולם יהיה מקום הרבה יותר נעים לחיות בו. החיים שלך, תעשי איתם מה שאת רוצה. הרי בסוף גם עם התוצאות של ההחלטות שלך את תצטרכי לחיות. לטוב ולרע.
 
למה? דווקא אהבתי את הגישה שלך

וקיבלתי בסבבה. אהבתי את הטקסט ואצטט אותו עם שינוי קטן בלשון נקבה-"אבל למה אתה חושב שעם כל הצרות שיש לי, צרות פרטיות רק שלי, יש לי זמן לעכל את התגובה שלך. הצחקת אותי."..נחמד. מאמי.. לא הכרחתי אותך להשתתף בדיון או להטיף בדרך מקובלת או שלא. מה לעשות שאני בוחרת למורת רוחם של כמה טרולים בתפוז להיות כנה וישירה בשאלותי, שליחות ציבורית משהו...
.כנות הכי משתלמת ועל הדרדס שלי כל השאר. בכל אופן אם לא בז' שלך אז, פשוט אל! סה"כ עוד נושא לדיון על בעיה שיש אותה לעשרות אלפי נשים וגברים בארץ. המשך לילה קסום.
 

rigoletto111

New member
למה זה נשמע רע../images/Emo35.gif

זה נשמע רע כי המשמעות היא , על פי ההנחה שלהם שאת כן רוצה להתחתן ולהוליד ילדים (והיא נכונה?), שכבר יותר מעשר שנים את מחפשת ולא מצאת, אז אולי את לא מחפשת מספיק חזק / מחפשת את הבלתי אפשרי וכן הלאה... מזכיר את המשפט הגועלי של סבתא שלי, שאמרה על אחותי (כשהיתה בת 21 ודחתה מישהו) "היא לא מבינה שהמניות שלה רק יילכו ויירדו עם הגיל". בינתיים אחותי הצעירה ממני כבר מחכה לילד השלישי..
 
למעלה