את מי נשאיר ללא תמיכה וסיוע?
אני רוצה לשתף אתכם בדילמה שצפה ועלתה היום בפגישה שלי עם צוות חינוכי של חטיבת ביניים בעיר בה אני עובדת. אך אין היא אופיינית רק לצוות זה אלא חוזרת על עצמה כמעט כל העת. והדילמה היא כדאיות חלוקת משאבים. כעת כאשר נערכים לקראת שנה"ל תשס"ג הנושא בולט ביותר. כיום בניגוד למה שהיה מקובל בעבר לכל בית ספר רגיל יש מכסת שעות זכאות אוטומטית המגיעה ממשרד החינוך ובאמצעותה בית הספר אמור לתת למענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בדרך כלל נוצרת בעיית "השמיכה הקצרה" למי נותנים קודם? לתלמידים ליקויי למידה אשר מסוגלים בעזרת סיוע מתאים להרים את הראש ולהיות אפילו תלמידים בינוניים ומעלה בכתה. או לתלמידים חלשים ביותר שחלקם הם בוגרי כתות חינוך מיוחד אשר יצאו משם לא דווקא כי היו המלצות מקצועיות לכך אלא כי ההורים התנגדו, אחרים הם תת משיגים על קשים, על רקע סוציואקונומי, על רקע ריגשי וסיבות רבות נוספות. תמצית הענין היא שבחלוקה גסה נוצרות שתי קבוצות מרכזיות כאלה שהסיוע יתן תפוקות יחסית לרמה הנדרשת בבית הספר, ואלה הם בעיקר תלמידים ליקויי למידה אך מתפקדים. והקבוצה האחרת היא קבוצה הרבה יותר קשה שיצרה פערים גדולים מאוד ובדרך כלל מאופיינת גם בבעיות התנהגות ושם התוצרים יהיו הרבה יותר נמוכים, אך עדיין קיימים יחסית לכל ילד באופן אישי. לי יש כמובן דעה משלי בנושא, אך חשוב לי לשמוע את דעתכם ועמדתכם, אנשי מקצוע והורים כאחד. הרגישו נח לשאול גם שאלות הבהרה. תודה, דיאנה
אני רוצה לשתף אתכם בדילמה שצפה ועלתה היום בפגישה שלי עם צוות חינוכי של חטיבת ביניים בעיר בה אני עובדת. אך אין היא אופיינית רק לצוות זה אלא חוזרת על עצמה כמעט כל העת. והדילמה היא כדאיות חלוקת משאבים. כעת כאשר נערכים לקראת שנה"ל תשס"ג הנושא בולט ביותר. כיום בניגוד למה שהיה מקובל בעבר לכל בית ספר רגיל יש מכסת שעות זכאות אוטומטית המגיעה ממשרד החינוך ובאמצעותה בית הספר אמור לתת למענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בדרך כלל נוצרת בעיית "השמיכה הקצרה" למי נותנים קודם? לתלמידים ליקויי למידה אשר מסוגלים בעזרת סיוע מתאים להרים את הראש ולהיות אפילו תלמידים בינוניים ומעלה בכתה. או לתלמידים חלשים ביותר שחלקם הם בוגרי כתות חינוך מיוחד אשר יצאו משם לא דווקא כי היו המלצות מקצועיות לכך אלא כי ההורים התנגדו, אחרים הם תת משיגים על קשים, על רקע סוציואקונומי, על רקע ריגשי וסיבות רבות נוספות. תמצית הענין היא שבחלוקה גסה נוצרות שתי קבוצות מרכזיות כאלה שהסיוע יתן תפוקות יחסית לרמה הנדרשת בבית הספר, ואלה הם בעיקר תלמידים ליקויי למידה אך מתפקדים. והקבוצה האחרת היא קבוצה הרבה יותר קשה שיצרה פערים גדולים מאוד ובדרך כלל מאופיינת גם בבעיות התנהגות ושם התוצרים יהיו הרבה יותר נמוכים, אך עדיין קיימים יחסית לכל ילד באופן אישי. לי יש כמובן דעה משלי בנושא, אך חשוב לי לשמוע את דעתכם ועמדתכם, אנשי מקצוע והורים כאחד. הרגישו נח לשאול גם שאלות הבהרה. תודה, דיאנה